מכון טמיר לפסיכותרפיה
שיטות טיפול אלטרנטיביות תופסות יותר ויותר תאוצה בעולם המערבי.
למשל, שילוב טיפולים הנערכים בסביבות מימיות הופך רווח, וריאציות של הידרותרפיה, מתוך הבנה שטיפול זה עשוי לסייע להגעה לרווחה נפשית טובה יותר.
זאת ועוד, טיפול במים עשויה להיות דרך טיפול במצבים טראומטיים, דרך חיבור התחושות הגופניות עם הנפש.
המנגנונים הקשורים בטיפול בסביבה מימית עדיין אינם ברורים לחלוטין כיום, אך מחקרים שעסקו בטיפול באמצעות גלישה הראו כי המטופלים בשיטה זו חשו יותר שמחה, נוכחות וקשר לטבע, ואף הפחיתו במקרים מסוימים את התלות בטיפול תרופתי.
מבחינה גופנית, השהייה בסביבה מימית מפעילה את מערכת החושים ברמה התאית, משפרת את היכולת של תאי המוח לשנות את הקשרים השונים שנרקמו, את הפלסטיות העצבית ואת הזריזות המחשבתית.
בנוסף, הלמידה הנוגעת להתאזנות על גלשן עשויה לשפר את הניידות התפקודית של אנשים בעלי פגיעה מוחית ופציעות פיזיות שונות.
טיפול בסביבה מימית ככלל, וגלישה בפרט, מסייע לרווחתנו הנפשית באמצעות איזון ההורמונים במוח, ובכך מסייע בהפחתה של תחושות שליליות כמו פחד וחרדה.
טיפול קבוצתי בגלישה עשוי לבנות עמידות להתמודדות עם לחץ ולשפר את תחושת השייכות של האדם לסביבותיו השונות. הגלישה דורשת מיקוד ב'כאן ועכשיו', דורשת נוכחות מקסימלית ובכך מסייעת לאדם להתמודד עם התחושות העולות בזמן הנתון.
עבור הסובלים מטראומה מדובר בטיפול בעל פוטנציאל ליעילות גבוהה, זאת בשל הצורך לבצע את החיבור עם החלקים איתם האדם לא בא במגע מתוך צורך בהגנה נפשית (דרך מנגנוני הגנה). המיקוד בנוכחות מסייע לאדם להתחבר לרגשותיו, להבין מה הוא חווה, ובכך מאפשר את החיבור עם חלקים אשר לא בא איתם במגע.
כשחושבים על כך, ניתן לראות את הקשר בין גלישה לבין רווחה פסיכולוגית דרך הסתכלות על טכניקות טיפוליות של גישות קוגניטיביות התנהגותיות.
גישות אלו באות ללמד את האדם להבין מה הוא חווה דרך למידה פיזית (מה האדם הרגיש או חווה) ודרך למידה קוגניטיבית (אילו מחשבות עברו בראשי לפני שהרגשתי את התחושה המעיקה), ובכך נעשה החיבור בין השניים.
מעבר להבנה זו, נלמדות טכניקות להתמודדות עם חרדה כמו דמיון מודרך, נשימות או הרפיות גופניות שונות, מתוך מטרה להרגיע את הגוף דרך העימות עם החרדה. החרדה לא תעבור אם נתעלם ממנה, היא תוכל להירגע כאשר נעבור דרכה. כך גם מתרחש בגלישה: האדם צריך להיות מרוכז במה שקורה באותו הרגע, להרגיש מה קורה לו פיזית בגוף ולמצוא את האיזון דרך הקשבה פנימית.
ההתרכזות במה שקורה בגוף מסייעת לרווחה הנפשית, דרך הבנה איך ניתן לנשום בצורה נכונה, להבין איפה צריך לשים את הדגש, איפה כף הרגל צריכה לדרוך. הלמידה להצליח לסמוך על עצמי, להראות לעצמי שאני יודעת מה אני צריכה לעשות, מלמדת את האדם שיש ביכולתו לייצר שינוי. שיש בכוחו לברוא את המציאות שלו. שיש בכוחו להרגיש חיבור, גם במצבים שהרגיש שהחיבור אבד.
הגלישה מאפשרת לאדם עצמאות, להרגיש בעל יכולת. עבור אנשים שמתמודדים עם טראומה, התחושה שהמציאות היא מכתיבה את המתרחש ביומיום. התמונות והזכרונות קופצים משום מקום, הגוף מרגיש שהוא חווה את הטראומה מחדש ונכנס למצב של דריכות.
הלמידה של מה הגוף שלי צריך עכשיו כדי להרגיש טוב יותר מסייעת ליציאה ממצב סטרסורי. ההבנה שיש צורך להיות נוכח, שצריך לעלות על הגל הזה ולא לנסות לחמוק ממנו כיוון שכך האיום יחלוף. ההבנה שיש לי את היכולת לשנות את התחושה הקיימת ברגע נתון. כל אלו מתאפשרים דרך למידה גופנית בעת טיפול בגלישה.
דנה פיינר, MSW, עו״ס קלינית,
מכון טמיר תל אביב
