מכון טמיר לפסיכותרפיה
התאוריה החברתית-תרבותית
של לב ויגוצקי
עקרונות יסוד
לב ויגוצקי היה פסיכולוג התפתחותי שחי בתחילת המאה ה20 , רוסי יהודי, בין ברי המזל שלמדו באוניברסיטה ברוסיה.
ויגוצקי מציג תפיסה פסיכולוגית התפתחותית קוגניטיבית אחרת, בצורה שונה מזו של ז׳אן פיאז׳ה.
חיבת תרומתו של ויגוצקי מתבטאת בכך שראה התפתחות קוגנטיבית היא תלוית חברה ותרבות.
לפי ויגוצקי ההתפתחות אינה תהליך שמתרחש בואקום.
ילד גדל מושפע מאוד מהסביבה וזקוק למשוב סביבתי בכדי להתפתח.
למשל, כדי ללמוד להבחין בין כלב לבין סוס, הוא ישים לב באמת להבדל בין השניים אבל לא ידע שהאובייקט החדש זה סוס ללא תיווך המבוגר.
ויגוצקי הציע הרבה רמות דרכן צריך לחקור תהליכים התנהגותיים:
-
אונטוגנטית - בעצם, תחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
-
מיקרוגנטית - לוקחים תכונה אחת ובודקים כיצד היא מתפתחת על פני זמן קצוב.
-
פילוגנטית - לא מדובר על איך בני אדם מתפתחים אלא כיצד זנים מתפתחים באבולוציה מבחינה קוגנטיבית והתנהגותית.
-
סוציוהיסטורית - כיצד מתפתחות תרבויות וחברות?
התאוריה העכשווית מתמקדת בעיקר בהשפעות החברתיות תרבותיות.
התפתחות קוגנטיבית לפי ויגוצקי
התינוק נולד עם יכולות בסיסיות של תפיסה, זכרון,מודעות. בהמשך החברה והתרבות מעניקות לו כלים ליכולות מסוימות וכך הוא יפתח יכולות מנטליות. משמע יכול להיות אדם בישראל שקיבל כלים מסוימים אך אותם כלים יהיו שונים מהכלים שקיבל אדם מסין לאותה האדפטציה.
דוגמא: ילדים בהודו שלמדו שיטה חישובית על ידי "חשבוניה נעלמת" .
דרך לעשות חישובים מתמטיים על ידי דמיון של חשבוניה במח. זוהי דרך אחרת לגמרי ממה שאנו מכירים.
גם צורת הספירה והאמירה של המספרים משפיעה על היכולת של ילדים לספור בהתאם לשפות שונות.
באנגלית המספרים אחד-עשרה ושתיים-עשרה לא נאמרים בצורה אינטואיטיבית (לא נאמר עשר ועוד אחד או עשר ועוד שתיים אלא twelve,eleven) זה משפיע ומקשה על יכולת הילדים לספור.
דיאלוגים שיתופיים (Collaborative dialogues)
אצל ויגוצקי הרעיון הוא שיש דברים שהלומד יכול לעשות בעצמו ואינו צריך הנחיה, אך יש דברים שהלומד לעולם לא יכול לעשות בשלב מסוים אפילו לא בעזרת ההנחיה. (ילד בן 3 לא יוכל לפתור משוואה מתמטית)
zone of proximal development
מטלות שהילד לא מצליח לבצע בעצמו אבל כן יוכל להצליח אם יעזרו לו וידריכו אותו.
Scaffolding
תהליך הנחיה אקטיבית של המדריך, שעוזר לילד להתקדם ולהצליח בעצמו.
ההנחיה כוללת גם משוב של המדריך.
השתתפות מונחית (Guided participation)
מבחינת ויגוצקי הלמידהאינה מתבטאת תמיד דרך שיעורים והנחיה מילולית, אלא גם מעצם זה שאותם המבוגרים חיים עם הילד ומתנהגים בצורה מסוימת אותה הוא לומד בעצמו.
תהליך זה מכונה אצל ויגוצקי apprenticeship - הילד הוא כמו שוליה של המבוגר.
הילד לומד מהוריו כל הזמן איך להתנהג ולחשוב.
ההורים נותנים את אותם דברים ראשוניים שישפיעו על התנהגות הילד ועל צורת החשיבה שלו.
קיימים הבדלים בין תרבותיים גדולים בלמידה מתוך עשייה לעומת למידה מונחית.
בחברות לא מערביות יש הרבה פחות למידה מונחית והכל נעשה הרבה יותר מתוך העשיה, לעומת חברות מערביות בהן יש בעיקר למידה מונחית.
אין דרך טובה יותר או פחות. אלא חשוב לראות שיש הדבלים תרבותיים בסוג האינטרקציות.
פיאז׳ה התמקד בחברה המערבית בה חי, אולם אבל ויגוצקי טען כי לחברה זו יש מוסכמות תרבויות מסוימות בעוד שלחברות אחרות יש מסוכמות אחרות.
אותן מסוכמות וההבדלים ביניהן משפיעים במידה רבה על ההתפתחות הקונגיטיבית של הילד.התרבהות
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
