מה ההבדל בין יועצת חינוכית לבין פסיכולוגית ילדים? שאלה טובה:

יועצת חינוכית

ופסיכולוגית ילדים:

מה ההבדלים?

ראשית נאמר:

אם ברצונכם לעמוד על ההבדלים ולהבהירם, אנו מזמינים אתכם להתקשר אלינו לשיחה טלפונית במכון טמיר. אחרי הכל, זו חלק מהפרקטיקה היומיומית שלנו:

במכון טמיר עובדים יחדיו פסיכולוגים קליניים לילדים בתל אביב, גם בטיפול אונליין וגם במרכז שלנו ביגאל אלון, שמצויים בשיתוף פעולה ובקשר שוטף עם יועצות חינוכיות בבתי ספר רבים העיר ובאיזור המרכז. 

עכשיו נמשיך:

את מרבית זמננו בשני העשורים הראשונים לחיים אנו מעבירים בתוך מערכת החינוך.

החל מאתגרי הגיל הרך ועד משבר גיל ההתבגרות, מעביר הילד את הנתח המשמעותי ביותר של יומו בתוך מוסדות הלימוד, במסגרות אשר הופכות למשמעותיות מאין כמוהן עבורו. בתוך מערכת החינוך מתרחשים רבים מתהליכי ההתפתחות החשובים ביותר. ילדים רוכשים בהן את הכלים ללמוד, את הידע הבסיסי שילווה אותם בחייהם ואת המיומנויות אותן יישמו בבגרותם. אך מעבר להיבט החינוכי, בתי-הספר משמשים עבור רובם גם חממה להתפתחות רגשית וחברתית. רבים מגלים את תחומי העניין שלהם, את דפוסי ההתקשרות שלהם את הכישרונות והקשיים שלהם בגילאים הללו, ולכן אין ספק כי תקופה זו היא בעלת פוטנציאל רב לצמיחה אך גם למשברים.

בשל כך, צוותי מוסדות החינוך בימינו אינם מונים רק מורים שתפקידם להעביר את חומרי הלימוד בכיתות. לצד ההיבטים הדידקטיים של בתי-הספר, ישנה הכרה הולכת וגוברת בחשיבות המענה שמספק מוסד הלימודים לצרכים הרגשיים של התלמידים, ובחשיבות של הסיוע וההכרה הן בקשיים והן בייחודיות של כל תלמיד ותלמיד. לכן חשוב להכיר בבעלי התפקידים השונים שאמונים על היבט זה במערכת החינוך. מחד ישנם היועצים החינוכיים ומאידך הפסיכולוגים, וכל אחד מהם מציע מענה אחר לילדים על אף שלעתים תפקידיהם נראים מקבילים.

היועץ החינוכי הוא למעשה הנציג של תחום בריאות הנפש בתוך המסגרת החינוכית. תפקידו לייעץ לבתי-הספר כיצד ליצור סביבה תומכת רגשית לילדים ולמתבגרים, כיצד לאפשר לילדים לבטא את עצמם בתוך המסגרת ולמצוא את ייחודם, ותפקידו לסייע לצוות המקצועי לרכוש כלים להתמודדות עם משברים , בעיות רגשיות ועוד. כך, מצד אחד, פועל היועץ החינוכי מול הצוותים המקצועיים של בתי-הספר ומספק להם הכשרה. עליו לפתח עבורם תכניות התערבות מועילות למצבים שעלולים להתעורר ולתרום אותם ליצירת דיאלוג עם התלמידים במסגרתו יוכלו לאתר את נקודות החוזק והקושי שלהם.

תחנות השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) בישראל:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/gapim/psychology/tachanot/

מצד שני, היועץ החינוכי עובד באופן פרטני עם התלמידים הזקוקים לו. הוא מסייע לתלמידים להתמודד עם קשיים (בין אם משבריים או מתמשכים) שעשויים להפריע להם במסגרת הלימודים. כמו כן, היועץ החינוכי פועל כמעין "מתאם" של כל גורמי הטיפול הקשורים לבעיה של הילד, והוא פועל ומקשר בין ההורים, המנהל, צוות המורים וגורמים מטפלים נוספים. על כן, היועצים החינוכיים הם חיוניים עבור ילדים במצבי סיכון, ילדים לקויי למידה, ילדים עולים חדשים או ילדים מחוננים – כל אלו שהמסגרת הבית-ספרית הרגילה עשויה לפספס אותם, להקשות עליהם או לפסוח על כשרונם.

בעוד שהיועץ החינוכי מהווה חלק ממערכת החינוך ופועל מטעם בית-הספר, כלומר, מתוך הארגון עצמו, הפסיכולוג החינוכי אינו כפוף לבית-הספר מבחינה ארגונית, ומכאן גם נגזר תפקידו. פסיכולוגים חינוכיים לרוב עובדים במסגרת השירות הפסיכולוגי האזורי, והם בעל סמכות להעניק טיפול פרטני, שלא במסגרת בית-הספר, למי שזקוק לכך. כמו כן, הפסיכולוג החינוכי הוא בעל הסמכות לערוך אבחונים פסיכולוגיים, בעיקר אבחון פסיכודידקטי, ואבחוני לקות למידה, בניגוד ליועץ החינוכי שאינו מוסמך לעשות כן.

מי שרשאי לעבוד כפסיכולוג חינוכי הוא אדם שסיים תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית ועבר ארבע שנות התמחות, שלאחריהן קיבל רישיון ממשרד הבריאות לעשות במקצוע. היועץ החינוכי, לעומתו, הוא מי שסיים תואר שני לפחות בייעוץ חינוכי, והוא מחזיק גם בתעודת הוראה ובהסכמה ממשרד החינוך.

שני בעלי התפקידים, גם היועץ וגם הפסיכולוג, תפקידם להיות אמונים על הרווחה הנפשית של התלמידים במערכת החינוך. שניהם מסייעים לתלמידים ולילדי הגן להשתלב במסגרת החינוכית, לעבור תהליכי התפתחות נורמטיביים עם בני גילם ולהתמודד עם מצבים רגשיים והסתגלותיים, אך ההבדל טמון בהכשרתם ובמסגרת עבודתם: בעוד שהיועץ החינוכי עובד מטעם בית-הספר ואחראי לראייה מערכתית ופנים ארגונים של רווחת התלמידים, הפסיכולוג הוא מי שאמון על טיפול פרטני ואבחון של הילדים, ולאו דווקא על התנהלות מוסדות הלימוד מולם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):