התפקיד של טקטיקות פסיכולוגיות באסטרטגיית הלחימה של חמאס

הטקטיקות הפסיכולוגיות בהן נוקט חמאס החל מ-7 באוקטובר 2023 הולכות לכיוונים קיצוניים, גם ביחס לאסטרטגיות לוחמה פסיכולוגית במשטרים מופרעים ביותר.

מה שבולט היטב בתוך תמונת הקרב המנטלי זו התנועה המניפולטיבית של הנהגת חמאס בין קורבנות לתוקפנות.

לתפקיד ה'קורבן' יש השלכות רבות משקל, הן על עיצטב דעת הקהל באמצעי התקשורת בארץ והן על התפיסה הבינלאומית.

אסימטריה פסיכולוגית

חמאס, ארגון הידוע ביחסיו המורכבים עם גורמים ממלכתיים ולא-מדינתיים כאחד, נוקט זה מכבר באסטרטגיה של אסימטריה פסיכולוגית.

גישה זו מתבטאת במיתוג תושבי עזה כקורבנות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובכך לזכות באהדה ותמיכה בעולם.

טקטיקות כאלה הן חלק מחושב באסטרטגיית המלחמה הרחבה יותר של ארגון הטרור.

האימוץ המניפולטיבי של נרטיב ה'קורבן' משרתת מספר מטרות עבור חמאס.

בראש ובראשונה, זה מסייע להטות את דעת הקהל לצרכי הארגון, הן מקומית והן בינלאומית.

המדיה החברתית, מאפשרת להפיץ ולעצב תמונות ולהבנות נרטיבים במהירות.

הצגת הקורבנות משמשת גם להצדקת נורמות לא אתיות (כמו הסתרת נשק בגן ילדים או שימוש בבית חולים כמרכז של תת-קרקע), ומסגור מעשי רצח כפעולות של הגנה עצמית או התנגדות.

הטקטיקה הפסיכולוגית הזו של אסימטריה יוצרת הבנה לא פרופורציונלית של הקונפליקט.

היא מובילה לתיאור מוטה של ​ה​אירועים ולטשטוש המורכבות המאפיינת את המצב.

לתיאור מעוות כזה יכולות להיות השלכות הרות אסון בעולם האמיתי, המתבטאות בעלייה באנטישמיות והשפעה על החלטות של מנהיגים במדינות מערביות ידידותיות.

כל זמן שהמלחמה נמשכת סביר שחמאס יתמיד בשימוש באסימטריה פסיכולוגית ככלי להפעלת רגשות קשים שפוגעים בתמיכה בישראל.

חסרונה העיקרי של אסטרטגיה זו, על אף שהיא יעילותה הרבה, הוא פגיעה קשה באמינות הארגון בטווח הארוך ולהוביל לאדישות ולציניות.

מה עושים?

קשה לנצח תמונות של הרג בלתי מעורבים בעזה, הן באמת קורעות את הלב ומעוררות אצל כל צופה תגובות רגשיות חזקות, אבל יש גם דרכים לצמצם את ההשפעה הפסיכולוגית. 

ישראל יכולה לנקוט בכמה צעדים חיוניים כדי להפחית את ההשלכות של הנדסת התודעה הציבורית:

• לחזק תקשורת אובייקטיבית ושקופה: פעילות תקשורתית שמבוססת על אמת, דיוק ושקיפות יכולה לתרום לבניית אמון ולהפחתת הטיות. למשל, כאשר דובר צה"ל הודיע על הרג שלושת החטופים בשוגג ע"י צה"ל, או בהודעה כי האשמה מסוימת של החמאס תיחקר על ידי ישראל.

• להבחין בין החמאס לבין תושבי עזה: עד כמה שזה נראה קשה אחרי הטבח הלא מובחן ב-7.10, חשוב ליצור פיצול בין היחס כלפי הנהגת החמאס. למנהיגי הארגון מיוחסת התנהלות מסואבת מחוץ לרצועה ופחדנות המתבטאת בהסתתרות במקום לחימה בתוך הרצועה. 

• להשקיע בשיתוף פעולה בינלאומי: עבודה משותפת עם גופים גלובליים, שאינם מוטים לטובת הפלסטינים (כמו אונרר"א) עשויה לסייע רבות בבניית תמונה מאוזנת. 

• ליזום פעילות דיפלומטית: ישראל אמורה להשקיע פרואקטיבית בהשפעה על התפיסה הבינלאומית של הסכסוך ולמזער הטיות.

• תמיכה בפלטפורמות לביטוי צדדים שונים: יצירת במה לדיבייט על המצב  לסייע להביא לשולחן דעות ופרספקטיבות שונות. הצגת דעות מגוונות בקונפליקט היא הדרך המשכנעת ביותר להבנה רחבה יותר של המציאות.

• מעקב ותגובה למידע מטעה: ישראל יכולה לפעול לזיהוי לפייק ניוז המופץ ברשתות. עדיף שיוכחש ע"י גולשים ולא דוברים רשמיים.

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון