פחד של ילדים מטרור | שיחת ייעוץ והדרכה עם מטפלים מנוסים בטראומה

 

 

מצוקה נפשית אצל ילדים במלחמת עזה

 

מאז אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל אחריהם, נתונים מלמדים על עלייה דרמטית בשיעורי חרדה, דיכאון ובעיות הסתגלות נפשיות בקרב ילדים ומבוגרים בישראל. נתונים אלה התבססו על סקרים שנערכו בקרב רופאי ילדים, פסיכולוגים וקופות החולים. בנוסף, קיים מחסור חמור במטפלים ובפסיכולוגים חינוכיים, המועסקים במשרה חלקית בלבד. בנוסף, רוב רופאי הילדים לא קיבלו הכשרה מספקת בטיפול בטראומה נפשית.

 

לאור גל הטרור השוטף את מדינתנו בתקופה האחרונה, רבים מוצאים עצמם במצוקה נפשית מסוימת, עימה מתקשים להתמודד. ההתחממות הביטחונית גורמת לרבים לעליית החרדה , לדריכות ולדאגה, לעצמם ולקרוביהם. בתחילה, נראה היה כי החשש הינו מנת חלקם של תושבי ירושלים וההתנחלויות, אך לאחר אירועי הימים האחרונים, אנו מבינים שגל הטרור שוטף את כל הארץ, וכי אף אחד אינו באמת חסין. הבנה זו, מעוררת חרדה רבה בקרב רבים, ילדים ומבוגרים כאחד.

מבוגרים רבים מדווחים על דאגה קיומית, חרדה כלפי הילדים, אתרי החדשות מדווחים על עליה ברכישת כלי הגנה עצמית כדוגמת תרסיס פלפל ועל כך שרבים נמנעים מלהגיע למקומות מסוימים הנחשבים מועדים יותר לפורענות, דוגמת בירתנו ירושלים. חרדת המבוגרים אינה פוסחת גם על ילדיהם, אשר שומעים את המתרחש ולעיתים אינם יודעים כיצד לפרש אותו ובאילו פרופורציות להתייחס אליו, מה שמעורר תחושת חוסר שליטה וחרדה משמעותיים.

 

אז כיצד נוכל להקל על עצמנו, וכיצד נוכל להקל על ילדינו, בהתמודדות הקשה למול הטרור המתגבר?

מבוגרים רבים נקלעים לחרדה קשה למול מקרי הטרור, אליה מגיבים פיזית ונפשית. הדבר מתבטא בלחץ, דאגה, קשיי הירדמות, הימנעויות רבות מדברים שגרתיים וכן לעיתים קשיי נשימה, הזעת יתר, דופק מואץ וכיוצא באלה. על אף הדאגה המוצדקת, קיימות דרכים בהן המבוגר יכול להקל על עצמו.

בראש ובראשונה, עלינו להחליט באיזה מידה מתאים להיחשף למתרחש במדינה. מצד אחד, חשוב להיות ערניים, להתעדכן ולהכיר את המתרחש, אך מצד שני לעיתים זה עושה לאדם יותר רע מטוב, במיוחד אם אינו מסוגל להכניס את המצב לפרופורציות המתאימות. במידה וכך המצב, חשוב להחליט להתעדכן פעם אחת ביום, או להתעדכן מאנשים קרובים ולא מחדשות הטלוויזיה או האינטרנט, המפרסמות גם תמונות וסרטונים מעוררי חרדה. בכל אופן, חשוב שלא להיכנס לאתרי חדשות בצורה אובססיבית או מידי כמה דקות, להיכנס אחת לכמה שעות זה די והותר.

בנוסף, חשוב לשתף בפחד ובדאגה אנשים קרובים, להתייעץ איתם כיצד נכון להתנהל, חשוב שלא להתבודד בתקופה זו. יש חשיבות לשמירה על השגרה התקינה כל עוד אפשר ואין הנחייה לעשות אחרת. חשוב לסמוך על התנהלות הממשלה, המשטרה והצבא, כי אין ברירה אחרת, ולדעת כי אם לא פורסמו נהלים מסוימים- אין בהם צורך ממשי. לכן, חשוב שלא להפסיד עבודה, לא לשנות את שגרת היום של אחר הצהריים, את שגרת היום של הילדים או של הלינה.

התקשרו לייעוץ חינם בקו החם של עמותת נט"ל -- טראומה על רקע לאומי <

באשר לילדינו, חשוב לזכור שגם אם הם צעירים מאוד ונראה כי אינם מקשיבים, הם קולטים טון, נימה, מזהים פחד או דאגה אצל הוריהם, מבינים שמדובר במצב שאינו שגרתי. הילדים לא תמיד ידעו להגיד שהם נדבקים בדאגת הוריהם, אך יביעו זאת בעצבנות, פחד, קשיי הירדמות וכיוצא באלה. בגלל שהילדים למעשה מבינים הרבה יותר משאנו חושבים, חשוב מאוד לדבר איתם, לפשט את המצב עבורם לרמה בה יוכלו להבין, גם אם לא שאלו אותנו. אין דמות מתאימה מההורה על מנת לתאר לילד את המצב בצורה בה יוכל להבין, שאינה ממעיטה בערך המתרחש אך גם אינה מגזימה ויוצרת בקרבו חרדה מוגזמת. חשוב שלא להעמיס על הילדים את דאגות הוריהם ואת עוצמת הלחץ, ולשדר קור רוח במידת האפשר. זאת, לצד סבלנות לשאלות חוזרות ונשנות, כשהילדים מבקשים לשמוע את אותן התשובות פעם אחר פעם, הדבר מרגיע אותם, מעניק ביטחון ועוזר להם לעבד את המידע שקולטים.

קראו עוד על התמודדות של ילדים עם טראומה וטרור <

בקרב ילדים גדולים יותר, חשוב "לצייד" את הילד בכלים להתמודדות. למשל, יש חשיבות להסביר ממה כדאי להתרחק, למה כדאי לשים לב וכיצד להתנהג מצבי חירום. פרטים אלו יעניקו לילד תחושת שליטה מסוימת במצבי כאוס. החשוב הוא, שילדים קולטים את הלך הרוח של הוריהם במידה רבה, והורים רגועים יוצרים אווירה רגועה בבית. חשוב לשמור על שגרת יומיום רגילה ככל הניתן, ולא לשקף לילדים את תחושת מצב החירום.

על אף הכלים המסוימים שיש לאדם על מנת להגן על עצמו מפני גל הטרור המתחזק, רבים נותרים במצוקה, בחרדה המציפה אותם ולא מאפשרת להם להירגע ולקיים את שגרת חייהם. במצבים אלה, יש מקום לפנייה לעזרה מקצועית. גלי טרור באים והולכים הינם מנת חלקינו, למעשה מיום הקמת המדינה, ולכן חשוב ללמוד פעם אחת ולתמיד להתנהל במצבים אלו, ולא לתת להם להשתלט על נפשנו.

פנייה לתמיכה נפשית מצד איש מקצוע במצבים מסוג זה בו אנו נמצאים כיום, מסייעת לאדם להתמודד עם החרדה שחש, הלחצים והדאגות. בין אם הדאגות קשורות לאדם עצמו, בין אם לילדיו, החרדה אינה מאפשרת לאדם להפעיל שיקול דעת תקין, פוגעת באיכות חייו ובשגרת יומו- שלא בהכרח לצורך. הטיפול הנפשי מסייע לאדם לראות את המצב בפרופורציות הנכונות, לפתח חוסן נפשי במידת האפשר למול ההתרחשויות והידיעות החדשותיות, להמשיך לחיות את שגרת החיים לצד הפחדים המוצדקים. זאת, לצד הדרכת הורים במידת הצורך כיצד לנהל את שגרת החיים הביתית בהתחשב במצב, כיצד להקל על חרדת הילדים וכיצד לא להעמיס עליהם את דאגת ההורים במלוא עוצמתה.

חשוב לציין כי עזרה או תמיכה נפשית, אינה בהכרח טיפול נפשי . לעיתים, די בשיחה אחת או שתיים עם איש מקצוע, על מנת לשנות את ההתנהלות למול גל הטרור וכן את התחושה הפנימית שמייצר. למעשה, כמעט ואין מחיר לשמירה על רגיעה פנימית ורגיעה משפחתית, ולשמירה על רמות חרדה נמוכות ומותאמות למציאות.

 

 

התייעצו איתנו

על טיפול בטראומה אצל ילדים ונוער

   

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי,

לשעבר חבר בצוות הקהילתי בנט"ל

 

הירשמו לשיחת ייעוץ קצרה,

ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מהירה, עם חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

עדכון אחרון

 

27 בדצמבר 2023

 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024