מהי אישיות נורמלית?

מה זה אומר נורמלי?

יש דרכים רבות בהן מגדירה הפסיכולוגיה נורמליות נפשית לעומת פסיכופתולוגיה. 

פרויד שפט נורמליות לפי היכולת לאהוב (אהבה הטרוסקסואלית, הומוסקסואליות הייתה מבחינתו ומבחינת בני זמנו, הפרעה נפשית לכל דבר) ולעבוד.

היינץ קוהוט, מייסד פסיכולוגיית העצמי, ביקר את הראייה המקורית של פרויד: הרי יש המון אנשים שעובדים, עם זוגיות ומשפחה, אבל הם בדיכאון. כך שההגדרה של פרויד אינה תקפה מזמן. 

פסיכופתולוגיה היא בחירה לא מודעת בפתרון- לאדם לא היו תנאים להתפתח אחרת אז הוא התפתח הכי טוב שהוא היה יכול. ממש כמו עץ שצמח עקום (דימוי של קוהוט).  למשל, כאשר אדם קיבל אבחנה של סכיזופרניה והאפיזודה הפסיכוטית הסתיימה, הוא נמצא ברמיסיה. אבל נכון להיום, המחלה היא כרונית. לפי הפרוגנוזה הפסיכיאטרית רוב הסיכויים שהנסיגה תגיע.

סטיבן מיטשל, אבי הגישה ההתייחסותית, התייחס לאבנורמליות כחסימה ביצירתיות. 

הפסיכיאטריה טוענת כי סבל נפשי אינו מימד מספיק, או אפילו חיוני, להגדרת פסיכופתולוגיה, כי הוא  עשוי לחבוש כובעים שונים, כמו למשל חרדה, בלבול או סומטיזציה.

השאלה המרכזית היא עד כמה הסימפטום מציק למתמודד/ת.  

חוסר הסתגלות- שיפוט המציאות והשפעתו על התפקוד היומיומי בעבודה, בהורות ובזוגיות. 

אובדן שליטה- הכוונה כאן למי שמאבדים שליטה בפועל. חלק מאובדן השליטה הוא סובייקטיבי ויש אנשים שמרגישים אובדן שליטה על המחשבות, רבים חוששים שהם יתאבדו, יתעלפו- אך אינם מאבדים שליטה. 

התנהגות לא צפויה - כשמישהו גורם לאחרים לחוסר נוחות, או מתנהג בצורה לא סבירה, לא צפויה, עם  התנהגות מוזרה או לא מותאמת, זה עשוי להיות סימפטום לפתולוגיה פסיכולוגית.

נורמליות ופתולוגיה לפי אוטו קרנברג

לפי הפסיכיאטר הניו יורקי אוטו קרנברג, 4 תנאים לה, להערכת האישיות הנורמטיבית.

כמובן שראייה זו מייצגת את התפיסה הפסיכואנליטית, ויש בהחלט הגדרות שונות ומגוונות נוספות.

הנה 4 המדדים להערכה של מידת הנורמליות הנפשית:

אינטגרציה של אני ואחר

האישיות הנורמלית מתאפיינת ראשית כל בתפיסה אינטגרטיבית של ׳העצמי׳ ושל ׳אחר משמעותי׳.

אפיונים מבניים אלו, קרויים יחד זהות עצמית, שמשתקפת בתחושה פנימית ומופע חיצוני של לכידות עצמית, הנאה והשתוקקות לחיים. 

תפיסת עצמי אינטגרטיבית מבטיחה את היכולת למימוש של משאלות, יכולות והתחייבות לטווח ארוך. דימוי אינטגרטיבי של אחרים משמעותיים מבטיחה את היכולת להערכה מתאימה של אחרים, אמפתיה, והשקעה רגשית באחרים שמשמעה היכולת לתלות בוגרת תוך שימור תחושה של אוטונומיה. 

כוחות אגו

אפיון מבני שני של האישיות הנורמלית, שנובע במידה רבה מהביטוי של זהות עצמית, הוא הנוכחות של כוחות אגו,  זאת במיוחד כפי שמשתקף בטווח רחב של דיספוזיציות רגשיות, יכולת לאפקט (רגש) ולבקרת דחפים והיכולת לסובלימציה בשרות הערכים (שנתרמת במידה חשובה על ידי אינטגרציית סופר-אגו). 

עקביות, התמדה, ויצירתיות בעבודה כמו גם יחסים בין-אישיים, נובעים במידה רבה מזהות עצמית נורמלית, כמו גם מהיכולת לאמון, הדדיות והתחייבות לאחרים, אשר במידה רבה נקבעת על ידי פונקציות סופר-אגו.

בשלות הסופר-אגו

אספקט שלישי של האישיות הנורמלית הוא סופר-אגו בוגר ואינטגרטיבי, המייצג את ההפנמה של מערכות ערכים שהינה יציבה, לא אישית, מופשטת ואינדיבידואלית, ואינה תלויה באון מרובה מדי על איסורים ינקותיים לא מודעים.

מבנה סופר-אגו כזה משתקף בתחושה של אחריות אישית, יכולת לביקורת עצמית ריאליסטית, לכידות, גמישות בעת עיסוק באספקטים אתיים של קבלת החלטות, מחויבות לסטנדרטים, ערכים ואידיאלים, כמו גם תרומה לפונקציות אגו, כמו הדדיות, אמון והשקעה לעומק. 

ניהול דחפים

אספקט רביעי של האישיות הנורמלית הוא תחזוקה מספקת של דחפים ליבידינאליים ותוקפניים.

הוא מערב את היכולת לביטוי מספק של צרכים תחושתיים ומיניים באינטגרציה עם רוך ומחויבות רגשית לאחר האהוב, לצד מידה מווסתת של אידיאליזציה של האחר ושל היחסים. 

כאן מצוי חופש של ביטוי מיני, תוך אינטגרציה עם זהות עצמית ואידיאלים. 

מקור:

Kernberg O. (1996). A psychoanalytic Theory of Personality Disorders. In Clarkin JF, Lenzenweger MF Eds. Major Theories of Personality Disorders. New York: Guilford Press. Pp. 106-140