דר׳ משלין חורי
שמי משלין חורי, אני ד׳ר׳ בעבודה סוציאלית, התמחות קלינית ועו׳׳ס קלינית מורשית, (Licensed Clinical Social Worker), מטפלת עמיתה של מכון טמיר בנהריה.
קהל המטופלים והנועצים הוא בעיקר בוגרים צעירים (18-24) ,מבוגרים והדרכת הורים, אבל.לא רק.
אני מטפלת בערבית, עברית ואנגלית.
השכלה והכשרות קליניות
-
בעלת תואר ראשון BSW בעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית.
-
בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת ישיבה, מדינת ניו-יורק, כולל הכשרה קלינית במרכז לבריאות המשפחה, ברוקלין, ניו-יורק.
-
בעלת תעודה של עובדת סוציאלית קלינית מורשת למתן שירותי פסיכותרפיה מטעם מדינת ניו-יורק אחרי סיום דרישות ההסמכה על פי חוק של 2000 שעות טיפול ישיר מודרכות באבחון, טיפול דינמי, טיפול תמיכתי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ובשיטות טיפול שונות וכמו כן עמידה במבחן מדינה.
-
תעודת לימודי המשך לתואר שני בעבודה קלינית מתקדמת, בית הספר ׳׳סילבר׳׳ לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת ניו-יורק, מדינת ניו-יורק.
-
(PHD) בעבודה סוציאלית, בית הספר ׳׳סילבר׳׳ לעבודה סוציאלית, התמחות קלינית, אוניברסיטת ניו-יורק. עבודת הדוקטורט שלי בחנה את הדרכים שבהן ההצטלבות של גזע, גנדר ומעמד חברתי מעצבת את החוויה הנפשית והסובייקטיבית של הפרט, את תפיסתו העצמית ומעצבת את תפיסתו לאחרים.
-
בוגרת קורס CBT- TIME TRANSDIAGNOSTIC PROTOCOL,
ניסיון מקצועי
אני ד׳׳ר לעבודה סוציאלית קלינית ועו׳׳ס קלינית. כיום עובדת בקליניקה הפרטית שלי בעיר נהריה.
לפני שעברתי לחיות וללמוד בארצות הברית ב 2005, עבדתי בירושלים בבית ספר לחינוך מיוחד אשר הדגיש את אפשרויות השיקום באמצעות זיהוי כוחות ,אצל הילדים ומשפחותיהם, ופיתוחן יחד עם זיהוי משאבים ומכשולים ודרכי התמודדות יעילות.
לאחר מכן עבדתי עם נשים נפגעות אלימות וילדיהן עם דגש על עיבוד טראומה ובנייה מחדש של העצמי.
כמו כן, עבדתי עם משפחות שמתמודדת עם משברי גירושין תוך דגש על שימור ושיפור קשר הורה-ילד, בין היתר באמצעות ריכוז יחידת קשר הורה-ילד.
בנוסף, עבדתי בתור רכזת מועדונית טיפולית עבור ילדים המתמודדים עם אתגרים רגשיים.
השנים בארה״ב
בארצות הברית עבדתי בהיקף משרה מלאה במשך שבע שנים בניו-יורק במרכז לבריאות המשפחה השייך לבית החולים האוניברסיטאי LANGONE NYU
האוכלוסייה שטיפלתי בה התמודדה עם מגוון רחב של מצבים שכללו דכאון קל ומשברים נורמטיביים עד לדיכאון חמור וסכיזופרניה.
עבודתי כללה אבחון, טיפול דינמי, תמיכתי, קוגניטיבי התנהגותי, התערבות במשבר, התערבות משפחתית, סנגור וקישור לשירותים ומשאבי קהילה.
בעבודה זו יצרתי קשרים טיפוליים עם פרטים ומשפחות שמוצאם שונה מאוד משלי מבחינת לאום, שפה, ותרבות כגון: אמריקאים אירופיים, אפריקאים, אסיאתיים, לטיניים ועם אמריקאים שמוצאם מארצות ערב.
התנסות זו הראתה לי את הכוח של הקשר הטיפולי להתמודד עם מחסומי זהות שנכפים על בני אדם.
עם שובי ארצה, עבדתי בבית חולים ״מזור״ בתור מאמנת פרטנית בתוכנית Navigate המיועדת לצעירים שעברו משבר פסיכוטי ראשון.
המטרה של התוכנית הייתה מניעת הישנות המשבר, החלמת הצעירים וחזרתם לחיים נורמטיביים של לימודים, עבודה, משפחה וקשרים אישיים, בין אישיים וחברתיים באמצעות גישה מערכתית בנויה מאימון פרטני, התערבות משפחתית ,הדרכה להשכלה ותעסוקה וטיפול תרופתי לפי צורך. תכנית Navigate המחישה עבורי את החשיבות של התערבות מוקדמת ואת הנחיצות של גישת ההחלמה.
אני מאמינה
אני בעלת אוריינטציה חיובית כלפי החיים ששמה משקל לחלומותיו ושאיפותיו של הפרט, מכירה ברצונותיו לחיות חיים מלאים על פי אותן חלומות ושאיפות, ומזהה את כוחותיו הבסיסיים למימושן.
אולם, המון פעמים בני אדם נתקלים בחסמים שגוזלים מהם את החלומות והשאיפות, משתקים את רצונותיהם, ומסתירים את כוחותיהם, גם בפני עצמם.
לחסמים אלה מקורות רבים. יש חסמים שמקורם מהילדות בבית, מחוויות בית הספר, שיטות חינוך וסוציאליזציה מסוימות, משברים וטראומות למיניהם, ויש חסמים שנובעים מכאבים שהצטברו וגדלו עם הזמן והשאירו את חותמם על נפשותינו.
לפעמים החסמים הם גם מבניים כגון פוליטיים, כלכליים, וחברתיים. לעיתים, חסמים אלה מתפקדים כמנגנוני דיכוי פנימיים ומעצבים את תפיסת העצמי, האחר ותפיסת החיים בצורה שלילית ומשאירים את הבן אדם חסר תקווה ומוחלש.
יש מה לעשות במקרים האלה:
דרך אחת היא לפנות לפסיכותרפיה.
פסיכותרפיה הינה מסע עם המון מסלולים. אפשר לבחור את המסלול המתאים ביחד עם המטופל. אפשר גם לשלב כמה מסלולים ביחד.
פסיכותרפיה כמסלול שחרור מזהה חסמים, חושפת אותן ונותנת להם שם, מגלה את סודותיהם והדרך שבה מתפקדים כמנגנוני דיכוי המעצבים תפיסה עצמית שלילית, ביקורתית ומאשימה כלפי העצמי.
פסיכותרפיה כמסלול גילוי לכוחות שהוסתרו על ידי החסמים. זה מסלול שנכנס פנימה לעומק ובוחן את הפוטנציאל שהינו כמו חומר גלם וממנו מייצרים כוחות נפשיים, רגשיים ומעשיים שבאמצעותן יהיה אפשרי להתמודד בצורה חיובית ובונה יותר. במלים אחרות, מדברים על העצמה.
פסיכותרפיה כמסלול למידה מחדש. מיישמים את מה שנלמד או נרכש בחדר הטיפול בחיי היום יום. כאן המטופל מתנסה בטיפול עצמי כגון זיהוי מחשבות שליליות, ויסות רגשות, ונקיטת פעולה שחשובה לו. זה מעיד על התחלת פיתוח עצמאות כלשהיא יחד עם המשך קבלת הפסיכותרפיה.
פסיכותרפיה כמסלול של בניית תפיסה עצמית של מסוגלות. במסלול זה, הלמידה החדשה של מחשבות, רגשות והתנהגות ,שאינם עוד בשליטת החסמים, עוברת תהליך אינטגרציה לתוך העצמי ולתוך הקשר עם אנשים משמעותיים והחברה.
פסיכותרפיה כמסלול השלמה וקבלה-לקבל את מה שלא יכולים לשנות. קבלה זו נובעת מעצם הערך הבסיסי של בני האדם. קבלה זו תאפשר למטופל ליהנות ללא אשמה ממה שיש לו, ממה שהצליח לשמר, לשנות ולהשיג.
לשם כך:
אני מאמינה שדרוש מטפל/ת בעל השכלה, הכשרה והידע המתאימים, כולל תובנה כלפי העצמי והאחר. דרוש גם מטפל חם, אמפטי ובעל גישה מכבדת, לא שיפוטית, ומקבלת באופן הבסיסי ביותר. דרוש גם מטפל אמיץ שייצא ביחד עם המטופל למסע, שמאפשר למטופל להרגיש בטוח ומוגן.
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
על טיפול במכון טמיר