מכון טמיר לפסיכותרפיה
לפי דניאל שטרן, ״הרגע הנוכחי״ (The Present Moment) הוא סיפור שחי בזמן אמת ובקרבה נפשית גבוהה אצל מי שחווים אותו.
נקודת מבט ייחודית זו של סטרן מרחיבה ומאתגרת את התיאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית בכך שהיא מציעה שלרגע הנוכחי יש עלילה עם דמויות מכוונות והתקדמות בציר הזמן תוך כדי התפתחותו. הרגע הנוכחי אינו מופרד ממי שחווים אותו, לא בשפה ולא בהסבר מופשט.
התיאוריה של שטרן לגבי הרגע הנוכחי מתבססת על עבודתו הקודמת, "העולם הבין-אישי של התינוק", שבה הוא בוחן כיצד הדיאדה של האם או הילד או היחסים בין מטפל למטופל מתקדמים דרך מסלול של דרכים חדשות לאינטראקציה עם התפתחות היחסים. תיאוריו של יחסי תינוק-הורים מראים את ההיבטים השונים של הרגע הנוכחי בחוויה חיה, שאותם הוא מיישם אחר כך בפסיכותרפיה.
"רגע העכשיו" (now moment)
כדי להמשיך ולפתח את התיאוריה שלו, שטרן מציג שני מושגים דינמיים: "רגע העכשיו" ("now moment") ו"רגע הפגישה" ("moment of meeting").
רגע העכשיו הוא תהליך בינאישי חולף שאינו ניתן לחיזוי ונוצר במשותף על ידי שני אנשים, כמו הורה וילד או מטפל ומטופל. האינטראקציות הספונטניות האלה עשויות להיות "מרושלות", ולכן מקבלות משנה חשיבות, בין היתר כי הן ויוצרות משבר בינאישי שמחייב פיתרון.
רגע העכשיו מופיע לעתים קרובות לפני רגע המפגש, בו הדינמיקה בין שני אנשים משנה באופן משמעותי מערכת יחסים משפחתית או מערכת יחסים המתהווה בטיפול. ברגע זה,השניים חווים פיסת מציאות משותפת ומפרשים את התנהגות האחר כשיקוף של חוויותיהם, מה שמוביל להבנה משותפת של המצב. למרחב ההבנה הזה ניתן להתייחס כאינטרסובייקטיביות.
יסודות תיאורטיים
התיאוריה של שטרן מפגישה שני היבטים מרכזיים בטיפול נפשי:
תיאוריית התודעה ותיאוריית ההתקשרות. השילוב בין השתיים ממחיש את החשיבות של יצירת נרטיב אינטרסובייקטיבי משותף בטיפול וביחסים בריאים. כאשר שני הצדדים משתפים ומבינים אירועים בצורה דומה, הם יכולים להפוך לנקודת התייחסות משמעותית בהיסטוריה המשותפת של מערכת היחסים. רעיון זה דומה למושג האמת הנרטיבית והאמת ההיסטורית שהעלה דונלד ספנס.
במהלך פגישת פסיכותרפיה, ילד בן שלוש עשרה שהיה לקוח שלי ניצל "רגע עכשיו" כדי להביע את רגשותיו. הוא הגיע לפגישה האחרונה שלו עם זר פרחים גדול והגיש לי אותם בביישנות. הוא בטח ידע שאעריך את הפרחים, שכן הוא עבר על פני גינת הפרחים שלי במשך שנתיים כשהתקרב למשרד. מעשה זה של הענקת פרחים במהלך מינויו האחרון היה שובב והבעה כאחד, שכן הוא כלל פתק קצר המודה לי על עבודתנו המשותפת. הוא עדיין היסס לתקשר מילולית, ולכן הסתמך יותר על מעשים מאשר על מילים כדי להבין ולהביע את עצמו.
לא סיפקתי פרשנות "התנסות-קרוב" למתנת הנער, שהייתה ממזערת את משמעות המעשה ברגע הנוכחי. מתנת הפרחים היא מחווה חברתית נפוצה המראה חיבה והכרת תודה בזוגיות. במקום זאת, זיהיתי את המתנה כביטוי הולם לרגשות אלו ברגע הנוכחי.
ניתוח המשמעות העמוקה יותר של מתנתו של הילד היה מסבך אינטראקציה ספונטנית בינינו עם סיום הטיפול. עם זאת, הרגע הנוכחי היה עדיין היבט חשוב של הרגע הטיפולי.
לדברי שטרן, רגעי ההווה הללו לא זכו לתשומת לב רבה כמו פרשנויות מורכבות יותר המקשרות בין העבר להווה. ההתמקדות של שטרן ברגע הנוכחי היא תרומה משמעותית לתיאוריה עם השלכות משמעותיות על טכניקות טיפוליות.
מקורות:
Stern, D. N. (2004). The present moment: In psychotherapy and everyday life. W W Norton & Co.