משבר רבע החיים | אתגרים פסיכולוגיים בתקופת הבגרות הצעירה

מה משבר רבע החיים?

מומחי הנפש מחלקים את החיים לתקופות התפתחותיות מסוימות, משברים נורמטיביים, שקיימים מעבר להבדלים אינדיבידואליים. 

בכל תקופה כזו יש טווח זמן, מטרות רלוונטיות והתקדמות נפשית ומנטלית המתבססת על תקופות קודמות. 

את משבר אמצע החיים, למשל, ניתן לתאר כתקופה המופיעה בד״כ בעשור החמישי, אחרי 40 שנים, בהן עמדנו בפני המון ציפיות מהעולם סביב.

אדם בשנות ה-40 עבר כבר לא מעט משברים קודמים, כמו משבר גיל ההתבגרות, משבר הכניסה לאזרחות וניתן לצפות כי משברים רבים עוד לפניו.

אריק אריקסון, פסיכולוג חכם, תרם לנו את המודל הפסיכו-סוציאלי, לפיו כל מעגל החיים כולל 8 מצבים, שבכל אחד מהם יש שתי אפשרויות התפתחותיות קוטביות (השלב האחרון, למשל, הוא ״השלמה מול ייאוש״).

לכל דור יש מה להגיד על הדור שמגיע אחריו, אבל באמת נראה שהדור האחרון הביא עמו שינויים מואצים יותר. 

בשנים האחרונות ניכר שחרדה, דיכאון, ייסורים ובלבול הפכו למעין נורמה בקרב צעירים בשנות העשרה המאוחרות ובשנות ה-20-30 לחייהם, כאשר צעירים אלה שוטפים את הקליניקות עם ביטחון מעורער ותחושה כללית של תלישות ושמשהו איתם אינו כשורה. 

בדיוק כמו אמצע החיים, גם ״רבע החיים״ יכול להביא עמו משבר, נוכח הניסיון ליצור הפרדה מול ההורים ולעצב תחושת זהות. אבל הדור שנכנס כיום אל עולם הבגרות ניצב בפני אתגרים חדשים, ולפעמים מתישים, כאשר צעירים רבים נאבקים לאפשר לעצמם מימון לימודים גבוהים או מחליטים פשוט לא לפנות לכאלה, ו״המשבר הקיומי״ שבעבר היה מגיע לאחר סיום התואר - מתחיל יותר ויותר מוקדם. ללא המסלול ה״קבוע״ של לימודים גבוהים, נישואים וגידול משפחה, לעתים בני הדור הצעיר נופלים למצב של נעורים מורחבים. קרוב לשליש מהמבוגרים המשתייכים לדור ה-Z חיים עם הוריהם או קרובי משפחה אחרים ומתכננים להישאר שם, ורבים מהם כה טרודים בעניינים כספיים יומיומיים – מכובד ההלוואות לתשלום שכר לימוד ועד ליוקר המחייה – עד שהם מרגישים שאינם יכולים אפילו לשקול מה הם רוצים לעשות עם חייהם. לעתים קרובות שיתוק זה מוחרף ע״י חרדת האקלים ההולכת וגוברת ומגפת הקורונה המתמשכת, שבעקבותיה צעירים רבים איבדו קרובי משפחה וחברים, או חוו אובדנים קטנים יותר, כמו אובדן חוויית לימודים קונבנציונלית או התחלת עבודה ראשונה לאחר הלימודים. לדברי המומחים, מי שנכנס אל עולם הבגרות זקוק להדרכה ברורה בנוגע לאופן בו יוכל לצאת מהבלבול.

הנה כמה טיפים:

קחו את עצמכם ברצינות

כל כמה חודשים עצרו כדי לבדוק איפה אתם בחייכם ואם אתם מרגישים תקועים או לא מרוצים. זהו את ההיבטים שבהם אתם רוצים לחולל שינוי והקשיבו לדברים שלגביהם אתם סקרנים באופן טבעי - אולי יש מקום שתמיד רציתם לבקר בו או שפה שרציתם ללמוד, אולי יש תחביב חדש שאתם רוצים לנסות או שאולי מתחשק לכם לחקור חלק של ההיסטוריה המשפחתית. תנו כבוד לחיים הפנימיים שלכם והרשו לעצמכם להיות ״אנוכיים״. חקירה עצמית דורשת עבודה, לא רק ״הדבקת תוויות״.

סבלנות

היום כבר לא מתייחסים ברצינות לרעיון לפיו כשאדם מגיע לגיל 18 הוא מוכן בשלמות לצאת אל הבגרות. קחו את הזמן.

לא הכל עובד קצר ומהר כמו פוסט בטוויטר.

שאלו את עצמכם מה חסר

בקבוצת ״רבע החיים״ יש אנשים שנוטים ליציבות ויש כאלה ויש כאלה שהאוריינטציה שלהם היא משמעות: הראשונים הם כאלה שהסביבה תופסת כיציבים – הם מתעדפים תחושות של ביטחון, הצלחה ובניית משפחה, אבל נלוות לכך תחושות של ריקנות וזיוף ושל חוסר; מנגד, האחרונים הם אנשים שלרוב הם אמנים – יש להם תשוקה ליצירה אבל קשה להם להתמודד עם היומיום, והם מוצאים את מה שהחברה מצפה מהם לעשות ככזה שמציף אותם ואינו מתאים להם. המטרה של ״משבר רבע החיים״ היא להפוך לאדם שלם, כך שגם אלה וגם אלה צריכים לספוג תכונות שמאפיינות את ה״סוג״ האחר כדי להתאזן. ה״יציבים״ צריכים להכניס לחייהם יותר תשוקה ותכלית, ואילו אלה שמונחים ע״י משמעות צריכים למצוא ביטחון, אולי באמצעות שגרה קבועה שתכלול גם מקום ליצירה.

יודה

תהליך ההבנה העצמית יכול להיראות חסר תכלית בעולם לא-יציב. בנקודה זו כדאי להסתכל על דמותו של יודה, מאסטר הג׳דיי מסרטי ״מלחמת הכוכבים״, המהווה השראה לתחושת שקט פנימי גם נוכח כאב קיצוני ואפוקליפסה. במילים אחרות, גם כשנראה שבחוץ אין יציבות רבה, מתמודדי ״משבר רבע החיים״ יכולים לנסות ליצור לעצמם יציבות. ייסוד הרגלים שיעזרו לקרקוע כבר בגיל צעיר הוא חשוב ביותר, שכן תקופות מעבר חושפות אותנו לשחיקה. מי שיש לו ארגז כלים מעשי של פרקטיקות דאגה עצמית (למשל אדם שמונה באופן קבוע דברים שהוא אסיר תודה עליהם, מתרגל נשימות עמוקות, מתחזק תזונה בריאה או מתעמל בקביעות) יוכל להיעזר בהן למציאת בהירות.

אל תפחדו לחולל שינוי גדול

חשוב לזהות איזה חלקים של חיינו יש ביכולתנו לשנות. אי אפשר לשנות בוס מרגיז, אבל אפשר אולי לתכנן שינוי בקריירה. למרות שהדבר אינו תמיד קל, על צעירים לשקול את הסיכונים שבהנצחת המצב הנוכחי – הישארות בעיר קטנה שאין בה הרבה אפשרויות, המשך בקריירה שאינה גורמת שום ריגוש וכו׳, אל מול היתרונות שבלנסות משהו חדש. למרות הבלבול והמגבלות, בסופו של דבר מדובר בשלב הכי חופשי בחיים, תקופה שבה קל יותר לעבור לעיר חדשה או להחליף עבודה.

בחרו מתי לפנות אל ההורים ומתי לפתור עצמאית

משבר רבע החיים הוא מסע מתלות לעצמאות, בו הצעיר לומד להסתמך על עצמו, לאחר שגדל בתרבות של הורות מגוננת. גם לצעיר שעדיין חי בבית הוריו יש דרכים שבהן מערכת היחסים שלו עם ההורים יכולה להתפתח, בצורה תעזור לו להיות עצמאי יותר, בין היתר ע״י שיחה אודות ההיסטוריה המשפחתית וזיכרונות מהעבר או שאלות על האופן בו ההורים גודלו. המטרה היא לעשות מעבר מיחסים של היררכיה ליחסים של חברות, לא רק ליצור מרחק פיזי. אין פירוש הדבר לעולם לא להזדקק שוב לעזרת ההורים, אלא לעשות עבודה עצמית כדי להבין שזה הזמן שבו אנו צריכים לדאוג לעצמנו.

צעירים ברבע החיים עשויים להרגיש לחץ לסיים במהרה כל שלב בחייהם, והם משתוקקים לתחושת ההישג שמגיעה עם השלמת כל משימה. ללמוד להקשיב לעצמנו הוא תהליך שנמשך כל החיים, ובמקום לחפש תיקונים מהירים, צעירים צריכים לחשוב על מטרות ארוכות טווח: להתחיל בתרפיה שנמשכת מעבר לכמה מפגשים בלבד, לבנות תזונה בריאה והרגלי התעמלות ולהתקדם לעבר הסתמכות עצמית. המטרה היא לא לסמן ״וי״ על תחנות בחיים אלא לנוע קדימה עם הפיתולים.

עצות עבור הורים לבוגרים צעירים

סיפרו לנו שכאשר גיל ההתבגרות יחלוף, יגיע החופש המיוחל.

מה ששכחו להזכיר זה שגיל ההתבגרות מסתיים היום לקראת גיל 30...

אם אתם מרגישים שקשה לו, שיש שם דיכאון או חרדה, להלן כמה המלצות:

• חפשו אחר שינויים: שימו לב לשינויים בהרגלי השינה והאכילה, להתקפי זעם, לתנודות במצב הרוח, לאובדן עניין בפעילויות שנהג ליהנות מהן בעבר, וגם לפוסטים שלו ברשתות החברתיות.

• שמרו על ערוצי תקשורת פתוחים: אם אתם מבחינים במשהו חריג, פתחו בשיחה. זה אמור להיות אפשרי יותר משנות העשרה. במקרה שהילד לא רוצה לדבר, הציעו לו עזרה במציאת אדם שניתן לבטוח בו, ושאיתו יוכל לשתף את הדברים שמציקים לו.

• חפשו אחר תמיכה מקצועית: הערכה וטיפול נפשיים עשויים לסייע לילד שביטא מחשבות אובדניות. אפשר להתחיל מלדבר על כך עם רופא הילדים או מומחה לבריאות הנפש.

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר