האם אקסטזי (MDMA) יעיל כטיפול בדיכאון? הערכה של MDMA-AT

דיכאון הוא אתגר מרכזי בבריאות הנפש.

הטיפולים בדיכאון הקיימים כיום אינם יעילים עבור כל המטופלים וברור שנדרשות אפשרויות טיפול יעילות יותר.

במאמר זה נתייחס לטיפול נתמך MDMA עבור דיכאון קליני, ובפרט לפרוטוקול שנקרא MDMA-AT.

איך MDMA פועלת ומה הקשר לדיכאון?

• MDMA פועלת בעיקר כמעכבת שחרור וספיגה חוזרת של מונואמין ויש לה מנגנון פעולה שונה מזה המוכר בתרופות נוגדות דיכאון קונבנציונליות. 

• ברמת הנוירוטרנסמיטורים, MDMA משפרת רמות של סרוטונין, וכן נוראדרנלין ודופמין (אם כי קצת פחות מסרוטונין) בסינפסות.

• MDMA משפיעה על הפלסטיות של מערכת העצבים (נוירופלסטיות).

• MDMA מעלה את רמות האוקסיטוצין, וזופרסין, קורטיזול ופרולקטין. ההשערה היא שאוקסיטוצין, בהיותו קשור להתנהגות פרו-חברתית, עשוי להגביר את האמון ולחזק את הברית הטיפולית בטיפול פסיכולוגי נתמך MDMA. 

• בהקשר של טראומה, מחקר מצא ש-MDMA עוזר ללוחמים (בוגרי צבא ארה"ב) לעבד מחדש אירועים טראומטיים משדה הקרב, ללמוד מהם ולהמשיך הלאה. תופעה זו מובנת כ"פתיחה מחדש" של תקופה קריטית בלמידה חברתית. יתכן ש-MDMA מנגישה את התגמול המלווה למידה חברתית בתודעת האדם הטראומטי ובכך מעניקה לו כלים לעבד את החוויה הקשה בצורה מיטיבה (Nardou et al, 2023). טיפול נתמך MDMA נמצא יעיל גם בהפחתת כאב כרוני בקרב מתמודדים עם פוסט טראומה (Christie et al, 2022).

ידוע כי מתמודדים עם דיכאון מראים פעילות עודפת של ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA). 

ההשפעות העקיפות של MDMA על שחרור נוירו-הורמונים עשויות לסייע בוויסות ציר זה.

חשוב לזכור כי המחקר של החומרים המוזכרים הנ"ל מצוי עדיין בחיתוליו וייתכן שיעברו שנים עד שיסונטזו לתרופות שאפשר לעזור בהן למטופלים באצמעות מרשם ולשימוש מסחרי. חלק מהבעיה נובעת מהמעמד החוקי של MDMA, שנחשבים סמים מסוכנים ואסורים לשימוש. מעבר לעצם היותם מסוכנים, רבים אינם מודעים לכך שהשימוש המשולב בהם יחד עם חומרים פסיכואקטיביים מעוררים (סטימולנטים) אחרים, כמו ריטלין וקוקאין, עלול להיות קטלני באופן מיידי. 

ההסדרה החקיקתית והבירוקרטית של ביצוע מחקרים על נבדקים שמשתמשים בטיפול בטראומה באמצעות MDMA מורכב, יקר וממושך, עד לרמה שארגוני מחקר רפואיים, ממשלתיים ופרטיים, נרתעים ונמנעים מיוזמות חדשות בתחום.

הציפייה היא כי MDMA תאושר ב-2024 ע״י FDA כתרופה ל-PTSD, אבל יש גם ביקורות לאורך הדרך: 

למשל,ֿ פאנל המומחים של ה-FDA יצא ביוני 2024 בהצהרה נגד אישור הטיפול הפסיכיאטרי ב-MDMA. הפאנל מתייחס לכך שלניסויים הקליניים לא היו תנאי "עיוורון" מתאימים (כלומר שהמשתתפים יכלו לדעת האם הם מקבלים את התרופה האמיתית או פלצבו), וכן לתופעות לוואי חמורות כמו לחץ דם גבוה ועלייה בקצב הלב. הם גם ציינו שאין מספיק נתונים ארוכי טווח כדי לדעת אם היתרונות יימשכו.

ה-FDA לא מחויב לקבל את המלצות הפאנל, אבל הם מתייחסים לביקורת כזו ברצינות הראויה. 

בהערכה זהירה, סביר שבעתיד הקרוב יוצע האקסטזי ככלי טיפולי חיוני, שבשילוב עם פסיכותרפיה, יסייע נפשית לעשרות מליוני בני אדם המתמודדים עם טראומה, דיכאון והפרעות נפשיות נוספות ברחבי תבל.

המענה לכל השאלות מצוי כנראה במשפט Follow the money: 

חוקרים בבריטניה פרסמו לאחרונה מחקר שבחן האם פסיכותרפיה נתמכת פסיכדליה עשויה להיות כלכלית יותר בניתוח עלות-תועלת בהשוואה לשיטות פסיכותרפיה מסורתיות יותר לטיפול בדיכאון.

התוצאות הצביעו על כך שגישה ייחודית זו יכולה להיות בחירה חסכונית, רק שעלויות המטפלים היו גורם מרכזי בהוצאות של טיפול בעזרת פסילוסיבין (McCrone et al, 2023). הם חישבו ומצאו שבמצב בו עלות המטפל תופתח פי 2 והעלות של החומר תפחת מ-800 פאונד,  טיפול בעזרת פסילוסיבין נעשה חסכוני יותר בהשוואה לטיפול משולב, תרופות בלבד אוCBT בלבד.

התקווה היא שטיפולים בעזרת חומרים פסיכדלים עשויים לגרום גם לתופעות לוואי חיוביות, כולל גמישות עצבית, נוירוגנזה, חמלה מוגברת, אמפתיה ויצירתיות.

מה מטפלים חושבים על פסיכדליים כטיפול בדיכאון?

מחקר שפורסם ב-Journal of Psychedelic Studies בחן את ההשקפות והעמדות של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכיאטרים לגבי טיפול נתמך חומרים פסיכדליים.

הממצאים מלמדים על הבדלים משמעותיים בין אנשי מקצוע מבריאות הנפש לגבי האופן בו הם תופסים את היעילות, הלגיטימציה וההבנה של שימוש בפסיכדליה בטיפול:

• לפסיכיאטרים הייתה הבנה טובה יותר לגבי טיפול בפסיכדליים בהשוואה לעובדים סוציאליים.

• פסיכולוגים מקבלים יותר בקלות את הגישה בהשוואה לעובדים סוציאליים. 

• לכל 3 הקבוצות היה אמון "נייטרלי" ביעילות האפשרית.

בקיצור, ברור שכדאי להכניס את הנושא לתכניות ההכשרה של אנשי מקצוע, זאת במטרה להגביר מעורבות ולצמצם בורות. 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

24 באוגוסט 2024 

מקורות:

אנדרו ג'ייקובס. (2021). מ-MDMA לפסילוסיבין: המהפכה הפסיכדלית מתקרבת לפסיכיאטריה. הארץ. Translated from The New York Times.

Armstrong, S. B., Xin, Y., Horan, J. C., Luoma, J., Nagib, P., Pilecki, B., & Davis, A. K. (2023). Differences in attitudes and beliefs about psychedelic-assisted therapy among social workers, psychiatrists, and psychologists in the United States. Journal of Psychedelic Studies. https://doi.org/[DOI]

Christie, D., Yazar-Klosinski, B., Nosova, E., Kryskow, P., Siu, W., Lessor, D., & Argento, E. (2022). MDMA-assisted therapy is associated with a reduction in chronic pain among people with post-traumatic stress disorder. Frontiers in Psychiatry, 13, Article 939302. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2022.939302

Dumont, G. J., Sweep, F. C., van der Steen, R., Hermsen, R., Donders, A. R., Touw, D. J., van Gerven, J. M., Buitelaar, J. K., & Verkes, R. J. (2009). Increased oxytocin concentrations and prosocial feelings in humans after ecstasy (3,4-methylenedioxymethamphetamine) administration. Social Neuroscience, 4(4), 359-366. https://doi.org/10.1080/17470910802649470

Jones, J. L. (2023). Perspectives on the therapeutic potential of MDMA: A nation-wide exploratory survey among substance users. Frontiers in Psychiatry, 14, Article 1096298. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2023.1096298

Kvam, T. M., Goksøyr, I. W., Stewart, L. H., Repantis, D., Røssberg, J. I., & Andreassen, O. A. (2022). Study protocol for "MDMA-assisted therapy as a treatment for major depressive disorder: A proof of principle study". Frontiers in Psychiatry, 13, Article 954388. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2022.954388

McCrone, P., Fisher, H., Knight, C., Harding, R., Schlag, A., Nutt, D., & Neill, J. (2023). Cost-effectiveness of psilocybin-assisted therapy for severe depression: Exploratory findings from a decision analytic model. Psychological Medicine, 1-8. https://doi.org/10.1017/S0033291723001411

Nardou, R., Sawyer, E., Song, Y. J., & others. (2023). Psychedelics reopen the social reward learning critical period. Nature, 618, 790–798. https://doi.org/10.1038/s41586-023-06204-3