מכון טמיר לפסיכותרפיה
ה״מגפה הבלתי-נראית״
של אלימות ביתית
בתקופת הקורונה
המקרה האחרון של רצח על רקע אלימות במשפחה אותו הספקתי לעדכן כאן, הוא רצח מייסר עותמאן, שנורתה ונרצחה על ידי הגרוש שלה, בשכונת חאליסה בחיפה.
לפי דו״ח מבקר המדינה בנושא אלימות במשפחה, בשנת 2020 נרצחו 13 נשים בידי בני זוגן - עלייה של 160%בהשוואה ל- 2019.
פחות ממחצית מהתקציב שהוקצה ליישום התוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה נוצל.
רק 10% מהגברים השתלבו בטיפול, ורבים אינם מתמידים בו.
מכל פריזמה דרכה מסתכלים על התמונה, נראה שאלימות במשפחה שכיחה יותר בתוך שגרת החירום שאנחנו חיים בה, ולא רק כלפי נשים - גם כלפי ילדים, גברים ואפילו בעלי חיים.
חשוב לציין את ההשפעה המצטברת של המצב המשברי על החרפת בעיות נפשיות שאינן מתבטאות רק באלימות במשפחה:
למשל, מחקר שנערך על ידי ארגון הצדקה Rethink Mental Illness מלמד כי 80% מהמתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות, כמו הפרעת אישיות גבולית והפרעה שכוללת פסיכוזה, דיווחו כי בריאותם הנפשית התדרדרה בגלל ההשפעה של נגיף הקורונה. 28% מהם תיארו את הסימפטומים הנפשיים מהם הם סובלים כחמורים הרבה יותר.
עבור חלק מהגברים והנשים שנמצאים בבידוד, הבית אינו מהווה מקום בטוח, זאת כאשר הם מוצאים עצמם לכודים בין 4 קירות, 24/7, עם המתעללים.
וזה עובד גם הפוך, אנחנו עומדים מול תמונה מזעזעת של מקרי רצח ואלימות זוגית שקיימת הרבה לפני מגיפה. המקרה הידוע בהם הוא כנראה זה של מיכל סלה ז״ל, עובדת סוציאלית שנרצחה על ידי בעלה.
במקרי חירום יש לפנות
למוקד 118 של הרווחה
מלאו שאלון ממוחשב אנונימי
של משרד הרווחה להערכת סיכון
לאלימות במשפחה
וקבלו משוב והפניות!
צרו קשר
בכל הארץ
תמונת מצב בישראל
גבלות הבידוד שהחילו משרד הבריאות והממשלה בארץ, בדומה לממשלות ברחבי העולם, במטרה להתמודד עם וירוס הקורונה, הגבירו את הסיכונים לאלימות ביתית, בעיקר כלפי נשים, ילדים ובני/ות נוער.
מומחים ופסיכולוגים מתייחסים ל״מגפה הבלתי-נראית״ של אלימות ביתית במהלך משבר הקורונה כ״פצצת זמן מתקתקת״ או ״סערה מושלמת״ (מונח שמתייחס לצירוף נדיר של נסיבות שמחריפות את המצב באופן דרסטי).
בערים ברחבי העולם מדווחת עלייה דרמטית בדרישה לשירותים סוציאליים, בעיקר של אנשים במצבים פגיעים, שאינם זכאים לסעד מבחינה חוקית. מטפלים, שירותים בריאותיים ומשפטיים, כמו מקלטים לנשים מוכות, עמותות שמספקות מזון, מרכזים לטיפול בילדים, מתקנים רפואיים ומרכזים לטיפול בפגיעה מינית, מוצפים אך סובלים ממחסור באנשי צוות.
הנתונים בישראל מדברים בעד עצמם, בינתיים כדוגמאות אנקדוטליות, שתעוגנה בהמשך במחקרים אפידמיולוגיים:
-
בקו התמיכה 118, בו ניתנת עזרה בהתמודדות עם אלימות במשפחה, חלה עליה ניכרת בהיקף ובשיעור הפניות הטלפוניות והודעות הטקסט השקטות.
-
לפי נתוני משרד הרווחה, מספר התלונות לגבי אלימות במשפחה זינק פי 3 מתחילת המגיפה.
- ויצו הקימה מקלט חירום ארצי יחד עם משרד הרווחה. מיום פתיחת המיזם, במאי 2020, סיפק המקלט סיוע ל-120 משפחות - פי שלוש מהנתונים המוכרים ממקלטים בתקופות אחרות.
-
יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מדווחת על עליה חדה בפניות במהלך תקופת הקורונה.
-
בעמותת סה"ר מדווחת עליה של 500% (!) בפניות של בני ובנות נוער, בטווח הגילים 18-20, עקב אלימות בבית בתקופת הסגר (בהשוואה לאשתקד).
-
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל חושף כי בקורונה חלה עלייה של 95% בדיווחים לקו החם שלו בוואטסאפ.
-
עוד מנתוני משרד הרווחה: חלה עליה של 760% במקרים של אלימות בקרב משפחות, הן כלפי נשים והן כלפי גברים.
אבל למרות כל הנתונים האלה, שני שליש מתיקי התקיפה המינית נסגרים בבתי המשפט מחוסר ראיות.
ועדת הכספים של הכנסת ציינה ביום שלישי, 24.11.20, שחייבים להעביר באופן מיידי כ-100 מיליון ש״ח למלחמה באלימות נגד נשים, כך לאור תוכנית של הכנסת שקבעה כבר ב-2017 כי במשך 5 שנים יועברו 250 מיליון ש״ח לתכנית שגובשה ואושרה.
3 שנים אחרי, הועברו רק 50 מיליון ש״ח לפרויקט. על רקע העלייה החדה בתקופת הקורונה, ביחס ל-2019, בפניות לקווי הסיוע לאלימות משפחתית, נחשפים הנתונים הבאים: 88% מהנפגעות מדווחות שהייתה להן הכרות קודמת עם התוקף ו-64% ממקרי התקיפה המינית של בני 12 ומטה מבוצעים ע״י בן משפחה.
אלימות במשפחה בתקופת הקורונה
אלימות ביתית היא מגפה עולמית ללא מענה עוד הרבה לפני פרוץ המגיפה הויראלית:
לפי נתוני האו״ם, 243 מיליון נשים ונערות בגילאי 15-49 היו נתונות לאלימות מינית או גופנית מצד בן זוגן ב-12 החודשים האחרונים, או - אחת מתוך שלוש נשים חוותה אלימות כזו בשלב כלשהו בחייה.
המגיפה הקפיצה את המספרים:
מידע מאזורים רבים מצביע על עליה משמעותית במקרי האלימות הביתית, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה חתומות על החוקים הדלים ביותר בעולם להגנה על נשים מפני אלימות ביתית.
מניתוח של הארגון UN Women, שפועל בשטחי הרשות הפלסטינית, על ההשפעה המגדרית של וירוס הקורונה, דווחה עליה באלימות מבוססת-מגדר עם אזהרה ברורה שהמגפה פוגעת במידה לא-פרופורציונלית בנשים, וכי בכוחה להחריף סיכונים ופגיעויות מגדריים קיימים, תוך העמקת חוסר השוויון שמצוי בחברה זו בלאו הכי.
אולם הפגיעה אינה פוסחת גם על מדינות מבוססות יותר מהרשות:
במדינות עם תל"ג גבוה ובינוני, כמו אוסטרליה, ניו זילנד, גרמניה, דרום אפריקה וארה״ב, נרשמה עליה משמעותית בדיווחים על אלימות ביתית מאז התפרצות הקורונה.
במדינות דרום ומרכז אמריקה, כמו מקסיקו וברזיל, חלה עליה חדה בפניות לקווי תמיכה טלפוניים בחודשיים האחרונים, אשר מצביעה על עלייה ניכרת בהתעללות הביתית.
במשטרת העיר ג׳ינגזו שבסין התקבלו בפברואר האחרון שיחות שדיווחו על אלימות ביתית בהיקף גבוה פי 3 ביחס לאותה תקופה ב-2019.
איך לעזור לקורבן אלימות במשפחה בקורונה?
חלקנו לא בטוחים מה לעשות אם אנחנו נחשפים למישהי/ו שחווה אלימות בבית. רובנו מרגישים שאין לנו מושג מה הכי מתאים לעשות כדי לעזור לנפגע.
אבל אם נמשיך לחפש את המענה המושלם, יכול להיות שתפספסו את ההזדמנות לשנות את חייו של הקורבן.
הרבה קורבנות של אלימות במשפחה הם בודדים, מבודדים ומפוחדים.
לפעמים אם רק תראו להם שאתם שם זה יכול להקל עליהם משמעותית.
להלן ״ערכת התערבות״ שנועדה לכל אחד,
בשלבי ההערכה הראשונית
זה יכול להיות התפקיד שלכם/ן
וכמובן שבהמשך יגיעו אנשי המקצוע.
מוזמנים/ות לקרוא ואם צריך להשתמש:
* (במחילה, השימוש במילה קורבן מתאר ״נפגעת״ ואינו מרמז בשום אופן על אחריותה).
אלימות בבית כלפי להט"ב
רמות דומות של אלימות חווים גם להט״בים. הנתונים כיום - עם מספר עולה של חולים, אבטלה גואה, חרדה ומתח כלכלי מוגברים ומחסור במשאבים קהילתיים - הכשירו את השטח להחמרה במשבר האלימות הביתית.
קורבנות רבים מוצאים עצמם מבודדים בבתים אלימים, ללא גישה למשאבים, לחברים ולבני משפחה. המתעללים עלולים לחוות לחצים כלכליים מוגברים, תוך הגברה של צריכת האלכוהול והסמים.
נדרשת הרבה יצירתיות כדי לפתח קמפיינים קהילתיים, כאלה שנעזרים גם במדיה החברתית, במטרה להפיץ מודעות למשאבים הזמינים עבור הנפגעים, בהם קווי סיוע, דיווח מבוסס הודעות טקסט ואפליקציות סלולריות.
שחרור יזום של אסירים כזרז לאלימות ביתית
מכיוון שבתי סוהר מהווים מדגרה אידאלית להתפשטות הנגיף, חלק מרשויות המשפט הפלילי מהססות לבצע מעצרים חדשים וכפי שקרה גם בארץ, משחררות אסירים לקראת סיום תקופת העונש.
מדובר בצעדים קריטיים בחשיבותם לבריאות הציבור, שהכרחי לגבות אותם באמצעים חלופיים למניעה של אלימות ביתית, למשל הערכות סיכון אינדיבידואליות ומאמצים להודיע ולהכין קורבנות פוטנציאליים לקראת שחרור אסירים.
כל עוד הממשלה אינה מספקת די הדרכה, משאבים והכשרה לרשויות המקומיות, רבים ימשיכו להימצא בסיכון גבוה יותר לאלימות ביתית.
מערכות האכיפה והסיוע הנפשי במשבר
הריחוק החברתי הגביר את ההישענות של כולנו על טכנולוגיה ושינה את האופן בו שירותי בריאות הנפש, בתי משפט ושירותים סוציאליים מועברים לנפגעים ולנפגעות אלימות.
בתחום שלנו, נכנסו לפעולה תוך שבועות ספורים תהליכי ייעוץ פסיכולוגי מרחוק, באמצעות פלטפורמות זום וסקייפ, שהפכו לצו השעה במרבית מדינות העולם.
עם ההפרעה בעבודתה של מערכת המשפט הפלילי, מדינות עברו לשימועים וירטואליים, הקלו על שיטות מקוונות לקבלת צווי הגנה ותקשרו את כוונותיהן להמשיך לספק הגנה משפטית לנפגעי אלימות במשפחה.
בהמשך יהיה זה קריטי שהמדינה תספק תמיכה לפיתוח חלופות למנגנוני הדיווח, תרחיב את אופציות המקלטים, תחזק את יכולותיהם של סקטורי האבטחה והמשפט, תחזק את שירותי תכנון המשפחה, בהם רבים מקורבנות האלימות הביתית והמינית מזדהים ומקבלים תמיכה, תתמוך בקבוצות נשים עצמאיות, תממן אמצעי ביטחון כלכלי לנשים עובדות (בייחוד כאלה המשרתות בקווי החזית של המגפה או בכלכלה לא-פורמלית) ולקבוצות אחרות שנפגעו מהמגפה באופן לא-מידתי (מהגרים, פליטים, חסרי בית, טרנסג׳נדריות), ותאסוף מידע מקיף על השפעת הקורונה מבחינה מגדרית.
סיכון וסיכוי בתקופת פוסט-קורונה
עם הקמת ממשלה חדשה ורחבה בישראל, אחרי 3 מערכות בחירות מתישות, נדרשים נבחרי הציבור והציבור עצמו להיות מודעים יותר למגפה השניה, זו הבלתי-נראית, והקשר שבין חוסר ביטחון גופני וחוסר ביטחון כלכלי, שהופכים להיות פתאום מוחשיים יותר עבור אנשים שלא נחשפו כמעט למודעות כלפי אלימות ביתית.
בעצם, נוצרה כיום הזדמנות ייחודית לשפוך אור על הממד הכלכלי של אלימות ביתית ומבוססת-מגדר, ליצור שסתומי ביטחון כלכלי לקורבנות ולשקול גישות ציבוריות עם אוריינטציה בריאותית שלא מערבות כליאה, שיתייחסו למניעה ולגורמי שורש.
במקביל, אם לא נפתח מודעות ועירנות קהילתית מספקת, המגפה עלולה להיות בעלת פוטנציאל להמשיך לדחוק לשוליים ניצולי אלימות ביתית בעלי צורך נואש בתמיכה, בצל מה שעלול להפוך למשבר הכלכלי הגלובלי הגדול בהיסטוריה המודרנית.
בקרב הניצולים והניצולות, בעיקר אנשים שממוקמים בשולי החברה, המגפה עלולה להעצים את חוסר האמון במערכות הפורמליות ולנכר אותם אליה אף יותר.
תיקון היחסים הללו יהווה אתגר עצום שידרוש שינוי כללי של הגישות הקונבנציונליות למניעה, המענה הקליני ודרכי הטיפול הפסיכוסוציאליות.
ממשלת ישראל, ארגונים ללא מטרות רווח והסקטור הפרטי חייבים לשלב היום ידיים ולשים דגש על זכויות אדם בעדשה מגדרית בתגובה למציאות החדשה של פוסט מגפת הקורונה.
המלצות קריאה וצפיה
יום במקלט לנשים נפגעות אלימות - כתבתה של הדר גיל-עד באתר YNET <
לחיות עם גבר מכה בקורונה -
כתבה מתוך כאן 11 - 18/10/2020:
מבוסס על דיווח מתוך אתר CFR:
A Double Pandemic: Domestic Violence in the Age of COVID-19, By Caroline Bettinger-Lopez, CFR Expert and Alexandra Bro
https://www.cfr.org/in-brief/double-pandemic-domestic-violence-age-covid-19
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
