פסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות

פסיכולוגיה בין-תרבותית

פסיכולוגיה בין-תרבותית מתגלה כנושא בעל חשיבות הולכת וגדלה בניסיונם של החוקרים להבין את השוני והדומות בין אנשים מקבוצות תרבותיות שונות.

בעוד שהיבטים רבים של המחשבה וההתנהגות האנושיות הם אוניברסליים, שוני תרבותי יכול להוביל לעתים קרובות להבדלים שמצליחים להפתיע פעם אחר פעם לגבי האופן בו אנשים חושבים, מרגישים ומתנהגים. בכך עוסק התחום המתפתח של פסיכולוגיה בין-תרבותית.

למשל, ישנן תרבויות שמדגישות אינדיבידואליזם ואוטונומיה אישית, בעוד שתרבויות אחרות מציבות את ערך הקולקטיביזם ושיתוף הפעולה בין חברי הקבוצה בראש סולם הערכים. הבדלים כאלה עשויים להיות בעלי תפקיד משמעותי בפסיכולוגיה של הפרט.

לאחר שבמשך שנים רבות ניתנה עדיפות למחקרים אירופאים ואמריקאים, מדענים מערביים החלו לתהות אם ייתכן שרבות מהשקפותיהם ורעיונותיהם הנחשבים לאוניברסליים ישימים גם בתרבויות מחוץ לאזורי המחיה של מערב אירופה וצפון אמריקה. האם ייתכן שהממצאים והנחות המוצא שלהם אודות הפסיכולוגיה האנושית מוטים על ידי קבוצת המדגם שממנה נשאבו התצפיות? 

פסיכולוגיה רגישת תרבות חותרת לתיקון רבות מהדעות הקדומות שנמצאות בשדה הקליני ומשפיעות בדרכים שונות על מחקרים נוכחיים ולקבוע - האם התופעות הנצפות בתרבויות אירופיות ואמריקאיות מופיעות גם בחלקים אחרים של העולם. 

למשל, האם קיימים בהבדלים בקוגניציה החברתית בתרבות בין החברה האמריקאית לבין הסינית?

תחשבו על זה רגע. ברור שהתשובה חיובית וברור שיש לה השלכות על מה שניתן להסיק ולהכליל בתחום הטיפול הנפשי, פסיכופתולולוגה, מניעה והחלמה. . 

האם האנשים בסין ובארה״ב מסתמכים על אותם סימנים חברתיים? 

אילו הבדלים חברתיים עשויים להשפיע על האופן בו אנשים תופסים זה את זה? 

אלה הן רק מעט שאלות מתוך רבות בהן עוסקת הפסיכולוגיה הבין-תרבותית. 

מהי תרבות?

תרבות מתייחסת למאפיינים רבים של קבוצת אנשים, בהם גישות, התנהגויות, מנהגים וערכים שמועברים מדור לדור. תרבויות ברחבי העולם חולקות נקודות דמיון רבות, אך גם מסומנות על ידי הבדלים משמעותיים. למשל, בעוד שאנשים בכל תרבות חווים שמחה, האופן בו הם מבטאים זאת משתנה תרבותית. 

המטרה של פסיכולוגיה רגישת תרבות

פסיכולוגים תרבותיים חוקרים כיצד פרקטיקות, ארגונים גדולים ומשמעויות תרבותיות משפיעות על יחידים ועל חברות. תחום זה הוא הרבה יותר מבחינת מסורת או שפה; הפסיכולוג התרבותי בוחן לעומק השלכות תרבותיות  שמניעות את ההתנהגות האנושית - עמדות, רעיונות ופעולות של תרבויות שונות.

מטרתו של הפסיכולוג הבין-תרבותי הוא להתבונן הן בהתנהגויות אוניברסליות והן בכאלה ייחודיות, כדי לזהות את הדרכים בהן התרבות משפיעה על התנהגותנו, חיי המשפחה שלנו, החינוך, חוויותינו החברתיות ועוד. 

באנתרופולוגיה, חקר הפולקלור ובמדעי החברה וההתנהגות, מתייחסים לשני סוגים של מחקרי שדה ונקודות מבט שהושגו.

העוסקים בתחום זה בוחרים להתמקד באחת משתי הגישות הבאות: 

• חיצונית (etic) – מחקר ולימודי תרבות דרך נקודת מבט ״חיצונית״, המחילה על כל התרבויות סט אחד ״אוניברסלי״ של מושגים ומידות. כלומר, אתיקה מתקיימת מבחוץ, מבחינת נקודת מבט של צופה.

• פנימית (emic) – מחקר ולימודי תרבות שעושים שימוש בנקודת מבט ״פנימית״, המנתחת מושגים בתוך הקשר ספציפי של תרבות נצפית.  במילים אחרות, אמיקה מתבוננת מתוך הקבוצה החברתית (מנקודת המבט של הנושא).

אתנוצנטריות

יש פסיכולוגים בין-תרבותיים שגישתם משלבת את שתי הגישות לעיל, ויש כאלה הלומדים גם דבר מה המכונה ״אתנוצנטריות״, מושג המתייחס לנטייה להשתמש בתרבות המוצא כסטנדרט לפיו תרבויות אחרות נשפטות ומוערכות, כלומר שימוש של החוקר באופן בו הוא מבין את תרבותו שלו לקביעת ״נורמה״. הדבר עלול להוביל לנטייה לראות תרבויות אחרות כסוטות מנורמה או באור שלילי, ואף להקשות על ראיית האופן בו תרבות הרקע של המתבונן משפיעה על התנהגותו.

לעתים קרובות פסיכולוגים בין-תרבותיים מתבוננים באופן בו אתנוצנטריות משפיעה על התנהגותנו ומחשבותינו, כולל צורת האינטראקציה שלנו עם אנשים מתרבויות אחרות. למשל, קשה לנתק בין התרבות והתקופה בה התפתחה הפסיכואנליזה של פרויד לבין העידן הויקטוראני ששטף באותן שנים את אירופה. התיאוריה מבוססת על יסודות פטריאכליים, ורבים ביקרו אותה בעשורים האחרונים, בעיקר תיאוריקטים פמיניסטיים, על היותה גישה מוטה מאוד תרבותית, שוביניסבטית אפילו. באותה מידה, סביר שבעוד מספר עשורים יבקרו את הפסיכולוגיה בישראל, בתקופתנו, על היותה מערבית מדי, חילונית מדי, או צברית מדי, באופן שלא לוקח מספיק בחשבון את קבוצות המיעוט בחברה הישראלית. 

פסיכולוגים בין-תרבותיים חוקרים גם את האופן בו אתנוצנטריות יכולה להשפיע ואף להטות תהליך מחקר. זהו שינוי שניכר לעין בחלק ה״דיון״ של מאמרים מקצועיים רבים, בהם מודגשות ביקורות עמיתים על בטענת היות המחקר מוטה אתנוצנטרית. 

נושאים בולטים נוספים של הפסיכולוגיה הבין-תרבותית הם רגשות, רכישת שפה, התפתחת הילד, אישיות האדם, התנהגות מבוססת תרבותית ומערכות יחסים משפחתיות וחברתיות. 

במה שונה פסיכולוגיה בין-תרבותית מתחומי פסיכולוגיה אחרים?

פסיכולוגיה בין-תרבותית שונה מענפים אחרים בפסיכולוגיה בכמה אופנים.

למשל, ענפים רבים בפסיכולוגיה מתמקדים באופן בו הורים, חברים ומקורבים אחרים משפיעים על התנהגות אנושית, שעה שמרביתם ממעיטים או מתעלמים מההשפעה העצומה שיש לתרבות על פעולות היחיד.

באותה מידה, פסיכולוגים שמתמקדים בהיבטים תרבותיים בוחנים ומפריכים מיתוסים שונים, למשל לגבי השפעות של תרבות על בריאות הנפש ועל פסיכופתולוגיה. למשל, רבים סבורים בטעות כי הגורם היחיד להפרעות אכילה הוא תרבותי. זה נכון שבעולם מערבי ובארה״ב בפרט, מוצג רזון כסמל לבריאות וליופי בפרסומות, בתעשיית הבידור ובמדיה החברתית. מצג זה מביא רבים לחוש לחץ חברתי להפחית ממשקלם, חלקם מאמצים לשם כך הרגלי אכילה לא בריאים. ואולם, למרות שהלחץ הרווח בתרבותנו להיות רזה משחק תפקיד בפיתוח הפרעות אכילה, הוא ממש לא הגורם היחיד להן. 

בדומה להפרעות פסיכולוגיות אחרות, הפרעות אכילה נגרמות כתוצר של אינטראקציה בין גורמים גנטיים, ביולוגיים, תרבותיים וסביבתיים. היעדר ידע שלם אודות הגורמים הביולוגיים שעומדים מאחורי ההפרעות אכילה יוצר השלכות ממשיות על הלוקה בהן. לדוגמא, בעבר הוגבלה בארה״ב השתתפות ביטוחי הבריאות בטיפולים פסיכיאטריים להפרעות נפשיות רק לכאלה שנחשבו לבעלות ״בסיס ביולוגי״. חברות הביטוח ״לקחו טרמפ״ על המיתוס שהפרעות אכילה נובעות רק מגורמים תרבותיים או סביבתיים, ונמנעו מהחזר על טיפולים נפשיים עבורן. 

ניתן לחשוב על פסיכולוגיה בין-תרבותית כסוג של מתודולוגיית מחקר, להבדיל מתחום נפרד לגמרי בפסיכולוגיה. מתעניינים בלימודי פסיכולוגיה בין-תרבותית? תחום זה נוגע במגוון נושאים, כך שהוא יכול להתאים לסטודנטים המתעניינים גם בסוגיות אחרות בפסיכולוגיה. בין היתר,  יוכלו להפיק תועלת מלימודי פסיכולוגיה בין-תרבותית תלמידים המתעניינים באופן בו פרקטיקות לגידול ילדים בתרבויות שונות משפיעות על התפתחותם; מורים, מחנכים ומעצבי תוכניות לימודים היוצרים שיעורי וחומרי חינוך רב-תרבותיים יכולים להפיק תועלת מלימוד אודות האופן בו שוני תרבותי משפיע על הלמידה, על ההישגים ועל המוטיבציה של תלמידים; וכן סטודנטים המתעניינים בפסיכולוגיה חברתית או אישיותית, אשר יוכלו להפיק תועלת מלימוד אודות האופן בו התרבות משפיעה על ההתנהגות החברתית ועל האישיות האינדיבידואלית.

במכללת אחווה נפתחה תכנית ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות. לחצו לצפייה בסרטון יפה שהפיקו שם.