מכון טמיר לפסיכותרפיה
הפרעות נוירו-התפתחותיות נגרמות כתוצאה מליקויים בצמיחה והתפתחות המוח ו / או מערכת העצבים המרכזית.
שימוש מצומצם יותר במונח מתייחס להפרעה בתפקוד המוח המשפיעה על רגש, יכולת למידה, זיכרון ושליטה עצמית המתפתחת ככל שאדם גדל.
אילו הפרעות נחשבות לנוירו-התפתחותיות?
דוגמאות להפרעות נוירו-התפתחותיות בקרב ילדים הן:
-
אוטיזם.
-
תסמות רט.
-
ליקויי למידה ספציפיים.
-
לקות התפתחותית נרחבת NOS (שכונתה בעבר פיגור שכלי).
-
שיתוק מוחין.
-
פגיעות בראייה ובשמיעה.
ההפרעות הנוירו-התפתחותיות השכיחות ביותר הן הפרעות הספקטרום האוטיסטי והפרעות קשב.
מאמר מ- 2020 מדגיש כי אין בהכרח קו ברור בין הפרעות נוירו-התפתחותיות לבין הפרעות פסיכיאטריות אחרות.
יחד עם זאת, הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה חולקות קשר גנטי להפרעות נוירו-התפתחותיות, שעשויות להתקיים כולן על רצף.
אם קיים רצף כזה, סביר שהפרעות נוירו-התפתחותיות חולקות כמה מקורות גנטיים משותפים ושתהליכים התפתחותים מגוונים עשויים לגרום להפרעות נוירו-התפתחותיות.
הגנטיקה החופפת של אבחנות אלו עשויה לעזור להבין מדוע הן מתרחשות לעתים קרובות יחדיו.
אך לעיתים הפרעות נוירו-התפתחותיות נוטות להופיע יחדיו:
למשל, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) והפרעת התנגדות (ODD) קשורות זו בזו הדוקות, ורבים חווים את שתיהן ביחד.
לפי מחקר מ-2017, יותר ממחצית מהמתמודדים/ות עם ADHD סובלים גם מהפרעת התנגדות (Noordermee et al, 2017).
למרות ששני המצבים קורים ביחד, הם בבירור שתי הפרעות נוירו-התפתחותיות נבדלות, בעלות תסמינים, אבחנות וטיפולים שונים.
קיימת השערה על כך שמקור התחלואה הנלווית בהפרעות אלו חולק מכנה משותף גנטי, השערה שמתחזקת לאור הבדלים מגדריים:
למשל, מחקר בחן את תפקידו של כרומוזום X בהפרעות נוירו-התפתחותיות. התוצאות מלמדות כי כרומוזום X קשור בסיכון גבוה יתר לפתח את ההפרעות, יותר אצל גברים ופחות אצל נשים (Wang et al, 2023).
עוד ממצא מעניין:
מחקר שפורסם ב-2022 העלה כי תינוקות שנולדו לאמהות שהיו חיוביות לקורונה במהלך ההריון, היו בעלי סיכון גבוה יותר להיות מאובחנים עם הפרעה נוירו-התפתחותית בשנה הראשונה לחייהם.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
13 בדצמבר 2023
מקורות:
Edlow, A. G., Castro, V. M., Shook, L. L., Kaimal, A. J., & Perlis, R. H. (2022). Neurodevelopmental outcomes at 1 year in infants of mothers who tested positive for SARS-CoV-2 during pregnancy. JAMA Network Open, 5(6), e2215787. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2022.15787
Geschwind, D. H. (2011). Neurodevelopmental disorders: Hope for a new beginning. Current Opinion in Neurology, 24(2), 95–97. https://doi.org/10.1097/WCO.0b013e328344cd78
Morris-Rosendahl, D. J., & Crocq, M. A. (2020). Neurodevelopmental disorders—the history and future of a diagnostic concept. Dialogues in Clinical Neuroscience, 22(1), 65–72. https://doi.org/10.31887/DCNS.2020.22.1/macrocq
Noordermeer, S. D. S., Luman, M., Weeda, W. D., Buitelaar, J. K., Richards, J. S., Hartman, C. A., Hoekstra, P. J., Franke, B., Heslenfeld, D. J., & Oosterlaan, J. (2017). Risk factors for comorbid oppositional defiant disorder in attention-deficit/hyperactivity disorder. European Child & Adolescent Psychiatry, 26(10), 1155-1164. https://doi.org/10.1007/s00787-017-0972-4
Scandurra, V., Emberti Gialloreti, L., Barbanera, F., Scordo, M. R., Pierini, A., & Canitano, R. (2019). Neurodevelopmental disorders and adaptive functions: A study of children with autism spectrum disorders (ASD) and/or attention deficit and hyperactivity disorder (ADHD). Frontiers in Psychiatry, 10, 673. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2019.00673
Wang, S., Wang, B., Drury, V., Drake, S., Sun, N., Alkhairo, H., Arbelaez, J., Duhn, C., Tourette International Collaborative Genetics (TIC Genetics), Bal, V. H., Langley, K., Martin, J., Hoekstra, P. J., Dietrich, A., Xing, J., Heiman, G. A., Tischfield, J. A., Fernandez, T. V., Owen, M. J., O'Donovan, M. C., Thapar, A., State, M. W., & Willsey, A. J. (2023). Rare X-linked variants carry predominantly male risk in autism, Tourette syndrome, and ADHD. Nature Communications, 14(8077). https://doi.org/10.1038/s41467-023-8077-z
