10 המלצות לגבי ייעוץ, יזמות והתפתחות קריירה

כאשר אנו מדברים על קריירה, צריך להבין שרק להישאר עסוקים כל הזמן, זה פשוט לא מספיק.

יש כמה טיפים שכדאי לאמץ מעכשיו, המבוססים על ניסיון בייעוץ עבודה וקריירה:

החיים קצרים

החיים קצרים מכדי לסבול עבודה שאתה שונא, בוס שמזלזל בך, או ארגון בלי נשמה. חוצמזה, אנחנו נמצאים בתוך העניין עצמו, לא בחזרה גנרלית...

הרבה אנשים משכנעים את עצמם שהם יכולים לסבול עבודה שגורמת להם לחוסר שביעות רצון, כי הם זקוקים להכנסה, כי הם לא יודעים אם ימצאו עבודה אחרת או מסיבות כאלו ואחרות. האמת היא, שאף אחד מאיתנו לא יודע כמה זמן יש לנו פה, ובזבוז של יותר מדי זמן בסיטואציות כאלו רק יגרום לנו להיות אומללים ומלאי חרטה. אם אתם מצויים בסיטואציה כזו , תעשו צעד היום – לא משנה כמה קטן הוא יהיה – אל עבר סיטואציה עדיפה מבחינתכם.

רשתות חברתיות הן משמעותיות

אתם עשוים לחשוב שאירועי נטוורקינג (Networking) הם משעממים. אבל מחקרים מאשרים שהם הכרחיים להצלחתנו. האנשים המצליחים ביותר נוטים גם להיות אלו בעלי הרשת החברתית הרחבה והמגוונת ביותר. ככל שנשקיע זמן ומאמץ בטיפוח הרשתות החברתיות שלנו כך הסיכוי שנהיה יותר מצליחים.

לא שווה להקריב את הבריאות שלך עבור הצלחה או עושר

הרבה מאד מהאנשים המצליחים ביותר מתקשים למצוא איזון בין עבודה לחיים האישיים Work-life Balance ויכולים למצוא את עצמם מרגישים שחיקה ואף לפתח בעיות בריאותיות רציניות כתוצאה מלחץ או עומס בעבודה. למען האמת, הרבה יותר קל להישאר בריא מאשר להחלים מבעיה בריאותית או מחלה – ושום מידה של הצלחה או כסף לא תוכל להחליף את הבריאות שלכם. אל תקחו אותה כמובנת מאליה. עדיף למתן לחץ שעשוי לגרור בעיות בהמשך...

אף אחד מהרגעים הטובים ביותר של חייך לא יקרה כאשר אתה מסתכל על מסך

עשו לעצמכם הרגל להתנתק ממסכים על בסיס קבוע, ואז – תחוו את החיים האמיתיים. אף פעם לא נגיע לסוף החיים עם תחושה של "הלוואי שלא ביליתי יותר זמן בבדיקת מיילים בטלפון..... "

לעולם אל תפסיקו ללמוד

על פי הקצב בו טכנולוגיות מתחלפות היום, אם נחליט שסיימנו ללמוד אנחנו נישאר הרחק מאחור. אף אחד לא יתחרט על שהשקיע בתודעה שלו על ידי למידה של משהו חדש.

חשוב לגוון

בד בבד עם למידה, חשוב לא לדבוק רק במה שאנחנו טובים בו. עלינו להיות גמישים ולהתעניין בהרבה דברים שונים. אחרת אנו עשויים "להיתקע" בקריירה שאנחנו לא אוהבים או שהולך ונעלם הביקוש אליה.

אפשר להגיע מהר לבד, אבל מגיעים רחוק יותר ביחד

עבודת צוות היא המפתח. הרבה אנשים טוענים שהם לא אוהבים לעבוד בצוות, אבל היכולת לעבוד היטב בצוות היא הכרחית על מנת להצליח. הרעיון של "הרוכב הבודד" הוא מיתוס... כל רעיון טוב צריך צוות כדי לצאת לפועל.

דאגה אינה משיגה דבר

הנוגדן לפחד וחרדה הוא עשייה. אם אנו מבזבזים זמן כי אנו מפחדים ללשכת אחרי איזשהוא רעיון, או חוששים ממה שאחרים יחשבו עלינו, אנחנו לא נשיג את המטרות שלנו. אם נצליח לעבוד דרך הדאגה, החשש והפחד, ונהיה אקטיביים, פעמים רבות נמצא שדאגותנו מתפוגגות.

כשלון הוא לא סוף

אם אנו מוותרים כאשר אנו נכשלים, לעולם לא נלמד כלום. במקום, יש להסתכל על כשלון כהזדמנות, כתחילתו של מסע חדש. אם נצליח לעשות זאת, יש סיכוי הרבה יותר גבוה לנסות שוב, ולהצליח במשהו אחר...

אושר הוא מסע , לא יעד

הרבה אנשים דוחים את האושר שלהם ושמים אותו בצד, הם חושבים שיהיו מרוצים ושמחים כאשר יתקבלו לעבודה, כאשר ישילו במשקל, כאשר יהיו בזוגיות , כאשר יהיו מחוץ לזוגיות... אולם אושר הוא הרגל ובחירה. לא משנה מה המצב שלך, אם נצליח לגשת אליו בגישה חיובית, אז נהיה יותר מצליחים.

האם מתאים לי להיות יזם?

הרבה אנשים בימינו, במיוחד בישראל המוגדרת בעולם היום כ-"Start-up Nation", מצהירים, כאשר הם בוחרים מסלול לימודים, או עם תחילת דרכם בעולם העבודה, שהם הולכים להיות יזמים.

אבל קשה לומר שיזמות היא מקצוע שניתן "לבחור" בו כמו (למשל) עריכת דין או הנדסה...

מרבית החברות המצליחות בארץ ובעולם התפתחו מאנשים שהם מאד נלהבים באופן ספציפי לגבי משהו:

אם זה רעיון חדש, הצגה של מוצר חדשני, יצירת שירות עדכני, שינוי של אופן התנהלות מסוים שכרגע הם לא אוהבים איך שהוא מתרחש...

ובגלל שהם כה נלהבים לגבי אותו עניין, זה מוביל אותם להיות יזמים.

אם אתם רוצים להיות יזמים, התמקדו יותר בשאלה ״מה היית רוצה לשנות בעולם״?

איזה מוצר לא קיים, ואתם חושבים שהוא צריך להיות שם?

וזאת במקום לנסות להשיג את הכישורים הנדרשים על מנת להיות יזם.

את הכישורים הנדרשים, אתם תפתחו לאורך הדרך...

הם ינבעו מתוך טעויות שתעשו בדרך...

מתוך בעיות בהן תתקלו והן תהיו חייבים למצוא פתרון. אולי המיתוס הגדול ביותר שיש לאנשים כאשר הם מדברים על יזמות, הוא שאפשר לבחור בזה כמקצוע.

אך בעצם, אתה נהיה יזם כשאתה מנסה לפתור באופן נלהב איזושהי בעיה או ליצור מוצר חדש.

האם יש בי את מה שצריך כדי להיות יזם?

לפי תיאורית טיפוסי הניהול של אדיג'ס, היזם, הוא סוג מנהל שמאופין בפרואקטיביות כלומר איך לחולל שדברים יקרו (בניגוד לריאקטיביות , תגובה למצבים קיימים. הוא גם לא מאופין בהכרח בשיטתיות או יצרנות) הוא מכוון כלפי יוזמות חדשות (ולא בהכרח כלפי אנשים בצוות או ייעול העבודה), וממוקד בטווח הזמן הארוך (ולא הקצר..), הוא נוטה לקבל החלטות מתוך רגעי השראה (ולא על ידי התייעצות עם אחרים, או תקדימים מהעבר). היתרון שהוא מביא עמו זה חדשנות והתלהבות והחסרון שלו שהוא עשוי להיות מעייף עבור אחרים עם כל הרעיונות והיוזמות שלו... האם אתם מוצאים את עצמכם בתיאור הזה?

ארבעת הכוחות של הזדמנויות ליזמות

איפה נכון לחפש רעיונות עסקיים? המאמר הבא מציע מודל תאורטי שמסביר את הגיוון בהזדמנויות ליזמות בתעשיות השונות באמצעות ארבעה גורמים.

1. אבולוציה טכנולוגית

מספר מחקרים הצביעו על כך שהשלב בו נמצאת הטכנולוגיה משפיע מאד על מספר ההזדמנויות בתחום היזמות. תעשיות צעירות, שבהן הצרכים אינם מוגדרים היטב, מציעות הרבה יותר הזדמנויות מאשר שווקים מבוססים יותר. כך למשל תעשיית ייצור הרכב הציעה הזדמנויות רבות ליזמות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, אך באמצע המאה הקודמת, במרבית החברות המתועשות, נסגרו ההזדמנויות בתחום: לא רק שמספר האפשרויות להתחיל משהו חדש צנח, אלא גם שחברות קיימות פשטו את הרגל. גורם נוסף הוא הנוכחות של חברה חזקה באותו שוק טכנולוגי, לפחות עד שרמת התחרות גוברת. כך קרה עם שוק המחשבים עם הכניסה של IBM  לתחום המחשבים הביתיים.

2. אווירה ארגונית

מחקרים אחרים הראו כיצד המאפיינים של תעשייה מסוימת משפיעה על הזדמנויות הכניסה לאותו תחום, וספציפית עד כמה התעשייה "צפופה": החברה הראשונה שמייצרת מוצר חדש לוקחת סיכון- כיוון שהלקוחות  והמשקיעים עוד לא מכירים ביתרונות המוצר ולא יודעים שיש בו צורך. מצד שני, כשהשוק של אותו מוצר נעשה צפוף מדי, כלומר שיש בו הרבה מתחרים, פוחתות ההזדמנויות להשתלב בו. נמצא כי הכנסת מוצרים או תחומים משלימים לתחום מצליח קיים יכולה לעזור להצלחה, למשל בניית מרכז קהילתי במקום שבו כבר קיים מועדון לאזרח הותיק.

3. מאפייני הביקוש

אבחנה מעניינת בתחום הביקוש למוצרים ולשרותים היא ששני כוחות מנוגדים מפעילים אותו: מצד אחד השאיפה לקונפורמיזם (אחידות וזהות), ומצד שני השאיפה לייחודיות. לכן דרישות השוק הן לא יציבות ולא הומוגניות, מה שמותיר מוצרים מסוימים ללא ביקוש. כך למשל יכול להיות ביקוש לטכנולוגיה מסוימת, כמו טלפון חכם, ועם הזמן הצורך הטכנולוגי יהיה פחות מרכזי והצרכנים יחפשו מוצר שמספק דרישה אחרת כמו עיצוב מתוחכם או מחיר אטרקטיבי.

4. הקשר חוקתי

כמובן שגם מערכות החוק והרגולציה משפיעות על ההזדמנויות ליזמות. שינויים במדיניות המשטר או בחוק יכולים להביא להשפעה דרמטית על ההזדמנויות בשוק: מחקר מפורסם של דובין ודאוד (Dobbin and Dowd) מצא שהפעילות היזמית עלתה כאשר המדינה נתנה תמריצים כלכליים ליזמים וכאשר המדינה אפשרה התאגדות של קרטלים (מה שהפחית את התחרות) ולעומת זאת הפעילות היזמית פחתה כשהמדינה החילה חוקים מסוימים שהגבירו את התחרותיות. גם החקיקה לגבי פטנטים משפיעה מאד על מספר היזמים.

4 מיומנויות 'רכות' שמעסיקים מחפשים

חשוב להבין שקורות חיים וראיון עבודה בוחנים שני דברים שונים לחלוטין. קורות החיים בוחנים את המיומנויות ה"קשות" של המועמד, בעוד שראיון העבודה בוחן את המיומנויות ה"רכות" שלו. מיומנויות "קשות" מתייחסות לדברים ספציפיים ומדידים כגון ידיעת שפות זרות, ידע בתוכנות מחשב, השכלה וכדומה. מיומנויות "רכות", לעומת זאת, מתייחסות לאלמנטים הקשורים לאישיות ולאינטליגנציה הרגשית, למשל תקשורת בינאישית, התמודדות עם ביקורת ויכולת ארגון וניהול זמן.

מעסיקים בדרך כלל מעריכים 4 מיומנויות "רכות" עיקריות והן: 

1. יכולת הסתגלות. יכולת זו כוללת הסתגלות מהירה לסיטואציות חדשות עם הדרכה מעטה או ללא הדרכה כלל, למידה עצמאית של טכנולוגיות ותהליכים, והתמודדות יעילה במצבים של 'לשחות או לטבוע'. חשוב לציין בראיון דוגמאות ספציפיות ליכולת זו, ואף להזכיר אותן בקורות החיים.   

2. התאמה לתרבות של סביבת העבודה. מעסיקים מחפשים במהלך הראיון אינדיקציות להתאמתו של המועמד לתרבות מקום העבודה ולכן הם יבחנו, בין היתר, את האישיות, רמת הביטחון העצמי וסגנון התקשורת שלו.

3. שיתוף פעולה. שיתוף פעולה הכוונה ליכולת לעבוד עם אנשים אחרים בדרגות ותק ובכירות שונות, בגילאים ובתפקידים שונים וכדומה. במקרים רבים, המעסיקים ישאלו את המועמד כיצד הוא התמודד בעבר עם סיטואציה שבה עלו קשיים בעבודתו המשותפת עם קולגה.

4. פוטנציאל לצמיחה. בעידן של היום, מעסיקים אינם מצפים מהעובדים לאותה רמת נאמנות לה הם ציפו לפני כ-30 שנים. יחד עם זאת, הם כן מעוניינים לקבל מושג אודות המטרות התעסוקתיות של המועמד והכוונות שלו להישאר במקום העבודה לפחות מספר שנים. לפיכך, בראיון, סביר כי הם ישאלו על הישגיו המקצועיים עד כה ועל יעדיו העתידיים, וכך יבחנו אם קיימת התאמה בין שאיפותיו לבין מה שמקום העבודה יכול להציע.       

בחינת המיומנויות ה'רכות' היא לעיתים קרובות משימה קשה ומורכבת בשל היותן סובייקטיביות ופחות מדידות מאשר המיומנויות ה'קשות'. על כן, רוב המעסיקים יבקשו מהמועמד דוגמאות לדפוסי ההתנהגות שלו בסיטואציות שונות מתוך אמונה שהתנהגויות עבר הן האינדיקציה הטובה ביותר לנבא התנהגויות עתידיות.          

ביטחון עצמי בתהליך חיפוש עבודה

מתקשה למצוא עבודה?

חשוב שתסתכלו קודם פנימה לפני שבכלל מתחילים לחפש עבודה

לפי המחקר הבא, לפני שאתם בכלל מתחילים לחפש עבודה, חשוב שתחשבו טוב מאיזו עמדה אתם מגיעים לתהליך חיפוש העבודה הנוכחי? ובפרט - מה יעזור לכם לשפר את הבטחון העצמי שלכם במיומנויות חיפוש העבודה עצמן ובעצמכם בכלל?

המחקר בחן את התפקיד של בטחון עצמי בתהליך חיפוש העבודה ותוצאותיו, בקרב מדגם של סטודנטים. מדדים הן של בטחון עצמי בתחומים ספציפיים והן של בטחון עצמי כללי נמדדו לפני תחילת תהליך חיפוש העבודה. ארבעה חודשים לאחר מכן, בזמן סיום קולג', בטחון עצמי ניבא את:

• המקורות בהם השתמשו למציאת עבודה  (פורמליים כמו מודעות דרושים ומשרדי תעסוקה, אל מול א-פורמאליים כמו חברים ומשפחה וכאלו הדורשים יותר יוזמה).   

• הערכות בראיונות על ידי מגייסים בארגונים

• שביעות הרצון מתהליך חיפוש העבודה

• מספר הצעות העבודה שהתקבלו

• קבלת המשרה לפני סיום הלימודים

החוקרים סיכמו כי בטחון עצמי משפיע על תוצאות תהליך חיפוש העבודה לפחות בשלושה אופנים:

1. משפיע על מקורות חיפוש העבודה – אנשים בעלי בטחון עצמי נמוך צפויים לחפש במקורות פורמאליים, שבאופן מסורתי הניבו תוצאות טובות פחות.

2. בעל השפעה ישירה על המידה שבה מחפשי עבודה משיגים מטרות שהציבו לעצמם, במובן של מידת האינטנסיביות של החיפוש (נמצא בקורלציה עם תוצאות חיפוש אהובות ממחקרים קודמים).

3. רמות נמוכות של בטחון עצמי עשויות להחליש את הכישורים החברתיים של המועמד , ולבוא לידי ביטוי בתוצאות נמוכות יותר בראיונות עבודה, ופחות הצעות עבודה.

בהמשך לכך, החוקרים הבחינו בין בטחון עצמי כללי ויציב, שנמצא כמנבא טוב יותר של תוצאות חיפוש העבודה (כתלות בכישורים חברתיים). לבין בטחון עצמי ספציפי – תפיסת המסוגלות העצמית במיומנות חיפוש העבודה עצמה, שהיה קשור יותר למוטיבציה לחפש עבודה ולתחושת הסיפוק.

כמובן שהחוקרים טוענים שיש להמשיך ולבודד מאפייני אישיות שעשויים להיות קשורים לבטחון עצמי. למשל מגדר ותכנית הלימודים של הסטודנט לא היו בעלי השפעה על הנתונים במחקר הנוכחי אך עשויים להיות במדגם אחר.

במחקר הנוכחי, בטחון עצמי (כללי או הקשור למטלה הספצפית של חיפוש עבודה) לא נמצא כקשור לכישורים כמו ממוצע ציונים בלימודים, סוג התואר או לנסיון תעסוקתי. מכאן מסיקים החוקרים, שחשוב כי תכניות שמנסות לחזק את היכולת של האדם למצוא עבודה, ישימו דגש על שינוי ההערכה העצמית של האדם, לפני שיוכלו להשיג תוצאות חיפוש עבודה חיוביות.

אף אחד מאיתנו לא אוהב לקבל דחייה. אך תהליך חיפוש עבודה עשוי להיות רצוף ב"לא" עד קבלת ה"כן" המיוחל. מכאן שעצם תהליך חיפוש העבודה המייגע, עשוי לפגום בתחושת המסוגלות ובבטחון העצמי. הדבר עשוי ליצור מעגל שבו בטחון עצמי נפגם כתוצאה מחיפושי העבודה אך בתורו, כפי שמדגים המחקר, משפיע על תוצאות תהליך חיפוש העבודה.

איך מחזקים את הבטחון העצמי? איך מגיעים יותר בטוחים בעצמינו לקראת תהליך חיפוש העבודה?

על נושאים כאלו ועוד ניתן לעבוד יחד עם הפסיכולוג התעסוקתי ארגוני בתהליך ייעוץ קריירה.

כתיבה:

מירב פירק, MA

פסיכולוגית תעסוקתית מומחית

מילה על עבודה מהבית בתקופת הקורונה ואחריה

איך ניתן להפחית את המתח שבעבודה מהבית בזמן שגם הילדים נאלצים להישאר בבית? 

מצב זה טרם נפתר לגמרי, כשעדיין יש עובדים שאינם מופיעים לעבודה בכל יום, ושעות בית הספר טרם שבו למתכונתן הסדירה. חשוב לשמור על ציפיות ריאליות בנוגע להספק בעבודה בתנאים כאלה. נסו גם לא לשפוט את עצמכם אם אינכם מצליחים לספק לילדים פעילות מעשירה משך כל היום. הנסיבות יוצאות דופן ודאגות חרדתיות סביב הניסיון להוציא את המקסימום מכל יום רק יפריעו לעבודה ויעודדו קונפליקטים בבית. שקלו לאפשר יותר זמן מסך מהרגיל לשם תעסוקת הילדים או צרו לו״ז עם מטלות שעתיות שונות, המחקות את זה של בית הספר. אם הילדים רבים הרבה וניתן להפריד אותם לחדרים – עשו זאת או קבעו זמנים בהם הם ביחד ולחוד. אם יש לכם ילדים בוגרים, בקשו מהם שיעלו רעיונות לאופן בו הם יכולים ליהנות או להשלים את מטלות בית הספר בזמן שאתם עובדים. 

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

Ellis, R, Taylor, S. (1983). Role of Self-Esteem Within the Job Search Process. Journal of Applied Psychology. 68(4): 632-640.

https://www.forbes.com/sites/kensundheim/2015/04/28/10-ways-to-have-a-more-successful-career/#2b4e03f57ae3

 https://www.forbes.com/sites/davidsturt/2016/06/23/4-soft-skills-you-need-to-work-on-and-why/#578315474fdc