גישה מאששת מגדר לטיפול בקהילה הטרנסית

גישה מאששת מגדר לטיפול בקהילה הטרנסית

בשנים האחרונות, עולם הטיפול עובר שינויים מהותיים בהתייחסות שלו לגיוון מגדרי ולקהילה הטרנסית. בכתבה זו, רותם שורק, מנכ"לית ארגון מעברים לקשת הטרנסית מסבירה מהי גישה טיפולית מאששת מגדר, כיצד היא שונה מגישות שהיו רווחות עד כה, ומהן האפשרויות של מטפלים, משפחות, ואנשים טרנס* המעוניינים לפנות לטיפול לגשת לנושא.

ההתייחסות לגיוון מגדרי בטיפול משתנה בשנים האחרונות. בעבר היה נהוג לחשוב על גיוון מגדרי כהפרעה. מטפלים קטלגו גיוון מגדרי תחת כל מיני שמות – טרנסג'נדריזם, הפרעה בזהות המגדרית, התפתחות לא תקינה של זהות מגדרית – הרבה מילים שכולן יצאו מתוך הנחה שתינוקות שנולדים עם איבר מין מסוים צריכים לגדול להיות מגדר מסוים, אחת מתוך שתי האפשרויות גברים או נשים – וכל דבר שחורג מזה הוא פתולוגיה. 

הגישה הרווחת בעבר התבססה על הנחה שאנשים אמורים לחיות בתוך מגדר בינארי, סדיר, וסיסג'נדרי, כלומר תינוקות שנולדים עם איבר מין זכרי צריכים לגדול להיות גברים, ותינוקות שנולדים עם איבר מין נקבי צריכים לגדול להיות נשים. הניחו שזה מה שתקין, נורמטיבי ובריא, אך להנחה זו אין לה עדויות. לעומת זאת, יש עדויות רבות לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות לאנשים שרצו או ניסו לחיות בצורה שלא תואמת את החוקים המגדריים של התרבות או הזמן שלהם, לא משנה כמה חוקים אלו נאכפו בנוקשות. בנוסף, ישנן תרבויות רבות בעולם ובהיסטוריה בהן מגדר איננו בינארי, כלומר, ישנן אופציות נוספות מלבד גבר ואישה. העדויות האלה מלמדות אותנו שגיוון מגדרי הוא חלק מהגיוון האנושי, משהו שקורה באופן טבעי אצל בני אדם.

ההנחה שגיוון מגדרי הוא הפרעה הובילה לכך שהטיפול בה היה טיפול המרה. אם למישהו הייתה בעיה בהתפתחות הזהות המגדרית, מטרת הטיפול הייתה להחזיר אותו לתלם, כלומר, להחזיר אנשים לחיות במגדר שיוחס להם בלידה ולחיות בשלום עם כך. טיפולי המרה יכולים לעבוד במישור ההתנהגותי – אפשר לשכנע אנשים באמצעות כל מיני כלים לבחור בהתנהגות שתואמת למגדר המצופה מהם. ניתן לראות את זה אצל אנשים רבים על הקשת הטרנסית, שחיו, לעתים במשך שנים רבות, במגדר ובזהות שלא מתאים להם לפני שבחרו לחיות בצורה שבריאה להם יותר. להמרה הזו יש מחיר. "אנשים ממגדר מגוון שמנסים לחיות בתוך תבניות בינאריות הרבה פעמים סובלים מדיספוריה מגדרית – תחושת חוסר נוחות קשה שמלווה ניסיון לחיות במגדר שלא נכון לנו." אומרת רותם שורק. "הבחירה לחיות בזהות שלא נכונה לנו ולסבול את הדיספוריה נובעת לרוב מתוך פחד – פחד ממה יעשו לנו, איזו אפליה נקבל, פחד שהמשפחה שלנו תפסיק לאהוב אותנו. אנחנו לומדות את הפחד הזה מתוך מסרים שאנחנו מקבלות מהחברה, ולעתים גם ממטפלים."

בניגוד לגישה הפתולוגית ובהתאם לעדויות על הטבע האנושי כמגוון מגדרית, גישה מאששת מגדר פועלת מתוך הנחה שזאת לא מחלה להיות טרנס, א-בינארי, או כל זהות מגדרית לא נורמטיבית אחרת. זאת הנחה בסיסית, שיש לה משמעויות פרקטיות על איך ייראה הטיפול.

אחד מעקרונות הדגל של הגישה הזאת היא לפנות למטופלים בשם ובלשון הפנייה שהם רוצים. הסיבה לכך נובעת מההתנגדות של החברה ככלל לשינוי בהזדהות של בן אדם – החל מהדברים הקטנים, כמו מישהי שהפסיקה להעריץ להקה מסוימת אך חברות שלה עדיין קוראות לה מעריצה של הלהקה הזאת, וכלה בדברים מהותיים יותר כמו שינוי שם פרטי ולשון פנייה, שיהיו לרוב קשים למשפחה והסביבה. מתוך ההכרה בזה שהזהות המגדרית היא לא בעיה, גישה מאששת מגדר עושה מה שהיא יכולה כדי לא להביע התנגדות לזהות המגדרית של המטופל. השלב הראשון הוא לכבד שם ולשון פנייה, ולכבד את הבקשות של המטופל לגבי המגדר שלו. 

עם זאת, הימנעות מהבעת התנגדות לזהות המגדרית של המטופל לא אומרת שצריך להתייחס למגדר כנושא שאינו מעורר חשד כלל. "כשהגעתי לטיפול מאשש מגדר בפעם הראשונה בגיל 24 ודיברתי על זה שאני רוצה להיות אישה, אם המטפלת שלי לא הייתה חושבת שאולי זה אומר שיש לי עוד כל מיני בעיות אז היא הייתה מפספסת אותי," אומרת רותם. "אני הייתי צריכה לחיות במשך 24 שנים עם תחושה שאסור לי לחיות איך שאני רוצה, מתוך פחד, מתוך פגיעה עצמית. לא להתייחס לזה בטיפול זה להתעלם ממציאות החיים שלי."

לכן, עיקרון מנחה נוסף של טיפול מאשש מגדר הוא ההבנה שיש מגוון רחב של סיבות בגינן אנשים על הקשת הטרנסית פונים לטיפול, כאשר לפעמים סיבות אלה קשורות למגדר שלהם ולפעמים לא. הבעיות שקשורות בזהות המגדרית עשויות לנבוע, למשל, מהשונות ביחס לכלל החברה. טיפול יכול לעזור למטופל שחווה את השונות הזו להתמודד איתה. "דוגמה נוספת היא המעבר מטראומה לפוסט טראומה," אומרת רותם. " הרבה פעמים כשאנחנו חיות בניסיון להיות מגדר שלא נכון לנו, אנחנו במצב טראומטי מתמשך. כשאנחנו עוברות לחיות במגדר שנכון לנו, אנחנו עוברות למצב של פוסט טראומה, בו אנחנו מתמודדות לא עם לחיות עם הטראומה, אלא לחיות עם השאריות שלה, הצלקות שלה, והסימנים שהיא השאירה עלינו." חשוב לזכור שאנשים על הקשת הטרנסית חווים גם חרדות, דיכאונות, קשיים ולבטים שאינם בהכרח סובבים סביב הזהות המגדרית שלהם. עם זאת, השונות המגדרית, ובפרט הצורך לחיות שנים רבות במגדר שלא מתאים לך, עשוי בהחלט להחריף את הקשיים הללו. "מצד אחד יש בעיה בטיפול שלא מתייחס לשונות המגדרית," אומרת רותם, "ומצד שני יכולה להיות בעיה בטיפול שמתייחס רק לשונות המגדרית." לכן, גישה מאששת מגדר שואפת להתייחס לשונות המגדרית כמשהו חשוב ומשמעותי לרווחה של אנשים על הקשת הטרנסית, אך לא בתור המקור לרווחה שלהם.

ישנם קולות המביעית התנגדות לגישה מאששת מגדר, מתוך פאניקה מסוימת לפיה גישה זו מנסה לשכנע אנשים לעבור שינוי והתאמה מגדרית. קולות אלה מצביעים לרוב על תופעה הקרויה "דה-טרנזישן" כהוכחה לסכנה בגישה זו. דה-טרנזישן זו מילה שמתארת אנשים שעשו תהליך התאמה מגדרית, הנקרא גם טרנזישן, ובשלב מאוחר יותר הבינו שתהליך זה לאו דווקא נכון להם. מילה זו הגיעה מתוך מחקרים די מיושנים שניסו לבחון האם אכן קיימים אנשים טרנסג'נדרים. סוג המחקרים הראשון מתמקד בניתוחים להתאמה מגדרית. על אף שאכן יש אנשים שמתחרטים על ניתוחים להתאמה מגדרית, מחקרים מראים באופן עקבי שאחוזי החרטה הללו נמוכים ביחס לניתוחים קוסמטיים או רקונסטרוקטיביים דומים שאינם חלק מתהליך התאמה מגדרית. סוג המחקרים השני התמקדו בילדים ונוער שהביעו סממנים של דיספוריה מגדרית. מחקרים אלו בעייתיים מבחינה מתודולוגית, מאחר ונעשו בתקופה בה לא התקבל על הדעת שיהיו ילדים שיזדהו כטרנסג'נדרים. לכן, המחקרים ראו בהתנהגות נשית בקרב בנים והתנהגות גברית בקרב בנות כסממנים לדיספוריה מגדרית בקרב ילדים. אם הם ממשיכים להזדהות כסיסג'נדרים (באותו המגדר שיוחס להם בלידה) בבגרותם, המחקרים מתייחסים לזה כדה-טרנזישן. ישנם מחקרים עדכניים יותר שמשתמשים במתודולוגיה יותר מהימנה, וכיום יודעים שההערכות של אנשים שחזרו להזדהות כסיסג'נדרים מתוך כלל העוברים תהליך להתאמה מגדרית, דומים להערכות של אנשים שעושים תהליך להתאמה מגדרית מתוך האוכלוסייה הכללית. 

יש כל מיני סיבות בגינן אנשים עוברים התאמה מגדרית, ולאחר מכן עוברים תהליך חזרה. אחת הסיבות הנפוצות יותר היא שמאוד קשה להיות טרנס בעולם שלנו. אנשים שמנסים לעשות תהליך התאמה מגדרית ולאחריו עדיין לא מזהים אותם מבחוץ בתור המגדר שהם מעוניינים לחיות בו סובלים הרבה יותר מאלימות ואפליה. הרבה מאוד מהאנשים שחוזרים בהתאמה המגדרית שהם עשו הם אנשים שלא יכולים או לא רוצים להסתדר עם הקושי הזה. יש גם אנשים שהתאמה מגדרית היא רק חלק מהתהליך של הגילוי המגדרי שלהם. אנשים שבשלב מסוים בחיים עשו תהליך של התאמה מגדרית כדי להתאים את הגוף, הנראות, או התפיסה של החברה אותם למגדר בינארי אחר, ובהמשך הדרך גילו שהוא לא מדוייק בשבילם. "אנחנו רואות את זה קורה בין היתר כשאנשים מרגישים דיכוי מגדרי," אומרת רותם. "קחו למשל ילד נשי בחברה שאומרת לו שהוא חייב להתנהג בצורה גברית, כי רק בנות יכולות להתנהג בצורה נשית. בעולם המונחים הזה, הדרך היחידה להתנהג בצורה נשית היא להיות אישה. אז הילד הזה עובר תהליך התאמה מגדרית לאישה, ובעקבות כך מבין שהוא לא רוצה להיות אישה אלא נשי, וחוזר לחיות בתור גבר שמאפשר לעצמו להיות נשי." בנוסף, כמו כל החלטה בחיים, יש אנשים שעשו התאמה מגדרית כי הם חשבו שזה הדבר הנכון להם, ומתברר להם שזה לא היה נכון להם. הם מתחרטים, ועושים תהליכים להתאמה חוזרת. "גם הם קיימים," אומרת רותם, "וגם אותם אנחנו צריכות לחבק, לאהוב ולקבל, והם לא זניחים רק כי הם מעט, כמו שאנחנו לא זניחות רק כי אנחנו מעט."

מתוך כך, גישה מאששת מגדר לא באה לעודד אנשים לעבור תהליך לשינוי מגדרי. אלא, היא באה לתת חופש מגדרי. המטרה של הגישה הטיפולית והפוליטית הזו היא לתת לאנשים חופש להביע את המגדר שלהם כמו שהם רוצים, ולהתאים את הגוף והחיים שלהן למגדר שלהן כמו שהן רוצות. "מי שרוצות לעבור התאמה מגדרית לא צריכות שכנוע," אומרת רותם. "הן צריכות מקום להתלבט, לחשוב, ולעבד את זה."  מטפל מאשש מגדר צריך לדעת מה הוא יודע ומה הוא לא יודע על תהליך של האמת מגדרית. אם מטופלת שוקלת לעבור תהליך התאמה מגדרית, מה שהיא זקוקה לו זה מקום בטוח לשאול שאלות – האם זה נכון לי? האם אני רוצה לשאת בכל ההשלכות של זה? האם אני מוכנה לקשיים שבאים עם זה? האם אני רוצה את זה עכשיו, או שאני רוצה לקחת עוד קצת זמן ורק אז להחליט? כמו כל טיפול טוב ומיטיב, המטרה של טיפול מאשש מגדר היא לתת למטופל את הכלים לקבל החלטות שטובות ונכונות לו.

לאן לפנות?

בכל יום יש יותר אנשים שעשו את המאמץ ללמוד על הקהילה הטרנסית, ולכן קשה לעקוב אחרי כל המטפלים שעובדים בגישה מאששת מגדר. אם אתם רוצים לפנות למטפל או להפנות אליו אדם אהוב שמעוניין בטיפול מאשש מגדר, שאלו אותו את השאלות הבאות: מה אתה חושב על הקהילה הטרנסית? מה דעתך על גישה מאששת מגדר? האם שמעת עליה? איפה למדת על הקהילה הטרנסית? מה אתה יודע על עבודה עם הקהילה הטרנסית בטיפול? איזה מפגש היה לך עם אנשים על הקשת הטרנסית?

מעבר לכך, ניתן ורצוי לפנות לארגונים של הקהילה הטרנסית:

מערך העו"ס של מעברים – נותן סיוע במיצוי זכויות לאנשים על הקשת הטרנסית, מלמד ומנחה אנשי מקצוע מעולמות הטיפול על הקשת הטרנסית.

מערכי למידה והסברה של מעברים, פרוייקט גילה, וחוש"ן – חלק מהמערכים מתאימים לקבוצות גדולות וחלק מתאימים ללמידה פרטנית. מומלץ לפנות לארגונים להתייעץ על המערך המתאים לכם.

מידע כללי – אתרי האינטרנט של מעברים, פרוייקט גילה, וברית הלביאות מלאים במידע על הקהילה הטרנסית שיוכל לעזור למי שמתעניין לראשונה בתחום – מטפלים, משפחות, תומכים, ועוד.

מרפאות גאות – איכילוב, תל השומר, צוותים בוולפסון ובני ציון, ומקומות נוספים ברחבי הארץ. בנוסף, ישנן מרפאות גאות בקופות החולים השונות.

תמיכה להורים ומשפחות של אנשים על הקשת הטרנסית – קבוצות התמיכה של ארגון תהל"ה, ולמי שכבר תומכים ורוצים לדעת איך לתמוך הכי טוב, ברית הלביאות. אין שום בושה בללכת לטיפול כשנתקלים במשהו שלא ציפינו לו ומעורר בנו קושי.

כמו שעולם הטיפול עובר שינוי, ולפני שנים ספורות הגישה הייתה מאוד פתולוגית ואפילו טרנספובית בעולם הטיפול, ככה גם הציבור הכללי עובר את השינוי הזה. זו אחריות של כי מי שרואה את עצמו כבעל ברית של הקהילה הטרנסית ורואה את המצב שהיה בתור מצב שהוא לא צודק, להרים את הקול, לדבר בעד גישה מאששת מגדר גם באופן הפוליטי שלה, ולתמוך בזכויות עבור הקהילה הטרנסית.