דטרמיניזם נומינטיבי | ״בעזרת השם״ נתמקם ונבחר קריירה

 

 

עד כמה השם שלך משפיע על בחירות מרכזיות בחייך?

 

קלטו את זה:

 

למישהו בשם אור יש סיכוי גבוה יותר לחיות באורוגוואי.

ההסתברות שמישהי בשם מור תבחר בקריירה של מורה גבוה מהצפוי.

לא מפתיע אם כך, שמפעל חייו של אמנון פיש יהיה מסעדת דגים.  

 

נשמע מפגר? 

אכן נשמע כך, אבל זה נכון.

כמו הרבה עניינים לא ברורים אחרים בפסיכולוגיה האנושית, ישנן תופעות שמתרחשות מבלי שנצליח להבין את פשרן. 

 

המושג הפסיכולוגי שמתאר את התופעה נקרא דטרמיניזם נומינטיבי. 

 

 

מהו דטרמיניזם נומינטיבי?

 

הרעיון בבסיס התופעה הוא שאנשים מחליטים איפה לגור ועושים בחירת קריירה, בהשפעת היבטים כאלה ואחרים הקשורים בשמם.

החוקרים יצאו לבחון את התופעה הזה באמצעות ניתוח כמויות מידע עצומות ממקורות שונים כמו Common Crawl, Twitter, Google News ו-Google Books.

הם התמקדו בשמות פרטיים, מתוך הנחה שהשם הפרטי מרכזי בזהות האישית שלנו ביחס לשמות משפחה, שמשתנים לפעמים לאורך החיים.

 

החוקרים Chatterjee ועמיתיו (2023) פרסמו בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology מאמר שמצא השפעה עקבית וכוללת של דטרמיניזם נומינטיבי: 

הממצאים מלמדים כי שמות עם דמיון גבוה למקצועות או מקומות ספציפיים, כמו דניס ו- dentist או דניס ו-Denver היו שכיחים יותר ממה שהיינו מצפים סטטיסטית באוכלוסיה הכללית. דפוס זה נמצא תקף גם עבור בחירה של מקום מגורים, שם נמצא קשר בין שמו של האדם לבין מגורים בערים שחולקות את האות הראשונה בשם.

 

החוקרים גילו כי עוצמתו של אפקט הדטרמיניזם הנומינטיבי בבחירת מקצוע השתנתה לאורך זמן ובין המגדרים. בתחילת המאה ה-20, לדטרמיניזם נומינטיבי הייתה השפעה חזקה יותר אצל גברים, אבל ההבדל הצטמצם ככל שנפתחו בפני נשים יותר אפשרויות קריירה. ככל שהנורמות החברתיות התפתחו לכיוון של שוויון הזדמנויות תעסוקתי, כך שמותיהן של נשים מילאו תפקיד משמעותי יותר בזהות המקצועית שעיצבו לעצמן.

עוד ממצא מעניין הוא שככל שהשכלה אקדמית הפכה להיות זמינה למעגלים רחבים יותר באוכלוסיה, כך פחתה ההשפעה של שמות פרטיים על הקריירה המועדפת.

זה מעלה השערה לפיה בעלי השכלה גבוהה מושפעים פחות מדטרמיניזם נומינטיבי, אולי בגלל שההשכלה שרכשו מספקת סמן זהות חזק יותר משמם.

 

בעוד שהמחקר מספק ראיות משכנעות לקיומו של דטרמיניזם נומינטיבי, המחברים מודים כי השימוש במחקר חתך יכול להציב מגבלה. בנוסף, מערכי הנתונים מספקים תמונת מצב לגבי התופעה, אבל הם לא מבהירים כיצד היא עשויה להשתנות בתוחלת החיים של בני אדם.

 

אפשר לתהות על הקשר בין דטרמיניזם נומינטיבי לבין בחירת השם לפי המקצוע ולא בחירת מקצוע לפי השם - כלומר ששמו של אדם נגזר מהיישוב או מהמקצוע בו התמחתה משפחתו. 

אצלנו ביהדות נהוג היה ששם המשפחה נקבע לפי שם היישוב או האזור הגאוגרפי בו האדם התגורר.

ברלינר חי בברלין, טולדנו הגיע מטולדו ומשפחתו של דמארי חיה בדמאר שבתימן).

לפי אותו עיקרון אפשר למצוא גם במשלח היד של ההורים (גבאי, חזן, שוחט ועוד).  

 

 



כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

מעניין.

 

 

מקורות:

 

Chatterjee, P., Mishra, H., & Mishra, A. (2023). Does the first letter of one’s name affect life decisions? A natural language processing examination of nominative determinism. Journal of Personality and Social Psychology, 125(5), 943–968. https://doi.org/10.1037/pspa0000347

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024