המאוים–הבעתה (Uncanny או האל ביתי) הוא מושג שקשור בפסיכואנליזה שפיתח זיגמונד פרויד.
ה-Uncanny מתאר את התחושה המוזרה והחרדתית שלפעמים נגרמת מחפצים מוכרים בהקשר לא מוכר.
הראשון שהשתמש במונח הזה היה הפסיכיאטר הגרמני ארנסט ינטש במסה מ-1906, ״הפסיכולוגיה של המאוים-הבעתה״, שבה מתואר המאוים-הבעתה כמשהו חדש ולא ידוע שלעתים קרובות יכול במבט ראשון להיראות שלילי.
במסה ״המאוים-הבעתה״ של זיגמונד פרויד (1919) הוא מציג את הרעיון כמקרה שבו משהו יכול להיות מוכר וזר באותו זמן, ולא רק זה, אלא שהוא מוציא החוצה משהו שהיה חבוי או מודחק. אמנים, כולל מהתנועה הסוריאליסטית, השתמשו בתיאור הזה כדי ליצור אמנות ששילבה דברים מוכרים בצורה לא צפויה כדי ליצור את תחושות המאוים-בעתה.
המונח ״עמק המוזרות״ (Uncanny Valley) כולל גם עבודות אמנות ואנימציה או משחקי מחשב שמשחזרים מקומות ואנשים בצורה כל כך דומה שזה יוצר את אותה תחושה מפחידה.