מכון טמיר לפסיכותרפיה
הדיגיטל משנה את פני הפסיכותרפיה, זה אנחנו כבר יודעים, אבל מה שקורה בשנים האחרונות עם הבינה המלאכותית זה כבר אופרה אחרת.
עד לפני שנים מספר, הגישות הקוגניטיביות-התנהגותיות נשענו על מסגרת טיפולית קלאסית – מפגשים פנים אל פנים, עבודה מובנית עם מחשבות ורגשות, ותרגול מיומנויות בחיי היומיום. בקורונה למדנו שאפשר להשתמש בטכנולוגיה (קיימת) של שיחות וידאו, ולמרות האנחות, החרדות והתלונות, עברנו כולנו אדפטציה לטלתרפיה.
אם תשאלו אותי, רובנו כיום מטפלי אונליין בזום בפוטנציה, ו-100% מטפלים מקוונים אם אין ברירה.
עם כניסת הבינה המלאכותית לעולם הרפואה והטיפול, השאלה הגדולה היא:
מה יקרה לשיטות הטיפול הרבות המצויות תחת המטריה של פרדיגמת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי?
CBT מחבר את הנקודות בין מחשבות, רגשות תחושות והתנהגות. הוא מסייע למטופלים לזהות דפוסים שליליים, לאתגר אותם ולבנות דפוסים חיוביים יותר. טיפולי הגל השלישי של CBT מבוססים על עקרונות של מיינדפולנס, ויסות רגשי וקבלה. שניהם נשענים על מסגרת מובנית וברורה – אך הכללים משתנים כשהבינה המלאכותית נכנסת לזירה,
הסיפור של בינה המלאכותית מביא עמה בשורה של התאמה אישית חסרת תקדים. המטפל הקלאסי מכיר את המטופל דרך שיח והיכרות הדרגתית, אבל AI יכול לנתח מיידית כמויות בלתי נתפסות של מידע: שינויים עדינים בדפוסי שפה,אינטונציה, שתיקות, מדדים פיזיולוגיים ממכשירים לבישים, תזמון רגשי שחוזר על עצמו, ואפילו מצב רוח שמשתנה על בסיס פעילות יומיומית. כך נוצר מצב בו כלים מבוססי AI יכולים לזהות סימנים מוקדמים של דיכאון, חרדה או מצוקה נפשית עוד לפני שהמטופל עצמו מודע להם.
התערבויות של CBT מתבססות בד״כ פגישות שבועיות, עם שיעורי בית אחידים לפרוטוקול הספציפי, אבל היום AI יכול לייצר טיפול דינמי, גמיש ומשתנה - חלק ממה אנחנו מכנים במכון CBT אג׳ילי:
תרגילים מותאמים אישית יכולים להינתן בהתאם למצב הרוח הנוכחי, בין אם הם חדשים ובין אם נועדו לחזק למידה קיימת. הצעות לוויסות רגשי יכולות להופיע בדיוק בעיתוי בו המטופל זקוק להן, ואפילו דיאלוג טיפולי יכול להתנהל בצורה טבעית עם אססיסטנים מתקדמים שמסוגלים לזהות רמות סטרס, אופוריה או עצבות בשיחה. הטיפול הופך להיות נגיש יותר, גמיש יותר, ובעיקר – מותאם אישית כפי שלא היה ב-100 וקצת השנים בהן קיים הטיפול בדיבור.
לצד ההבטחה הגדולה, עולות שאלות מתבקשות:
האם התערבות טיפולית מבוססת AI תאבד את הרכיב האנושי הקריטי, הקסם שיש בטיפול פסיכולוגי או שמדובר בסופו של יום בהתנגדות לשינוי (בעיקר של המטפלים עצמם)?
האם מטופל יפיק את הרווחה הנוצרת מהידיעה ש״באמת מקשיבים לו״ במצב בו הוא יודע שהוא מדבר עם מכונה?
לפי מחקר חדש שבוצע בהרווארד התשובה חיובית, למעשה ה״הרגשה שמקשיבים לי״ הייתה הרכיב המרכזי שהמשתתפים דיווחו שעזר להם בהפגת בדידות באמצעות קשר עם chatgpt,
עוד עניין - איך נוודא שהנתונים האישיים הרגישים של מטופלים נשמרים בביטחון מלא?
אמנם טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בקצב מסחרר, אבל שאלות של אתיקה, פרטיות והטיה אלגוריתמית עדיין מהדהדות ברקע.
שאלה שמשתנה כל הזמן, בערך כמו הקרב בשלא נגמר בין מתקפה להגנה בעולם הסייבר.
אין ספק שהעתיד של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, ושל הטיפול הפסיכולוגי בכלל, מצוי בנקודת מפנה.
הבינה המלאכותית לא תחליף מטפלים אנושיים, אבל היא משנה את כללי המשחק. ככל שהכלים הדיגיטליים יתפתחו, טיפולי CBT יהפכו ליותר היברידיים – שילוב בין הידע הטיפולי המסורתי לבין יכולות התאמה אישית וחיזוי של AI. הדגש יעבור ליצירת מערכת חכמה שיכולה להעניק מענה מהיר, לזהות דפוסים סמויים ולעזור בהתערבות מיידית, תוך שמירה על הקשר האנושי, שהוא לב ליבו של הטיפול.
המציאות החדשה מציעה אפשרויות מרתקות:
טיפול שיכול להיות זמין 24/7, שמותאם למצב הרוח האישי, שמשתנה ומתעדכן על בסיס נתונים אמיתיים, ולא כזה שנשאר סטטי בין פגישה לפגישה.
אבל יותר מהכול, AI עשויה להפוך את הטיפול למדויק יותר, נגיש יותר, ומחובר באמת לחיי המטופל.
לסיכום, הגישות הקוגניטיביות-התנהגותיות לא הולכות לשום מקום - הן פשוט לובשות צורה חדשה, מדיום גמיש ומותאם אישית, בו מטפל ומכונה עובדים יחדיו כדי לעזור למטופל.
מתוך נקודת הראות המצומצמת שלי, נראה ש-CBT מותאמת לעידן בו רגש ואלגוריתם חוברים יחדיו כדי ליצור פלטפורמה טיפולית עשירה ויעילה מאי פעם.
נחיה ונראה.