מכון טמיר לפסיכותרפיה
כשמתחקים אחר מסלול חייו של בן אדם עם התנהגויות מניפולטיביות, נרקיסיסטיות או חסרות אמפתיה, צריך לקחת חשבון את השורשים שלהן.
מחקר חדש מספק פרספקטיבה חשובה על האופן שבו סביבת הגידול המוקדמת מעצבת את מי שאנחנו הופכים להיות.
מהי הרביעיה האפלה? הטטרד האפל
ה"טטרד האפל" הוא מונח בפסיכולוגיה המתאר ארבע תכונות אישיות הקשורות להתנהגויות אנטי-חברתיות:
נרקיסיזם, מקיאווליזם, פסיכופתיה וסדיזם (המונח התפתח מתוך המבנה האישיותי המוכר שנקרא השילוש האפל).
מה שמשותף לקלאסטר האישיותי עם ארבע התכונות הללו הוא תחושת חשיבות עצמית מופרזת, נטייה למניפולציה וניצול של אחרים, חוסר אמפתיה והנאה מהסבת סבל לאחרים.
חשוב להבין את האטיולוגיה (הסיבתיות) של הטטרד האפל כדי לעזור בזיהוי דפוסי התנהגות מזיקים ובפיתוח אסטרטגיות קליניות להתמודדות עימם.
לכן, במקום להתמקד בהשלכות השליליות של התכונות הללו, החוקרים נכנסו למנהרת הזמן האפלה ויצאו לתור אחר המקורות.
איך לגדל פסיכופת, נרקיסיסט, סדיסט ומקיאווליסט?
במחקר שכלל 372 משתתפים בגירים נבחנו דפוסי המשמעת ההוריים שחוו בילדותם ומידת הביטוי של תכונות הטטרד האפל באישיותם הבוגרת.
ההבחנה הייתה בין ארבע רמות של משמעת הורית:
-
משמעת לא אלימה (מתן הסברים).
-
תוקפנות פסיכולוגית (צעקות והשפלות).
-
ענישה גופנית קלה (כמו מכות קלות).
-
תקיפה קשה (אלימות פיזית חמורה).
התוצאות העלו קשר ברור בין חוויות של תוקפנות פסיכולוגית בילדות לבין פיתוח תכונות של פסיכופתיה וסדיזם בבגרות. ילדים שגדלו בסביבה של צעקות, השפלות ואיומים מילוליים, פיתחו בשכיחות גבוהה יותר קושי באמפתיה ונטייה להפיק הנאה מסבלם של אחרים.
זאת ועוד, חוויות של אלימות פיזית קשה נמצאו קשורות להתפתחות מקיאבליזם, נרקיסיזם ופסיכופתיה. כלומר, התעללות פיזית משמעותית עלולה להוביל לתפיסת עולם צינית יותר, לצורך מוגבר בשליטה ובמניפולציה של אחרים, ולקושי ביכולת להזדהות עם כאבם של אחרים.
מעניין במיוחד היה הממצא שמשמעת לא אלימה וענישה גופנית קלה לא נמצאו קשורות באופן מובהק לאף אחת מתכונות הטטרד האפל. זהו ממצא שמדגיש את ההבדל המשמעותי בין סגנונות הוריים שונים והשפעתם ארוכת הטווח.
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא… / שאול טשרניחובסקי
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה,
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ,
רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה,
רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת,
כָּל אֲשֶׁר פָּגַע בְּמִשְׁעוֹלֵי־טְלָלִים יֶלֶד
מִתְלַבֵּט, נִכְשָׁל עַל כָּל גּוּשׁ וְעִי־אֲדָמָה,
בְּעוֹד בְּסֵתֶר נַפְשׁוֹ וּלְבֹא־דֵעַ עָרוּךְ
מִזְבֵּחַ, עָלָיו יַקְטִיר מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ
לִמְלֶכֶת־הַשָּׁמַיִם, לְכוֹכָב וּמַזָּלוֹת.
וְאַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים וּבְמִלְחֶמֶת־יֵשׁוּת,
וּמְגִלַּת־סֵפֶר חַיָּיו הוֹלְכָה מִתְפָּרֶשֶׁת, –
וּבָאוּ אֶחָד אֶחָד, וְיִגָּלֶה פֵּשֶׁר
כָּל אוֹת וָאוֹת וְסֵמֶל סֵמֶל כָּל הַבָּאוֹת,
שֶׁחֹקְקוּ עָלֶיהָ בְּרֵאשִׁית בְּרִיָּתָהּ, –
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית־נוֹף מוֹלַדְתּוֹ.
איך אפשר להסביר את הקשר בין התעללות לרביעיה האפלה?
הממצאים מתיישבים היטב עם תיאוריות התפתחותיות ואבולוציוניות.
מפרספקטיבה אבולוציונית, תכונות הטטרדה האפלה עשויות להיתפס כאסטרטגיות הישרדות בסביבות קשות או עוינות. כשילד גדל בסביבה בלתי צפויה וכאוטית, עם דמויות הוריות שמהוות איום במקום מקור לביטחון, הוא מפתח מנגנונים שיעזרו לו לשרוד בתנאים כאלה.
-
מקיאבליזם, למשל, מתפתח כמנגנון התמודדות עם סביבה לא אמינה. הילד לומד לפקח על סביבתו, להיות צעד אחד לפני כולם, ולהשתמש במניפולציה כדי לנווט בעולם מסוכן. זוהי אסטרטגיה אדפטיבית בהקשר של גידול בסביבה אלימה, אך היא הופכת לבעייתית בהמשך החיים וביחסים בינאישיים.
-
באופן דומה, הנרקיסיזם עשוי להתפתח כמנגנון פיצוי. כשהילד חווה פגיעה בתחושת הערך העצמי שלו, תחושת חשיבות עצמית מופרזת עשויה להיות דרך להגן על עצמו. במצבים של אלימות קשה, שבהם הילד חש חסר אונים וחסר ערך, הנרקיסיזם יכול להיות מעין שריון פסיכולוגי מגן.
-
הפסיכופתיה והסדיזם, לעומת זאת, משקפים לעתים קרובות תהליכי למידה חברתית. ילדים נוטים לחקות את הדמויות המשמעותיות בחייהם. כשהם עדים לאלימות ולחוסר אמפתיה, הם עלולים להפנים דפוסים אלה כחלק מהרפרטואר ההתנהגותי שלהם. תוקפנות פסיכולוגית מצד ההורים עלולה ללמד את הילד שפגיעה רגשית באחרים היא דרך מקובלת להשגת שליטה ומטרות.
יש לציין שהמחקר אינו טוען לקשר דטרמיניסטי פשוט.
לא כל מי שחווה התעללות יפתח תכונות אישיות אפלות, וישנם גורמים נוספים - גנטיים, סביבתיים וחברתיים - שמשפיעים על התפתחות האישיות.
אבל בהחלט מודגשת כאן ההשפעה העצומה של הסביבה המשפחתית המוקדמת.
השלכות הקשר על טיפול פסיכולוגי
התובנות העולות ממחקר זה הן בעלות השלכות עמוקות לגבי טיפול נפשי.
ראשית, הן מציעות כי במקום לראות בתכונות הטטרדה האפלה כמאפיינים "רעים" מטבעם, ניתן להבינן כתגובות הסתגלותיות לסביבה טראומטית.
גישה זו מאפשרת הבנה אמפתית יותר כלפי אנשים המציגים כאלה תכונות, ועשויה להוביל לגישות טיפוליות יותר יעילות.
בהקשר הטיפולי, הממצאים מדגישים את החשיבות של טיפול ממוקד טראומה.
אם מבנה אישיות כזה מתפתח כתגובה לחוויות ילדות טראומטיות, אזי עיבוד הטראומות עשוי להיות מרכיב מפתח בטיפול.
הממצאים גם מחזקים את החשיבות של התערבויות מוקדמות במשפחות בסיכון, שעשויות למנוע את התפתחות הדפוסים הבעייתיים מלכתחילה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -
עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
מקורות:
Furnham, A., & Cuppello, S. (2024). Correlates of the Dark Tetrad. Acta psychologica, 245, 104222. https://doi.org/10.1016/j.actpsy.2024.104222
Galán, M., Pineda, D., Rico-Bordera, P., Piqueras, J. A., & Muris, P. (2025). Dark childhood, dark personality: Relations between experiences of child abuse and dark tetrad traits. Personality and Individual Differences, 238, Article 113089. https://doi.org/10.1016/j.paid.2025.113089
Gómez-Leal, R., Fernández-Berrocal, P., Gutiérrez-Cobo, M. J., Cabello, R., & Megías-Robles, A. (2024). The Dark Tetrad: Analysis of profiles and relationship with the Big Five personality factors. Scientific Reports, 14(1), 4443. https://doi.org/10.1038/s41598-024-55074-w