מכון טמיר לפסיכותרפיה
דגנית ג'רדין
הציר המרכזי של חיי הינו חקירה פנימית, כאשר הדרכים העיקריות לכך הן עולם הפסיכותרפיה, ועולם המוסיקה.
מילדות ניגנתי בקלרינט והקדשתי לכך זמן רב. אופיי ואמונתי מתאפיינים בחקירה אישית מתמדת. הנגינה הייתה דרכי להיות קרובה לעצמי, בחיפוש אחר גוון הצליל שלי וההבעה המוסיקלית, הייתי בקשב מתמיד עם אופני הנגינה המתאימים לי, כדי להעביר מסרים מוסיקליים.
במהלך שירותי הצבאי הייתי נגנית קלרינט בתזמורת צה"ל, בסיום הצבא למדתי תואר ראשון באקדמיה למוסיקה ובתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב.
במקביל לכך המשכתי את דרכי כנגנית ומורה לקלרינט. בנוסף עבדתי עם קבוצות ילדים בדרך ששילבה מוסיקה עם יצירה, דרמה, סיפור, ומוסיקה תוכניתית.
בהיותי בת 32 חל מפנה בחיי המקצועיים, כאשר הצטרפתי לצוות שעבד ב"בית הגלגלים", מקום שהינו במובנים רבים בית למתבגרים נכים בשיתוק מוחין ובניוון שרירים.
הגישה הטיפולית התאפיינה בשילוב מוזיקה כדרך להעצמה והתפתחות נפשית. נפתח בפניי צוהר לעולם חדש, כוחה של העבודה הנפשית בשילוב ייחודיותה של המוסיקה.
בעבודתי זו הצלחתי להגיע לרבדי נפש עמוקים, כאשר המוסיקה הפכה אמצעי לכך. פיתחתי דרך ייחודית במגע עם נערים אלה, שהצריכה יצירתיות, רגישות ואומץ.
בחיי האישיים כבר הייתי בתהליך טיפולי שבו צללתי לעומקים ותובנות, ולמדתי להכיר את עצמי, את חוזקותיי כמו גם חולשותיי ומגבלותיי, ולגעת באחרים בדרך שתשפיע.
תהליכים אלה גרמו לי לרצון להעמיק בתחום זה, ובחרתי ללמוד תואר שני במוסיקה והבעה בלסלי קולג', שלוחה של בוסטון, לימודים שחלקם האחרון התקיים בבוסטון.
מיד עם סיום הלימודים, בהיותי בת 38, הגיעה אליי הצעת עבודה במחלקת יום נוער במרכז לבריאות הנפש אברבנאל.
מבחינתי זו הייתה התגשמות חלום, שילוב של פסיכותרפיה, מוסיקה, וחשיפה וטיפול בפתולוגיות קשות ומורכבות. מאז ועד היום אני עובדת במחלקה זו.
אל המחלקה מגיעים נערים שנפלטו מהמסגרות הנורמטיביות בשל מחלה נפשית או בעיות אחרות – הפרעות אישיות, הפרעות התפתחותיות, הפרעות אכילה, בעיות התנהגות ועוד.
העבודה הצוותית, השותפות והחלוקה בנטל, מאוד חשובים במחלקה. נערכות ישיבות, ונעשית חשיבה מקיפה על כל נער.
בנוסף לטיפולים פרטניים, אני מנהלת לאורך השנים תיקי מטופלים, שזה כולל עבודה עם המשפחה ועם גורמים בקהילה, כתיבת דוחות ואחריות להחזרת הנער לקהילה.
לקראת שנות ה 50 לחיי, חשתי רצון לטפל גם באוכלוסיות בוגרות ונורמטיביות, כשדרך העבודה הינה באמצעות המילה, השיח.
למדתי פסיכותרפיה דינמית במכון מגיד, מטעם האוניברסיטה העברית, והוסמכתי כפסיכותרפיסטית.
בסיום לימודיי, במקביל לעבודתי במחלקה, עבדתי 6 שנים בארגון "עמך", (טיפול בניצולי שואה, דור שני, וקופת חולים),
למעלה מ 10 שנים אני מטפלת בקריית אונו, אליה מופנים גם משפחות של משרד הביטחון ומטופלי מכון טמיר.
בנוסף, החל מ 2023 הייתי שותפה בצוות שהקים את התוכנית לתואר שני בתרפיה במוסיקה, בקריה האקדמית אונו, ואני מלמדת שם קורסים הדרכה קלינית על עבודה מעשית, ודינמיקה קבוצתית.
הדברים החשובים עבורי בעבודתי המקצועית הם השאיפה לפעול מתוך אותנטיות, להיות עם מעוף ואינטואיציה, עם ה"גוון הצלילי" הייחודי שלי,
להיות נוכחת ב - כאן ועכשיו, להיות מטפלת אקטיבית ומכילה גם יחד, ליצור ברית טיפולית במרחב המאפשר ביטוי עצמי אותנטי, בדיקה של החוויה הנפשית, השאיפות, החלומות, ונגיעה אמיצה ברגשות קשים.
פנו למכון בכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
