התכנית החרדית ללימודי CBT | ראיון עם המנהלת טובי ממן

​​ראיון עם  טובי ממן

על התכנית החרדית  ללימודי CBT

שלום טובי, שמי איתן טמיר, ראש מכון טמיר.

הייתי רוצה לשמוע קודם כל כמה מילים עלייך

אני עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, אני חברה מומחית ומדריכה באיט"ה. בעבר ניהלתי שירות סוציאלי במרפאה הפסיכיאטרית במעייני הישועה.

ספרי על תכנית ה-cbt שאת מנהלת

תכנית ה-CBT שאני מנהלת מיועדת בעצם למגזר חרדי.

במגזר החרדי לא קיימות תוכניות מקצועיות רבות ובעצם הציבור גם כן לא כל כך פונה ללימודים אקדמאים.

היוזמה נפתחה בעקבות צורך  מאוד גדול במטפלים מקצועיים בציבור.

נשמע מצוין. מה מטרת התכנית?

אכן, למדתי והמשכתי להקמת תכנית לציבור שמאוד נזקק.

המטרה בתוך התכנית הזאת, היא בעצם לא רק להכשיר אנשים אלא גם לאפשר להם טיפול פסיכולוגי, אז בצמוד ללימודי CBT בתכנית ההכשרה יש גם מרכז טיפולי. חלק מהבוגרות משתלבות במרכז ונותנות טיפולים. אנחנו הולכים לעשות כל מיני פרויקטים מיוחדים: היה לנו פרויקט בתקופת המלחמה (צוק איתן, א.ט.) שהקמנו באשדוד 'קו חם' ועשינו התערבויות בזמן אמת עם תלמידות שלמדו אצלנו, אנחנו הולכים לפתוח עכשיו מרכז טיפול באופקים לציבור חרדי שמאוד נזקק, יש צורך עצום במטפלים, גם בקופות החולים כמעט שאין מטפלים חרדים.

מהם הקריטריונים לקבלה לתכנית?

הקריטריונים לקבלה לתכנית הם זהים לקריטריונים בתכניות אחרות: תואר במקצוע טיפולי, ייעוץ חינוכי, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה. בציבור החרדי אין הרבה פסיכולוגים ועובדים סוציאליים כי התוכניות שמיועדות למגזר הן די צעירות. יש מכללה חרדית בירושלים, יש מכללה חרדית בבני ברק, אבל אין כל כך הרבה בוגרים, אבל חלק כבר השתלבו אצלנו. מה שמיוחד הוא שבעצם יש לנו 2 תכניות נפרדות: תכנית לגברים ותכנית לנשים.

התכנית לגברים התפתחה בחלק מהזמן תחת הקמפוס החרדי אונו והתכנית של הנשים היא תחת איזשהו מרכז להנחיה וטיפול של יועצים ומנחי הורים והכוונה הייתה דווקא להיכנס למקום שנשים חרדיות קיבלו הכשר ויכולות ללמוד שם, אז הבוגרות יכולות להיות בוגרות חינוך מיוחד, ייעוץ חינוכי וגם עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות.

התכנית שלנו היא מאוד מוקפדת, היא לא בנויה בפורמט ה של תכנית דו שנתית, אלא כתכנית תלת שנתית, כשבעצם שנה א' היא מעין שנת מכינה: לומדים שם פסיכופתולוגיה וסמינר קליני. התלמידים וגם התלמידות מחויבים לאורך כל 3 שנות הלימודים בהדרכה מקצועית. כלומר, בשנה וחצי הראשונה הראשונות הם עוברים הדרכה פרטנית על לימודים בכלל ובשנה וחצי האחרונות הם עושים הדרכות קבוצתיות בטיפול CBT.

אין הנחות?

אין הנחות. הקבוצות הן מאוד מצומצמות: בין 10 ל-14 משתתפים ולא כולם תמיד ממשיכים, כלומר, יכול להיות מצב שנניח תלמידה לא תמשיך לשנה ב', או אפילו לא תמשיך משנה ב' ל-ג' אם לא נראה שהיא יכולה לטפל.

מצוין, זה נשמע כמו יצירה של תשתית אנושית שבהמשך תוכל להדריך על טיפול CBT גם אחרים במגזר החרדי

בעזרת השם, אני מאוד מקווה. יש לנו קשרים מאוד טובים עם 'עזר מציון' ועם 'בית חם'  ועם מסגרות נוספות בקהילה החרדית ומטפלות שלנו כבר משולבות שם. כלומר, לא רק במרכז טיפול שלנו, של המרכז החרדי, אלא גם במסגרות בקהילה. יש ביקוש מאוד גדול למטפלי CBT. המחירים שלנו גם לא גבוהים.

מה המחיר של פגישה טיפולית?

אנחנו מאוד משתדלים להתאים את עצמנו לציבור. זה יכול להיות בין 100 ל-250 ₪.

יש מאפיינים ייחודיים של הציבור החרדי מבחינת פנייה לטיפול?

ברור. קודם כל מאוד חשוב להם שהמטפל יהיה בעל שפה משותפת איתם, אם מדברים על כל מיני ניואנסים שקשורים לדת ולמסורת אז שהמטפל יוכל להבין על מה הם מדברים. יש כמובן מיני פלגים בתוך הציבור: חסידים וליטאים ורמות מסוימות של חרדיות שאם כבר המטפל חרדי זה לא משנה מה הזרם אבל כן לפעמים חשוב להם שאם הם חסידים אז שהמטפל לא יהיה חסידי שמה יהיה מוכר להם. מאוד חשובה להם אנונימיות ודיסקרטיות וגם אנחנו מאוד מקפידים על זה.

אני מבין שהקהילה היא מצומצמת ונדרשת פה באמת שמירה על צנעת הפרט, מעבר לאנונימיות של הטיפול

נכון, אז אנחנו באמת נניח קובעים בזמן שאף אחד לא יכול לפגוש את השני. הפגישות שלנו הן 45 דקות ואם מישהי מגיעה לפני הזמן היא תמתין בחדר אחר. אין מצב שפוגשים אחד את השני. יש לנו עבודה מיוחדת עם רבנית במקרה הצורך כי הן דמויות סמכותיות ואז אפשר לנסות ולשלב אותן כגורם תומך בתוך הסיפור.

זאת אומרת, הרב או הרבנית יכולים להיות פונקציה קהילתית סמכותית שאפשר להיעזר בה?

בהחלט, במיוחד במקרים נניח של OCD שבא הרבה פעמים על רקע של עניינים דתיים, אנחנו עובדים בצמוד לרבנים או לרבניות, שהם בעצם הסמכות שמחליטה איך עושים את ההלכה ומה מעבר לזה זה כבר חרדה, וזה מאוד יכול לעזור, זה נותן כיוון, זה נותן אוריינטציה – האם זה הלכה או שזה חרדה. למשל, עבודה עם רבנים בנושא שלום בית: כשהרב הוא סמכות הוא יכול לומר "כן, הבעל צריך להגיע לפגישות" ומסייע ביישום של הטיפול.

יש סוגים מסוימים של בעיות או של הפרעות של המגזר החרדי או שהן זהות להפרעות במגזר החילוני?

מאוד דומה למגזר החילוני, רק מה ששונה זה שכשציבור חילוני פונה לטיפול אז הגיעו מים עד נפש, כלומר, המצב הוא הרבה יותר קשה מאשר בציבור הכללי. כדי להגיע לטיפול פסיכולוגי, מכיוון שהוא כל כך סטיגמטי זו צריכה להיות מצוקה מאוד גבוהה וקשה ורק אז מגיעים. כלומר, מצב שבו שאנחנו מטפלים ברף מאוד גבוה של בעיות במקומות שזה כבר די פתולוגי.

טובי את ממש מחדשת לי דברים ואני בטוח שגם הקוראים של הראיון הזה מאוד ישמחו לקרוא וללמוד.

תודה רבה לך ובהצלחה!

טיפול פסיכולוגי במגזר החרדי <