הנזקים של התעללות מילולית בילדות מכאיבים גם בקריירה

אם ראיתם את סרט האנימציה ״משפחת סופר-על״, אתם זוכרים בוודאות את דמותו הטרגית של סינדרום, או בשמו האמיתי בסרט, באדי פיין, נבל ג׳ינג׳י עם כרבולת שיער זקורה לראווה.

כילד, סינדרום היה היה מעריץ נלהב של מר סופר-על, אך דחייתו על ידי האליל שלו הותירה בו צלקת עמוקה. במקום להתמודד עם הכאב, הוא בחר במסלול של נקמה, כשהוא מפתח טכנולוגיות מתקדמות כדי להפוך ל"סופר-על" בעצמו. 

סינדרום הוא התגלמות הפצע הנפשי שהופך לרעל בעורקי הקריירה. במקום להשתלב בחברה ולתרום מכישוריו, הוא בנה מערכת של שליטה ופחד בה ניצל טכנולוגיה מתקדמת ושכירי חרב אנונימיים להשגת מטרות נרקיסיסטיות. היעדר היכולת לבנות קשרים בין-אישיים בריאים הוביל אותו לבידוד, כשהוא נותר לבדו במערכה, למרות עוצמתו לכאורה.

מחקר חדש חושף את הקשר המטריד בין התעללות רגשית בילדות לבין קונפליקטים במקום העבודה, במיוחד בקרב אלו השואפים לכוח.

המחקר מתייחס לחרם במקום העבודה, המכונה גם "הדרה, נידוי או "אוסטרקיזם". הוא מצא כי עובדים שחוו התעללות רגשית בילדותם ונוטים לחתור להשגת כוח בעבודה, נוטים יותר לחוות קונפליקטים בין-אישיים ולהיות מבודדים או מודרים על ידי עמיתים. הדרה זו מתבטאת בהתעלמות, הימנעות מקשר עין, אי-הזמנה לפעילויות חברתיות או מקצועיות, ובאופן כללי, יצירת תחושת ניכור ובידוד.

המחקר מצביע על כך שהשאיפה לכוח בקרב נפגעי התעללות רגשית בילדות מגבירה את הסיכוי לקונפליקטים בין-אישיים ולהדרה במקום העבודה. הידע והכלים שנרכשו כתוצאה מהפגיעות בילדות הופכים למשמעותיים במיוחד במצבים של תחרות על מעמד. העובד, שבעברו חווה דחייה והשפלה, נוטה לפרש התנהגויות ניטרליות כהתקפות, ולהגיב בתוקפנות או בהסתגרות.

התוצאה?

מעגל קסמים של קונפליקטים והדרה, המזין את עצמו ומעמיק את הפצעים הישנים.

הילד שגדל תחת מטר של עלבונות והשפלות לומד לראות את העולם כמרחב בינאישי מסוכן. כשהוא מתבגר ונכנס למעגל העבודה, הוא נושא עמו את הפצעים הפתוחים הללו.

השאיפה לכוח, אולי כפיצוי על תחושת חוסר האונים בעבר, הופכת לדלק המניע אותו. אך במקום להוביל להצלחה, היא עלולה להצית קונפליקטים עם עמיתים ולהוביל להדרה חברתית.

התיקון

בסרט "משפחת סופר-על", דמותו של סינדרום, או בשמו האמיתי באדי פיין, אינה עוברת טרנספורמציה חיובית. הוא מתחיל כילד מעריץ שנדחה על ידי גיבורו, מר סופר-על, ומתפתח לנבל המונע מרצון לנקמה. לאורך הסרט, סינדרום ממשיך בדרכו ההרסנית עד לסופו הטראגי, ללא שינוי מהותי באופיו או בהבנת הטעויות.

במציאות, בני אדם בהחלט מסוגלים לעבור טרנספורמציות משמעותיות, במיוחד כאשר הם מתמודדים עם פצעי העבר.

טיפולים פסיכולוגיים, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מתמקדים בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים שנוצרו בעקבות חוויות ילדות.

הטיפול מסייע למטופלים לזהות את הדפוסים הללו כאשר שהם באים לידי ביטוי בסיטואציות שונות, ומאפשר לשנותם וללמוד במקומם דפוסים בריאים וחיוביים יותר.

בנוסף, גישות טיפוליות כמו סכמה תרפיה מתמקדות בזיהוי השורשים העמוקים של דפוסי התנהגות שנוצרו במהלך חוויות קשות בילדות, ומסייעות למטופלים ליצור דפוסים חדשים ובריאים יותר.

הכרה בטראומות העבר, עבודה עצמית ותמיכה מקצועית יכולים להוביל לשינויים משמעותיים בדפוסי התנהגות ובאיכות החיים. בעוד שסינדרום נותר כלוא בטראומות ובנקמה שלו, בני אדם במציאות יכולים לבחור בדרך של ריפוי וצמיחה אישית.

אך האם נגזר על אותם אנשים לשחזר את הטראומות שלהם שוב ושוב?

לא בהכרח. הכרה במקור הבעיות, פנייה לטיפול מקצועי ופיתוח מודעות עצמית יכולים לשבור את המעגל.

ארגונים ומנהלים, מצדם, יכולים ליצור סביבה תומכת ומכילה, המזהה את הצרכים הייחודיים של כל עובד ומסייעת לו להשתלב ולהצליח.

המסר ברור - 

הפצעים מהילדות אולי אינם נראים לעין, אך הם משפיעים על חיינו הבוגרים. הדרך לריפוי עוברת בהכרה, בטיפול וביצירת סביבות עבודה המאפשרות לכל אחד, ללא קשר לעברו, לממש את הפוטנציאל הטמון בו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקור:

Liu, B., Xu, M., & Yao, J. (2024). Suffered from deep-seated childhood shadows: Linking childhood emotional abuse to interpersonal conflict at work and workplace ostracism. Personality and Individual Differences, 229, 112771. https://doi.org/10.1016/j.paid.2024.112771