מתי יצירתיות עובדת יותר? לבד או ביחד? | מירב פירק

מושג היצירתיות מופשט, קיימות גישות שונות ורבות להגדרתו.

נהוג לטעון כי פעולת היצירה היא בריאה של דבר חדש שלא היה קודם לכן, מציאת זיקות חדשות או יצירת קשר מקורי בין גורמים קיימים (לנדאו, 1973). הפעולה היצירתית כוללת חידוש או ערך ופירושה דחייה של רעיונות שהיו מקובלים קודם לכן וקבלה של רעיונות חדשים (Newell, Shaw and Simon,1963).

מה יותר מפתח יצירתיות – להיות לבד או בקבוצה?

נהוג לחשוב על "צוותי פיתוח" , "סיעור מוחות"  ועבודה בקבוצה על מנת להעלות רעיונות ולפתח יצירה. בניגוד לדיעה רווחת זו, קיימת גם אסכולה, שניתן לקרוא לה "מדעי הלבד". גישה זו מגלה עד כמה בעולם בו אנו חיים כיום, עולם של צ'טים ומחוברות תמידית, שהות לבד או 'התבודדות' מידי פעם, היא מהותיות לתהליכים מחשבתיים, רגשיים ואפילו חברתיים והכרחית להתבגרות נפשית תקינה (כלכליסט, 2011).

היתרונות של ה"לבד"

'בטלנות חברתית' Social Loafing

כפי שעולה ממחקרים קלאסיים בפסיכולוגיה חברתית, אנשים נוטים להשתדל פחות כשנדמה להם שהם יכולים להסתמך על מישהו אחר בביצוע המשימה. למשל, אדם שמשתתף בתחרות משיכת חבל קבוצתית לא ישקיע את אותו המאמץ שישקיע במשיכת חבל לבד.

השהות בקרבת אחרים גוזלת אנרגיה

כשאנשים עוברים חוויה יחד, נוצר במוח תהליך של הסחת דעת. טבועה בנו היכולת להוציא אנרגיה מחשבתית על תהליך ההזדהות עם האחר - אנחנו מנסים לדמיין מה עובר עליו וכיצד הוא מגיב, וזה מסיח את הדעת ולעתים פוגע בתפקוד. כך קורה שבמשימות חברתיות אנחנו עשוים להשיג תוצאות פחות טובות מהתוצאות שהיינו משיגים באותן משימות אם היינו מבצעים אותן לבד.

מוח אלסטי והתאמות התנהגותיות

המוח שלנו הוא דבר אלסטי להדהים, ומנגנוני ההזדהות שלו עם האחר הם בעלי השפעה מרחיקת לכת. אנחנו מבצעים התאמות חברתיות מבלי שנהיה מודעים להן כלל, והן משנות את כל הליך המחשבה שלנו. מבחינה יצירתית, אנשים חווים את העולם אחרת כשהם לבד — הם חווים אותו באופן אותנטי יותר, נטול השפעות חברתיות. קיימים, למשל מקרים בהם אדם נהנה מצפייה בסרט לבד, אך לא נהנה מצפייה באותו הסרט בחברה.

"מי שרוצה לחדד את הקול הייחודי שלו,

את ראיית העולם שנובעת מתוכו ופחות מהחברה,

חייב לבלות זמן לבדו מתוך בחירה.

בסופו של יום, זה התהליך החשוב ביותר

בגיבוש של האינדיבידואל".

-- כלכליסט, 2011

ואולם, כאמור, ליצירתיות הגדרות ויישומים רבים... וכמובן שיש יתרונות גם בשהות בצוות להגברת היצירתיות.

כאשר אתם חלק מצוות פיתוח של רעיון חדש, באילו מסגנונות החשיבה הבאים אתם מוצאים את עצמכם?

חשיבה מסתעפת וחשיבה מתכנסת

(Guilford1967) התייחס לשני תהליכי חשיבה חיוניים ושונים הנחוצים ליצירתיות.

האחד, חשיבה מסתעפת ורב כיוונית המחוללת רעיונות ותובנות ומבוססת על כשרים של שטף גמישות ומקוריות. והשני חשיבה מתכנסת לכיוון רעיון מסוים. שאלות המעודדות חשיבה מתכנסת מול חשיבה מסתעפת:

חשיבה מסתעפת, אסוציאטיבית (כמה שיותר רעיונות):

• דחה שיפוטיות

• אחד רעיונות ובנה עליהם עוד רעיונות

• חפש רעיונות "פרועים"

• לך על כמות

חשיבה מתכנסת (מיקוד וקיבוץ של רעיונות המשתלבים יחד):

• היה מכוון

• היה נחוש

• בדוק את המטרות

• שפר את הרעיונות

• נסה לחדש

פעם חשבו שיצירתיות היא רק כמה שיותר לחשוב מסתעף, אסוציאטיבי, להעלות כמה שיותר פתרונות, ללא מגבלות. היום יש המגדירים יצירתיות דווקא כ תהליך המביא לתוצאות חדשניות מקובלות וישימות על ידי קבוצת אנשים (זו למעשה חשיבה יצירתית להשגת יעדים). הדבר רלוונטי בעיקר בקונטקסט ארגוני. כלומר דווקא פיתוח מוצר חדש שעומד בכל מיני מגבלות זו היצירתיות החדשה!

( Amabile 1988) מוסיפה שיצירתיות פרושה לא רק יצירת רעיונות חדשים אלא גם כאלו שיהיו שימושיים ובעלי ערך.

לסיכום, ניתן להפיק תועלת הן מעבודת הצוות אך חשוב גם למצוא זמן להיות לבד כדי לפתח רעיונות חדשים ולתת מקום לתהליכי חשיבה. ניתן לפתח חשיבה יצירתית הן באמצעות חשיבה מסתעפת והעלאת רעיונות מרובים והן באמצעות חשיבה מתכנסת ואימוץ עמדה ממוקדת  ומכוונת יעדים.

לקריאה נוספת על על ייעוץ קריירה 

הכותבת היא פסיכולוגית ארגונית-תעסוקתית מומחית

מן המחקר:

מחקר הולנדי מצא שטכניקות מדיטציה מסוימות יכולות לשפר חשיבה יצירתית (כאשר מוגדרת חשיבה מתכנסת מול מסתעפת) אפילו אם מישהו מעולם לא תרגל מדיטציה קודם לכן!

לפי מחקר חדש , שתיית תה משפרת חשיבה יצירתית מסתעפת.

קראו על מיינדפולנס: https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/mindfullness.html

מקורות:

כלכליסט (2011). טוב היות האדם לבדו. נדלה בשישי ביוני, 2011. מתוך:http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3513261,00.html

לנדאו, א. (1973). יצירתיות. תל אביב: גומא.

Amabile, T.M. (1988). A Model of Creativity and Innovation in Organizations. In Research in Guilford, J.P. (1967). The Nature of Human Intelligence. New York: McGraw-Hill

Newell, A, Shaw, J. G, and Simon, H. A.(1965) The Process of Creative Thinking,” in H. E. Gruber, G. Terrell and M. Wertheimer (Eds.), Contemporary Approaches to Creative Thinking, New York: Atherton. pp 63 – 119