מכון טמיר לפסיכותרפיה
קבוצות כישורים חברתיים
לילדים בתל אביב
טיפול פסיכולוגי לילדים, או טיפול רגשי, המתמקד באתגרים חברתיים, מתקיים באופן אופטימלי באמצעות עבודה טיפולית בזירה החברתית עצמה, בתוך הקבוצה.
בימים אלו מתגבשת קבוצת מיומנויות וכישורים חברתיים לילדים בתל אביב, ממש על גבול גבעתיים.
למי מיועדת הקבוצה?
הקבוצה מיועדת לילדים בגילאי 8-12 המתמודדים עם קשיים בפרשנות ותגובות לסיטואציות חברתיות, העלאת דימוי וערך עצמי וילדים המתמודדים עם אתגרים של חרדה חברתית ומיומנויות בין-אישיות.
מתי נפגשים?
הקבוצה תתקיים בימי ראשון בשעות אחה"צ ותורכב מ- 3-5 ילדים.
ניפגש ל- 14 פגישות קבוצתיות בנות שעה, לצד 2 מפגשים אישיים עם הילד ו-2 מפגשים פרטניים עם ההורים.
עלויות
1320 ש״ח - 4 מפגשים פרטניים: מפגש ראשוני עם ההורים ומפגש פרטני עם הילד לפני הקבוצה, ושני מפגשים דומים בסיום הקבוצה (שיחת הסיום כוללת הדרכת הורים).
3,500 ש״ח - השתתפות בקבוצה.
סה״כ - 4820 ש״ח
מי המנחה?
את הקבוצה תנחה רינה צור, עובדת סוציאלית ותרפיסטית מזה 20 שנה, ומטפלת CBT. לרינה נסיון עשיר בטיפול בקשיים רגשיים, התנהגותיים כמו גם חרדות והשתלבות חברתית.
ליצירת קשר ותיאום ראיון,
התקשרו אלינו:
ראיון עם רינה צור - טיפול קבוצתי בכישורים חברתיים לילדים
היי רינה, ספרי לי על עצמך
שמי רינה צור, אני עובדת סוציאלית ותרפיסטית לילדים ונוער. אני עוסקת מזה 20 שנה בעבודה טיפולית עם ילדים ונוער. ב-10 השנים האחרונות אני עובדת בכפר הנוער בן שמן. לפני שנה סיימתי לימודי פסיכותרפיה בגישת CBT ובשנה האחרונה אני משלבת יותר ויותר כלים קוגניטיביים התנהגותיים בעבודה הטיפולית.
ספרי לי על טיפול קבוצתי בכישורים חברתיים
טיפול בקבוצה יכלול בין ארבעה לחמישה לילדים, כולם בני אותו גיל בקירוב, עם הפרש של מקסימום שני שנתונים ביניהם. התהליך הטיפולי בקבוצה מאפשר לילדים להיחשף לחוויות תקשורתיות חיוביות במסגרת מכילה, בטוחה ומוגנת שבו זמנית יש לה גם גבולות מאוד ברורים וחוקים מאוד ברורים, כדי לוודא שאנחנו שומרים על אווירה נעימה ומאפשרת. במסגרת הקבוצה מתאפשר לילדים לתרגל אינטראקציות עם בני גילם. התהליך יכלול עבודה על פרשנות ותגובה בסיטואציות חברתיות. ההנחה היא, כי ההתנהגות שלנו בסיטואציות חברתיות מושפעת מן הפרשנות שלנו הנשענת על מערכות של ייצוגים בלא מודע. מערכות המושפעות מחוויות מוקדמות או אירועים דרמטיים. בתהליך הזה יתאפשר לילדים ללמוד על "העצמי" שלהם, לחזק אותו ולשפר את התפקוד שלהם בסיטואציות כאלה של תקשורת עם ילדים. במסגרת הקבוצה, אנחנו נלמד יחד לזהות מחשבות שליליות ומחשבות אוטומטיות שליליות שמשפיעות על ההתנהגות שלנו, על הבחירות שאנחנו עושים בסיטואציה נתונה. ההנחה היא כי ככל שהילדים יחשפו ליותר חוויות חיוביות, כך יוכלו להוציא את זה גם מחוץ לחדר ולהעז יותר.
איך התרגול נעשה בקבוצה?
התרגול נעשה בכל מני אופנים: משחק, משימות משותפות וכמובן שיחות של הילדים. לדוגמה: אנחנו נעלה סיטואציה נתונה שהתרחשה בקבוצה או חוויה של ילד מחוץ לקבוצה, אנחנו נתמקד בה ונעבוד על הפרשנות והתגובה של הילדים. למה הכוונה? אנחנו לוקחים סיטואציה נתונה ומנסים לחשוב איזה מחשבות או איזה פרשנויות עברו לנו בראש, איך זה השפיע על הרגש שלנו, מה זה מעורר בנו ואיך זה משפיע על ההתנהגות שלנו. זאת בעצם דוגמה של עבודה שאנחנו עושים סביב תגובות המושפעות ממחשבות שליליות או חיוביות שעוברות לנו בראש ומשפיעות עלינו. בנוסף, אנחנו נעבוד על:
-
חיזוק היכולת להקשיב לרגשות ומחשבות של ה"אחר" ובתוך כך לחזק את היכולת לאמפטיה כלפי האחר.
-
חיזוק תחושה של אופטימיות ביחס לאחר.
-
ביסוס היכולת להפעיל מחוות באופן מותאם, על בסיס של הדדיות.
באילו מצבים תמליצי להורים לקחת את הילדים לטיפול קבוצתי לכישורים חברתיים?
אנחנו מגדירים את הקבוצה כקבוצה שעוזרת לרכוש כישורים חברתיים ומיועדת לילדים בעלי סוגים שונים של קשיים חברתיים או קשיים באינטראקציות חברתיות:
ילדים שאנחנו מזהים כסובלים מחרדות ביצוע ועל כן מתקשים בסיטואציות חברתיות.
ילדים המאופיינים בפרפקציוניזם, שמעזים רק כשהם בטוחים שיצליח להם במאה אחוזים ולכן הם נמנעים הרבה פעמים.
ילדים שנוטים לקרוא להם "המציקים", שאיכשהו מייצרים סביבם כל הזמן אינטראקציות שליליות. חוויות מאוד מתסכלות שמכניסות אותם למעגל של התנסויות חברתיות שליליות.
ילדים שיש להם קושי בוויסות רגשי, כאשר אנחנו מבחינים הרבה פעמים כי כל גירוי קטן יכול או להוביל להתקפים של כעס או זעם או לחילופין להסתגרות או לבכי.
ילדים עם איזושהי מידה של חרדה חברתית, ילדים שאנחנו הרבה פעמים קוראים להם "ביישנים", אלו שפחות מעזים מתוך מקום של חרדה.
יש כמובן עוד סיבות לקשיים חברתיים אבל אלו המרכזיים.
באילו מצבים לא תמליצי להורים לקחת את הילדים לטיפול קבוצתי לכישורים חברתיים, למרות שיש קושי חברתי?
אומנם, כפי שציינתי, ילדים שמייצרים אינטראקציות שליליות ומגיבים בכעס או הסתגרות או בכי כן יכולים להתאים לקבוצה, אך ילדים עם בעיות התנהגות חריפות או בעיות התנהגות קיצוניות שיתקשו לתפקד בקבוצה במסגרת הכללים, לא יוכלו להשתתף. זאת, משום שהתהליך הקבוצתי מחייב שמירה על אווירה מוגנת ובטוחה כאמור. גם ילדים שסובלים מבעיות רגשיות מורכבות או מטראומה שמצריך תהליך של עיבוד וריפוי כשהם במרכז, יתאימו יותר לטיפול פרטני.
מה תמליצי להורים לילדים שלא מתאימים בשלב זה לטיפול הקבוצתי?
אני אמליץ במצב כזה לפנות קודם לטיפול רגשי פרטני ואחרי שהילד יעבור תהליך טיפולי ויקבל כלים שיעזרו לו לווסת את התגובות שלו או יעבד את התכנים המשמעותיים, כל אחד לפי הצורך שלו, רק אחרי זה אני אוכל להמליץ להצטרף לקבוצה.
מה ההבדל בין טיפול פרטני לקבוצתי המתמקד בכישורים חברתיים? איך הורים יכולים לדעת מה מתאים יותר עבור ילדיהם?
כשהבעיה היא בעיה באינטראקציה חברתית, מאוד מומלץ לפנות לטיפול קבוצתי כי זה באמת מאפשר חשיפה לאינטראקציה. אבל כמו שאמרתי, הבעיה צריכה להיות במידה שמתאימה לטיפול קבוצתי. מסגרת של עבודה קבוצתית היא עבודה שמתמקדת בכל אחד בתוך קבוצה, גם לכל אחד בתוך הקבוצה יש זמן נתון שמקדישים לו אולם חלק גדול מהעבודה מושקע באינטראקציה בין הילדים, בשיתוף ביניהם, ביכולת לשתף, ביכולת להתנהל בתוך מסגרת שיש לה חוקים, שיש לה גבולות, שמאוד ברור מה מותר ומה אסור. לעומת זאת בטיפול פרטני יש מקום אך ורק לאותו מטופל, הוא נמצא במרכז ואפשר להתמקד ולהעמיק בעולם הרגשי של הילד, במורכבות שלו, בתכנים משמעותיים ואפשר לעשות תהליך אחר. הרבה פעמים יש ילדים שמאוד זקוקים לתהליך של "אחד על אחד" בכל מה שקשור לתהליך של יצירת אמון, של יכולת לשתף, של צורך בהכלה מאוד גבוהה, של צורך ברמת אמפטיה מאוד גבוהה שמאפשרת למטפל להתמקד אך ורק בו ולתת לו את הדברים האלה שהוא זקוק להם בעבודה טיפולית רגשית. אם כך, במצבים של בעיות רגשיות מאוד מורכבות הייתי כן ממליצה לפנות לטיפול פרטני.
לחילופין, ילדים שעברו תהליך טיפולי פרטני שלא שיפר מיומנויות חברתיות, הקבוצה עשויה להיות מאוד רלוונטית עבורו.
ולסיכום, איך מתחילים?
הקבוצה תתקיים בתל אביב, טווח הגילאים בקבוצות ינוע בין 8 ל-12, כאשר לא יהיו יותר משני שנתונים בקבוצה. הגישה הטיפולית היא דינמית בשילוב הגישה הקוגניטיבית התנהגותית. הילדים יקבלו כלים מאוד משמעותיים, חשובים וקלים לשימוש שיאפשרו להם להיעזר בהם.
מדובר אמנם בעבודה טיפולית קבוצתית, אבל חשוב מאוד שהעבודה הזאת תיעשה באופן יסודי ומעמיק ולכן אנחנו נתחיל בשיחת אינטייק עם ההורים שבה אני אקבל את כל האינפורמציה הרלוונטית על הילד או על הילדה. בהמשך אני אפגוש את הילד או את הילדה גם לשיחה אחת אישית כדי להעמיק ולהבין מה קורה שם בעולם הרגשי של כל ילד ולאחר מכן נתחיל בטיפול הקבוצתי. נקיים 14 מפגשים, כאשר אם אני מזהה במהלך 14 המפגשים שעולים דברים חשובים, משמעותיים, מורכבים עם אחד הילדים או יותר, אז אבקש מההורים לקיים מפגש עם הילד תוך כדי התהליך הקבוצתי, כדי להבין דברים יותר לעומק. בנוסף, אקיים מפגשי הדרכה עם ההורים, לפי הצורך. לפחות מפגש אחד. בתום 14 המפגשים שוב תהיה שיחת סיכום עם כל אחד מההורים ובסופה אנחנו נחליט אם יש צורך להמשיך ל14 מפגשים נוספים.
אני מאמינה שחשוב לעשות תהליך מעמיק ולפעמים זה דורש יותר זמן. יש ילדים שלפעמים קצת יותר קשה להם להביא את עצמם, הם צריכים יותר זמן בתוך התהליך, בתוך הקבוצה, יש ילדים שמצליחים לפרוח בתוך הקבוצה ואנחנו רואים שזה מאוד עוזר. זה תהליך וזה לפעמים לוקח זמן, לא תמיד יספיקו 14 מפגשים. כמובן שיהיו ילדים ש14 מפגשים בהחלט יספיקו. הילד ידווח על שיפור משמעותי, ההורים ידווחו על שיפורים משמעותיים ולגביהם זה יסתיים. זאת אומרת, שכל התהליך הזה ילווה בהרבה פידבקים שאני אקבל גם מההורים וגם מהילדים כדי לבדוק לאן אנחנו הולכים, איך ממשיכים, איזה כיוונים לוקחים כדי לעשות את זה בצורה יסודית ולהשלים התהליך. זאת,, כדי שלא יווצר מצב שאנחנו נעשה שינויים קטנים ואחרי תקופה מסוימת הדברים שוב יחזרו על עצמם. מאוד חשוב לבסס את השינויים האלה.
תודה רבה רינה !
קבוצה לכישורים חברתיים לילדים בראשון לציון
https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/children/social-skills.html
קבוצה חדשה למיומנויות חברתיות באשדוד
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
