טיפול פסיכולוגי מודולרי: גישה מדויקת לפסיכותרפיה

מהו טיפול פסיכולוגי מודולרי ובמה הוא שונה מטיפול רגיל?

טיפול פסיכולוגי מודולרי הוא גישת פסיכותרפיה חדשנית בה מהלך הטיפול מורכב מיחידות טיפול עצמאיות (“מודולים”) הניתנות לשילוב וגיוון בהתאם לצרכי המטופל.

בעוד שטיפול פסיכולוגי מסורתי המבוסס על פרוטוקול אחיד וקבוע מראש עבור הפרעה מסוימת, הגישה המודולרית מציעה “ארגז כלים” של טכניקות מבוססות-ראיות, מתוכה המטפל בוחר ומרכיב את ההתערבויות הרלוונטיות לכל מטופל.

בצורה זו ניתן להתאים טיפול פסיכולוגי באופן אישי – להתמקד בסימפטומים ובבעיות המרכזיות אצל המטופל - ובכך להגביר את יעילות הטיפול ואת שביעות הרצון של כל המעורבים - המטופל והמטפל כאחד.

הגיוני סך הכל - מעניין איך לא הגענו לזה עד כה,

בגישה פסיכו-מודולרית, התהליך הטיפולי גמיש ומובנה, לא לינארי וקבוע:

כמו בכל טיפול מתקיימת גם כאן הערכה מקיפה של צרכי המטופל, ולאורו נבנית תכנית טיפול אישית.

בטיפול המודולרי בונים ממש ארכיטקטורה טיפולית, בה נבחרים כמה מודולים.

כל מודול מתמקד בהיבט קליני המוכוון למשימה בה המטפל מתמקד בשלב הנוכחי בטיפול.

מודולות כאלה יכולות לכלול התערבויות פסיכולוגיות של חשיפה,  הרפיית שרירים, הבניית מחשבות מחדש או מיומנויות חברתיות ותרגולן.

חשבו על הדימוי - המטפל יושב כמו אסטרטג, לבדו או עם מדריך, כורעים על מפה ומדסקסים על תהליך טיפולי באופן אופטימלי, כמו היה פאזל ממנו אפשר להכניס, להוציא ולהחליף בקלות חלקים שונים. 

דימוי קרוב יותר הוא קונסיליום רפואי בו קבוצת רופאים, צעירים ובכירים, מתחבטים ומתלבטים בסוגיות הקשורות בתכנון ההתערבות הקלינית הכי מתאימה.

לדוגמה, בטיפול בחרדה המטפל יכול להתחיל במודול פסיכוחינוכי ובו הדרכה על היבטים קוגניטיביים, רגשיים, התנהגותיים וגופניים של חרדה, להמשיך עם מודול CBT של שינוי עיוותי חשיבה, לתרגל בהמשך חשיפה הדרגתית לגורמי הפחד בהתאם להיררכיית פחדים שנבנתה מראש יחד עם המטופל בתחילת התהליך ובשלב האחרון להוסיף מודול של לימוד טכניקות הרפיה להרגעה עצמית של עוררות פיזיולוגית המבטאת תגובת חירום.

יש הרבה מטופלים שסובלים מהפרעה עיקרית אחת ולצידה הפרעה נוספת או יותר (תופעה קלינית המוגדרת כקומורבידיות או תחלואה נלווית). 

למשל, אם המטופל סובל במקביל מסימפטומים של דיכאון וגם של טראומה, ניתן להרכיב את תכנית הטיפול, בדרך של הוספת מודולים ייעודיים המכוונים לטיפול בהפרעות אלו, במקום לנהל טיפולים נפרדים לכל אבחנה. באופן זה, הטיפול המודולרי יוצר גשר בין גישות טיפול מבוססות-אבחנה ספציפית לבין התאמה אישית רחבה יותר לצרכיו הייחודיים של כל אדם.

מה ההבדל בין טיפול מודולרי לטיפול טרנסדיאגנוסטי?

כאשר מטופל מתמודד עם יותר מהפרעה אחת (למשל דיכאון וטראומה), יש שתי דרכים מובילות לבנות טיפול מותאם:

???? הטיפול המודולרי בונה תכנית אישית על בסיס האבחנות, על ידי שילוב מודולים ממוקדים לכל תחום קושי.

???? הטיפול הטרנסדיאגנוסטי מתמקד במנגנוני עומק משותפים (כמו קשיי ויסות רגשי), ולא באבחנות עצמן.

מחקרים ועדויות עדכניות בתחום

בעשור האחרון מצטברות עדויות מחקריות התומכות ביעילות הגישה המודולרית, במיוחד עבור מטופלים עם תסמינים מגוונים או אבחנה כפולה.

הצורך בגישה גמישה עלה לאור ממצאים שרבים מהמטופלים אינם מגיעים לשיפור מספק בטיפולים סטנדרטיים – לעיתים עקב הטרוגניות גבוהה של גורמי המצוקה וקיום הפרעות נלוות שלא מקבלות מענה בגישה מסורתית.

טיפול מודולרי נועד לתת מענה למצב זה על ידי שילוב התערבויות ממוקדות במספר בעיות בו-זמנית.

מודולציה בטיפול בילדים ובני נוער

 אחת הדוגמאות המוכרות היא תוכנית MATCH (Modular Approach to Therapy for Children) שפותחה בארה״ב, המיועדת לילדים עם חרדה, דיכאון, טראומה או בעיות התנהגות בו-זמנית. במחקר מבוקר עם למעלה מ-170 ילדים, MATCH הראתה שיפור קליני מהיר יותר בהשוואה לטיפול רגיל ואף שמרה על יתרונה במעקב כשנתיים לאחר הטיפול . עם זאת, בניסויים מאוחרים יותר בארה״ב ובניו זילנד, התוצאות היו מעורבות: בחלק מהמקרים לא נמצא יתרון מובהק לטיפול המודולרי על פני טיפול לפי שיקול דעת רגיל, מה שמצביע על כך שהאפקטיביות של MATCH עשויה לתלות בגורמים הקשריים ובאוכלוסייה המטופלת.  מחקר נורווגי עדכני (2024) בחן את MATCH במערכת הציבורית ומצא ששתי הגישות – מודולרית לעומת טיפול לפי נהוג (TAU) – הביאו לשיפור במדדים נפשיים, אך רק בקבוצת הטיפול המודולרי נצפה שיפור מובהק במדדים רגשיים והתנהגותיים משניים כמו בעיות רגשיות, יחסים עם בני גיל וסיפוק הטיפול. ממצאים אלו מחזקים את ההבנה שהגישה מודולרית יעילה לפחות כמו הטיפול המסורתי, ובמצבים מסוימים אף עולה עליו בהיבטים מסוימים – אך גם מדגישים את הצורך בהמשך מחקר כדי לזהות באילו תנאים והקשרים היא מניבה את מירב התועלת.

מודולציה בטיפול במבוגרים

בעוד שהרעיון המודולרי צמח בעיקר בתחום הטיפול בילדים, בשנים האחרונות הוא זוכה ליישום ניסיוני גם בקרב מבוגרים. מספר ניסויי פיילוט ופרויקטים קליניים (2019 ואילך) הראו תוצאות מעודדות בשימוש בפרוטוקולים מודולריים במגוון בעיות נפשיות במבוגרים. למשל, מחקר בפינלנד ובגרמניה התמקד במטופלים עם דיכאון כרוני והיסטוריה של טראומה, השווה טיפול CBT סטנדרטי מול טיפול מודולרי מותאם-אישית (שילב אלמנטים של CBT, תרפיית מנטליזציה ומיינדפולנס). בממצאי המחקר דווח כי שני סוגי הטיפול הביאו להקלה בדיכאון, אך בקבוצה המודולרית נצפה שיעור הפוגה (Remission) גבוה יותר (כ-29% לעומת 11% בסיום הטיפול) ושיפור גדול יותר בתפקודים חברתיים כמו אמפתיה . בנוסף, המטופלים והמטפלים שהשתתפו בטיפול המודולרי דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר ועל יחסי עבודה טיפוליים טובים יותר לעומת הטיפול בגישה אחידה נתונים אלו מעידים על היתכנות הגישה המודולרית במבוגרים, ועל הפוטנציאל שלה להגביר את ההיענות והמעורבות בטיפול.

גישת פסיכותרפיה מבוססת מודולרית (MoBa) מספקת מודל טיפולי של מרכיבי טיפול עצמאיים וגמישים בתוך אלגוריתם טיפול שיטתי לשילוב ושילוב גישות קיימות מבוססות ראיות. על ידי התאמה אופטימלית של בחירת מודול ויישום לצרכים הספציפיים של כל מטופל, ל-MoBa יש פוטנציאל גדול לשפר את התוצאות הלא מספקות כיום של פסיכותרפיה כגשר בין גישות ספציפיות להפרעה וגישות מותאמות אישית.

גם בסקירות רחבות מתחזקת המגמה לטובת גישות אינטגרטיביות. מטה-אנליזה שכללה עשרות מחקרים מבוקרים על טיפולים טרנ-דיאגנוסטיים (שמטפלים במגוון הפרעות רגשיות יחד) מצאה שיטות כאלה יעילות באופן מתון עד משמעותי בהפחתת תסמיני חרדה ודיכאון, בדומה לטיפולים ייעודיים לכל הפרעה, בטווח הקצר של עד חצי שנה .

הממצאים מלמדים כי שילוב בין כלים טיפוליים למגוון אבחנות אינו מפחית מיעילות הטיפול - וייתכן שאף תורם לגמישות ולשמירה על הישגים טיפוליים במקרים מורכבים.

במילים אחרות, הספרות העדכנית מצביעה על כך שטיפול מודולרי יכול להיות גישה מבוססת-ראיות אפקטיבית, ולא רק “פתרון חירום” בהיעדר אופציה טובה יותר.

ברור ומובן שאנחנו בתחילת הדרך - חובה לבחון את הגישה במחקרים מבוקרים רחבי-היקף כדי לדייק אילו שילובי מודולים מתאימים ועבור אילו מטופלים היא פועלת באופן מיטבי.

פרוטוקולים מודולריים והתאמתם להפרעות שונות

הגישה המודולרית מתאפיינת ביכולת שלה להתאים את עצמה לסוגים שונים של הפרעות נפשיות ולהתמודד עם מצבים של תחלואה כפולה.

להלן מספר דוגמאות בולטות לאופן בו פרוטוקולים מודולריים מיושמים בהפרעות שונות:

• הפרעות חרדה ודיכאון: חרדה ודיכאון רבות פעמים משתלבות יחד אצל מטופלים, ובעשורים האחרונים פותחו תוכניות טרנס-דיאגנוסטיות המתמודדות עם שתיהן במקביל. גישה זו מתמקדת בגורמים משותפים להפרעות מצב רוח וחרדה (כמו ויסות רגשי, דפוסי חשיבה שליליים והימנעות) ומטפלת בהם באמצעות סדרת מודולים סטנדרטיים. למשל, הפרוטוקול המאוחד של בארלו (Unified Protocol) מציע מערך מודולרי הכולל לימוד פסיכו-חינוכי כללי על רגשות, זיהוי וטיפול במחשבות לא מועילות, חשיפה תחושתית ופיזיולוגית לרגשות לא נעימים, ואימון מיומנויות גמישות קוגניטיבית – במקום פרוטוקולים נפרדים לכל אבחנה. מחקרים מצאו שטיפולים משולבים כאלה יעילים להפחתת תסמיני חרדה ודיכאון גם יחד, בדומה ליעילות טיפולי CBT ייעודיים, ובכך חוסכים למטופל ולמטפל זמן ומאפשרים להתמודד עם כלל בעיותיו של המטופל תחת מטריה אחת). בתוכניות לילדים כמו MATCH, מודולים עבור דיכאון (כגון פתרון בעיות והפעלה התנהגותית) ומודולים לחרדה (כגון בניית “סולם פחדים” וחשיפה הדרגתית) נכללים באותו פרוטוקול גמיש כך שהמטפל יכול לשלבם בהתאם לצרכי הילד. גמישות זו מוכיחה את עצמה במיוחד כאשר לילד יש שילוב של בעיות רגשיות והתנהגותיות – המטפל יכול לעבור להתמקד במודול אחר אם במהלך הטיפול עולה בעיה חדשה או משתנה חומרת הסימפטומים.
  
  

• PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית): בטיפול בטראומה, ובפרט במקרים של PTSD מורכב (כגון טראומות חוזרות מהילדות), עולה הצורך לשלב בין שלבי טיפול שונים. מודל מודולרי נפוץ הוא טיפול בשני שלבים: בשלב הראשון חיזוק כישורי התמודדות – למשל מודולים לוויסות רגשי, עיבוד רגשות אשמה ובושה, ושיקום יכולות בין-אישיות – ורק בשלב השני כניסה לתהליך של חשיפה ועיבוד ישיר של זיכרונות טראומתיים. גישה מודולרית גמישה מאפשרת להתאים את משך והדגשי השלב הראשון לצרכי המטופל (למשל, מטופל עם קשיי יציבות רגשית משמעותיים ישהה יותר זמן במודולי מיומנויות לפני מעבר לחשיפה). מומחים בתחום הטראומה טוענים כי עבור PTSD מורכבת במיוחד, תוכנית רב-מודולרית מותאמת אישית היא המבטיחה ביותר: היא מדגישה גמישות בבחירת ובהתאמת סדר ההתערבויות לפי הסימפטומים והמטרות החשובות ביותר למטופל, ומשלבת התערבויות מבוססות-ראיות קיימות (כגון טיפול עיבוד קוגניטיבי או חשיפה ממושכת) יחד עם כלים חדשניים יותר לפי הצורך למשל, חוקרים הציעו פרוטוקול מודולרי בשם ESTAIR עבור PTSD מורכבת, הכולל מודולים מוגברים של אימון מיומנויות רגשיות ובין-אישיות, ולאחריהם מודול עיבוד טראומה גמיש. מודל זה נשען על העיקרון שהטיפול צריך “לתפור חליפה” לכל מטופל טראומה, ולבחור אילו מרכיבים טיפוליים – עיבוד הזיכרון הטראומטי, חיזוק זהות וערך עצמי, או שיפור קשרים בין-אישיים – להבליט בהתאם לפרופיל הסימפטומים הייחודי שלו גישה מודולרית בתחום הטראומה מאפשרת לשלב בין גישות טיפול שונות (למשל, CBT יחד עם טיפול דינמי ממוקד יחסים) במסגרת רצף טיפולי אחד, דבר שקשה לבצע בתוך פרוטוקול טיפול יחיד מסורתי.
  
  

טכנולוגיית AI בטיפול מודולרי

היישום של טיפול מודולרי צובר תנופה ברחבי העולם, מלווה בהתפתחויות טכנולוגיות המעצימות את פוטנציאל הגישה.

מבחינה גלובלית, ניתן לראות עניין גובר בהכנסת פרוטוקולים מודולריים למערכות בריאות הנפש: מדינות כמו נורווגיה, הולנד וניו-זילנד בוחנות שילוב של טיפול מודולרי במרפאות ציבוריות, מתוך מטרה להגביר את היעילות בטיפול בהפרעות נפוצות ולתת מענה טוב יותר למטופלים עם מורכבות אבחנתית.

ארגונים מקצועיים בינלאומיים מעודדים פיתוח מודלים אינטגרטיביים כחלק מהמגמה לעבר רפואה מותאמת אישית בבריאות הנפש. גישה זו מתכתבת עם חזון “הפסיכותרפיה המדויקת” – התאמת הטיפול למאפיינים האישיותיים, הביולוגיים והחברתיים של המטופל – כאשר טיפול מודולרי נתפס ככלי מרכזי להגשמת חזון זה . למעשה, הטיפול המודולרי משתלב בדיון רחב יותר על רפואה מדויקת (Precision Medicine) בפסיכיאטריה, המבקש לשפר תוצאות על ידי התאמת ההתערבות לנבדלויות בין-אישיות. במקום גישת “מידה אחידה לכולם”, הטיפול המודולרי מכוון למתן מענה דיפרנציאלי – מטופלים שונים יקבלו הרכבי מודולים שונים, בהתאם לפרופיל התסמינים וההעדפות שלהם.

טכנולוגיה דיגיטלית מהווה קטליזטור משמעותי בהתרחבות הטיפול המודולרי. בפלטפורמות טיפול מקוונות רבות (אתרי אינטרנט ואפליקציות לנייד) כבר מאומץ פורמט מודולרי: המטופל מתקדם דרך יחידות תוכן קצרות בנושאים שונים (למשל ניהול סטרס, שיפור שינה, מיומנויות מיינדפולנס) בקצב אישי. מערכות אלו לעיתים משתמשות בשאלונים או במדדי מעקב דיגיטליים כדי להמליץ על המודול הבא המתאים ביותר למשתמש. לדוגמה, תוכניות מבוססות אינטרנט לטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון משתמשות במודולים טרנס-דיאגנוסטיים וניתן לבחור אילו מודולים להשלים בהתאם לסימפטומים שהמטופל מדווח עליהם . הדבר מאפשר טווח גמישות שלא היה אפשרי במסגרת טיפול קליני מסורתי, ומקל על מטופלים בעלי לוחות זמנים עמוסים או מאזורי ספר לקבל טיפול איכותי מרחוק. בנוסף, טיפולי אונליין מודולריים הוכחו במחקרים כמועילים: סקירה שיטתית מ-2024 מצאה שטיפולים מונחי מחשב שהופעלו על ידי בינה מלאכותית הובילו לשיפורים בינוניים-גדולים בתסמינים, עם שיעורי נשירה דומים לאלה של טיפולים מקוונים רגילים). פירוש הדבר שגם ללא נוכחות מטפל בכל רגע, מבנה מודולרי בהנחיית מערכת חכמה יכול לספק למטופלים התערבות אפקטיבית ומותאמת.

אחד הכיוונים המסקרנים ביותר הוא שילוב של בינה מלאכותית (AI) בקבלת ההחלטות הטיפוליות. כבר כיום מופיעים בשוק צ׳טבוטים טיפוליים – תוכנות שיחה חכמות – המסוגלים להדריך משתמש דרך תרגילי CBT מובנים (כגון זיהוי מחשבות אוטומטיות ושינוי שלהן) ולספק תמיכה רגשית מיידית. בינה מלאכותית מסוגלת לנתח דפוסי שפה, טון דיבור או נתוני חיישנים (למשל מדדי שינה ותנועה משעונים חכמים) כדי לזהות סימני מצוקה אצל המטופל מבעוד מועד. בטיפול מודולרי, AI יכולה לשמש כ”מוח” מאחורי הקלעים: לעבד את המידע שמוסר המטופל במהלך הטיפול, לנבא אילו מודולים יהיו הכי יעילים עבורו, ואף להזכיר למטפל מתי לשקול מעבר למודול הבא. ישנם פיתוחים של אלגוריתמים לומדים שיכולים להמליץ למטפל בזמן אמת על ההתערבות הבאה בהתבסס על נתוני התקדמות המטופל והשוואה למאגר נתונים גדול של מטופלים דומים . שימוש נוסף בבינה מלאכותית הוא בניטור היצמדות לטיפול – למשל אפליקציה ש”יודעת” אם המטופל תרגל את המשימות הביתיות שניתנו במודול ומזכירה לו במידת הצורך, או שמאתרת ירידה במצב הרוח ומציעה באופן אקטיבי פתיחה מחדש של מודול רלוונטי לחיזוק הכלים. במחקרים ראשוניים הודגם ש-AI יכולה לסייע בהפחתת נשירה ולשפר התמדה של מטופלים בטיפול מקוון . כך, הטמעת בינה מלאכותית בטיפול המודולרי עשויה להתמודד עם אחד האתגרים הידועים של טיפולים מרחוק – שמירה על מעורבות המטופל לאורך זמן.

המגמה הזו רק בתחילתה, אך העתיד צופן אפשרויות מרתקות. מומחים צופים כי שילוב בין ידע קליני מובנה לבין למידה מבוססת-נתונים יניב את דור ההמשך של הטיפול המודולרי – “טיפול חכם” המותאם באופן אופטימלי לכל מטופל. במילים אחרות, ייתכן שבעתיד יתקבלו החלטות לגבי הרכב וסדר המודולים באמצעות אלגוריתם שמשלב כללי החלטה שפיתחו מומחים עם דפוסים שמתגלים מתוך ביג-דאטה של תוצאות טיפוליות). גישה כזו תאפשר לרתום את כוח החישוב של מחשבים כדי לנווט בתוך היצע גדול של התערבויות אפשריות, ולתפור עבור כל אדם את התמהיל הטיפולי בעל הסיכוי הגבוה ביותר להצלחה. כבר כיום, ניצנים של “טיפול מודולרי מונחה-אלגוריתם” מופיעים במחקר: למשל, במחקר שתואר לעיל על דיכאון, השתמשו החוקרים באלגוריתם החלטה מובנה כדי להתאים לכל מטופל את המודולים המתאימים למאפייניו שילוב עתידי של AI יוכל לשכלל אלגוריתמים כאלה באמצעות התאמה דינמית במהלך הטיפול – כשהמטופל משתפר או נסוג, המערכת תוכל לעדכן את תכנית המודולים באופן מיידי.

לסיכום, הטיפול הפסיכולוגי המודולרי מייצג התפתחות חשובה בתחום בריאות הנפש, המשלבת בין ריבוי כלים ושיטות לבין התאמה אישית וגמישות. בעזרת מודולים מובנים המבוססים על שיטות בדוקות, ניתן להרכיב לכל מטופל “פזל טיפולי” ייחודי עבורו. המחקרים העדכניים מעידים כי גישה זו עשויה לשפר תוצאות עבור מטופלים מורכבים, להגדיל את שביעות הרצון מהטיפול, ואולי אף לייעל את תהליך ההכשרה והעבודה של מטפלים (שכן אותם מודולים בסיסיים ניתנים ליישום לרוחב בעיות שונות). אמנם נדרש עוד מחקר כדי למצות את ההבנה מתי ואיך להשתמש בטיפול מודולרי באופן האפקטיבי ביותר, אך המגמה הכללית ברורה: אנו צועדים לעבר עתיד שבו טיפול נפשי אינטגרטיבי, מותאם-אישית ומונחה-נתונים יהיה הנורמה – והטיפול המודולרי הוא אחד הכלים המרכזיים בדרך לשם.

Cuijpers, P., van den Heuvel, R. M., Reijnders, M., Cristea, I. A., de Wit, L., & Hollon, S. D. (2023). Transdiagnostic treatment of depression and anxiety: A meta-analysis. Psychological Medicine, 53(15), 6804–6814. https://doi.org/10.1017/S0033291723000947

Elsaesser, M., Herpertz, S., Piosczyk, H., Schmitt, S., Philipsen, A., Buntrock, C., Wessa, M., Görtz-Dorten, A., & Schramm, E. (2022). Modular-based psychotherapy (MoBa) versus cognitive–behavioural therapy (CBT) for patients with depression, comorbidities and a history of childhood maltreatment: Study protocol for a randomised controlled feasibility trial. BMJ Open, 12(5), e057672. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2021-057672

Gutierrez, G., Stephenson, C., Eadie, E., Asadpour, A., & Alavi, N. (2024). Examining the role of AI technology in online mental healthcare: Opportunities, challenges, and implications (a mixed-methods review). Frontiers in Psychiatry, 15, Article 1356773. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2024.1356773

Hukkelberg, S. S., Torsheim, T., Nordahl, K. B., Patras, J., Martinsen, K. D., Neumer, S. P., ... & Kendall, P. C. (2024). The modular approach to therapy for youths with anxiety, depression, trauma, and conduct problems (MATCH): Results from the Norwegian randomized-controlled trial. BMC Psychology, 12(1), 569. https://doi.org/10.1186/s40359-024-01699-9

Johnsen, D. B., Lomholt, J. J., Heyne, D., Bjaastad, J. F., Silverman, W. K., & Heiervang, E. R. (2024). The effectiveness of modular transdiagnostic cognitive behavioral therapy versus treatment as usual for youths displaying school attendance problems: A randomized controlled trial. Research on Child and Adolescent Psychopathology, 52, 1397–1412. https://doi.org/10.1007/s10802-024-01083-y

Karatzias, T., & Cloitre, M. (2019). Treating adults with complex posttraumatic stress disorder using a modular approach to treatment: Rationale, evidence, and directions for future research. Journal of Traumatic Stress, 32(6), 870–876. https://doi.org/10.1002/jts.22461

Schramm, E., Elsaesser, M., Jenkner, C., Brakemeier, E.-L., Piosczyk, H., Wessa, M., ... & Tadic, A. (2024). Algorithm-based modular psychotherapy vs. cognitive-behavioral therapy for patients with depression, psychiatric comorbidities and early trauma: A proof-of-concept randomized controlled trial. World Psychiatry, 23(2), 257–266. https://doi.org/10.1002/wps.21285