רילוקיישן | הקשיים וההתמודדות הפסיכולוגית עם החזרה ארצה

החזרה לארץ אחרי רילוקיישן

תהליך החזרה מרילוקיישן של מספר שנים בחו"ל עשוי להיות תהליך מורכב.

בתקווה שחווית הרילוקיישן היתה נעימה היא במקרה הטוב, או פחות נעימה במקרה הפחות טוב, סביר שלקראת סוף התקופה מתפתחת הציפייה לקראת החזרה לארץ. בארץ מחכים המשפחה, החברים, השכנים, העבודה הקודמת, הבית הפיזי, וההתרגשות בדבר החזרה הביתה גואה, גם אצלכם וגם בקרב הילדים. 

באופן טבעי אנחנו נוטים לעשות אידיאליזציה לאדם או למקום כלשהו הן במרחק הזמן והן במרחק הפיזי (Trope & Liberman, 2012).

כלומר, הזיכרון שלנו עלול להשמיט את הרגעים הפחות טובים בחלוף הזמן וכאשר אנו רחוקים פיזית ממקום כלשהו.

לדוגמא, בספר שמות מתואר כי לאחר שעברו שנים מיציאתם מארץ מצרים בני ישראל במדבר כמהים לחזור אליה כי שם אכלו "לחם לשובע" ואת "סיר הבשר".

גם אנחנו, ברוח הכמיהה והגעגוע למה שנשאר מאחור, עלולים לשכוח שקיימות התמודדויות בכל מקום. בחזרה לארץ, עשויה להתפתח מן ציפייה שהכל יחזור להיות בדיוק אותו הדבר כפי שעזבנו אותו, כמו הזיכרון החי. שכולם רק מצפים לבואנו ושנתקבל בזרועות פתוחות וחמות. 

אך המציאות עלולה לטפוח על פנינו ובנקודה זו משפחות רבות עלולות לחוות משבר.

קשיים פסיכולוגיים הקשורים בשיבה ארצה אחרי רילוקיישן

ישנן סיבות רבות שבגינן עלולים לקרות משברים מסוגים שונים:

הזדקנות ההורים

המשפחה המורחבת שמחה מאד על חזרתכם והגעגועים גברו, אך לפתע ההורים הפכו למבוגרים יותר, והזקנה החלה לתת בהם את אותותיה. ייתכן שפתאום יוכלו לעזור פחות עם הילדים מאשר כפי שזכרתם לפני הרילוקיישן. יתרה מזאת, ייתכן שיצטרכו לקבל תמיכה וסיוע רחבים יותר מצדכם.

שינוי או ריחוק של מערכות היחסים עם חברים

החברים הקרובים יותר והקרובים פחות, או אלו שהיתה ביניכם חברות עמוקה והדוקה לפני המעבר, עלולים להיות פחות זמינים אליכם ואתם עלולים לגלות שיחסי החברות השתנו ואולי אף שנוצר מרחק גדול מדי. ייתכן שהשכנים בדירה או בבית שלידכם התחלפו ופתאום אתם עלולים להרגיש מעט זרים בבית, בסביבה או בשכונה שלכם. השמחה והציפייה עלולות להפוך לאכזבה גדולה. 

השתנות הסביבה הפיזית

בחלוף הזמן העיר מתפתחת. בחזרתכם לארץ סביר שיופיעו לפתע בניינים שלא הכרתם, מרכז חדש שהוקם, כבישים חדשים, תחנות וקווי אוטובוס שהשתנו ואולי אפילו תרגישו שאתם לא מכירים את העיר האהובה עליכם. כל אלו יכולים להשפיע על החזרה למוכר שפתאום מתגלה כחדש ואף עלול להחוות כמאיים.

שינוי תרבותי

ההתנהגות היומיומית של אנשים ברחוב או במקום העבודה, נראית שונה לפתע. ייתכן שבמקום שהגעתם ממנו התרגלתם שנהוג לומר "בוקר טוב" לכל עובר אורח, או שנהוג לעמוד בטור מסודר לרכבת, מה שאולי פחות מקובל במקומות אחרים. פתאום אתם עלולים לחוות התנהגות כלשהי כחצופה או משונה (אפילו שאולי בעבר גם אתם נהגתם כך) כי התרגלתם כעת אחרת. מסרים מילוליים וא-מילוליים גם הם עשויים להיות מובנים בצורה שונה. שינוי התרבות עלול להיות מבלבל גם בקרב הילדים שלכם שלומדים כיצד להתנהג בעולם המבוגרים ואת הקודים החברתיים של הסביבה החדשה. סביר שאפילו הם היו קטנים מאד כאשר יצאתם מהארץ והתרבות הזרה היא היחידה שהכירו ואילו בחזרה לארץ הם חווים תרבות אחרת לחלוטין. 

קשיי קליטה חברתית בקרב הילדים

ילדים בגילאי בית הספר, שיצאו עם המשפחה לרילוקיישן לאחר שנכנסו למערכת החינוך בארץ וכבר רכשו חברים, מצפים שבחזרתם לארץ מי שהיה החבר הכי טוב לפני המעבר, ישמור להם אמונים גם בעת החזרה. לצערנו, סביר שהדברים ישתנו בקרב קבוצת השווים שלהם, שכן שינויים חברתיים רבים עוברים על ילדים ומתבגרים כדוגמת מעבר בית ספר, ערבוב כיתות, שינוי בסטטוס חברתי ועוד שעלולים כמובן להשפיע על הקליטה חזרה. לפעמים קשיי ההיטמעות החברתית בארץ יכולים להיות ממש כמו הקשיים שהיו בחו"ל. בנוסף, ייתכן שחלחל מבטא מהשפה הקודמת גם כשמדברים בעברית ועבור ילדים מסוימים עניין זה עלול להוות קושי או לגרום להם להרגיש שונים.

קשיי קליטה שפתית חינוכית

גם אם במדינת היעד הקפדתם לדבר בבית ובחוץ רק עברית, בעת החזרה לארץ עלולים לצוץ קשיי שפה בקרב הילדים. קשיים אלו משפיעים בד"כ על ההשתלבות בבית הספר ויכולים לבוא לידי ביטוי במספר דרכים – קושי בקריאה בעברית, קושי בכתיבה, שגיאות כתיב. בנוסף, עלול להיווצר פער מקצועי בבי"ס שנובע מהידע הבסיסי אותו רכשו במדינה הקודמת לעומת הידע הנדרש בארץ בכיתה מסוימת וייתכן שתידרש השלמת חומר. בנוסף, נמצא קשר בין רילוקיישן לבין בעיות התנהגות שונות בבית הספר ולעיתים עולה הצורך להישאר כיתה (wood et al., 1993). יש לציין כי קיימות תכניות לימוד לעולים חדשים ותושבים חוזרים בבתי הספר בישראל וניתן להיעזר בהן. 

געגועי הילדים למקום הקודם

כתלות בגיל הילדים, הציפייה והחזרה לארץ עשויים להיחוות בצורה שונה. לרוב הילדים הצעירים שעברו לחו"ל בעודם פעוטות, לא נותר זיכרון מהחיים לפני הרילוקיישן. לפיכך, החזרה לארץ עשויה להיתפס כהגירה למדינה אחרת ממש. הם עלולים לבטא כעס על הנסיעה לארץ, חוסר הבנה של ההחלטה, רגרסיה בהתנהגות, קשיי הסתגלות ותחושת זרות. ייתכן שהגעגועים לגן או לבי"ס הקודמים במדינת הרילוקשיין יגברו. ילדים גדולים יותר, שחוזרים לארץ כנערים ונערות בגיל ההתבגרות עשויים לחוות הקלה בנוגע לחזרה או תחושות קשות. עלול להיווצר אצלם כעס על כך שההורים, החברים או הסביבה מצפים מהם להיות בדיוק אותו הדבר כמו לפני הרילוקיישן או במהלכו ולא שמים לב לכך שהתבגרו והשתנו במהלך החוויה הזו. 

שינויים ביחסים במשפחה ובכמות "הזמן המשפחתי"

שינוי או משבר בקבוצה מסוימת משנה לרוב את היחסים בין האנשים בתוך אותה הקבוצה. במקרה זה, הקבוצה היא המשפחה, והחזרה לארץ עשויה לטרוף את הקלפים ביחס ליחסים בתוך המשפחה – לחיוב או לשלילה. בנוסף, כמות הזמן שהוקדשה לילדים בזמן הרילוקשיין יכולה להשתנות בעת החזרה לארץ. ייתכן שיש הזדמנויות רבות יותר לטיולים משפחתיים וההורים חוזרים מוקדם מהעבודה. לחילופין, האם הופכת להיות עקרת בית בזמן השהיה בחו"ל ואילו בזמן החזרה לארץ היא שבה לעבוד במקצוע שלה. עם החזרה הילדים עלולים לחוות לפתע פחות זמן הורי ממה שהיו רגילים אליו ועניין זה יכול להיות משברי גם הוא.

רמת חיים כלכלית

יכול להיות שלעומת החיים בארץ, רמת החיים שיכולתם לאפשר לעצמכם בעת השהייה בחו"ל היתה גבוהה מאד. קל לעלות ברמת החיים הכלכלית אולם קשה לרדת חזרה לרמת חיים נמוכה יותר. עניין זה עלול לדרוש זמן הסתגלות גם מכם וגם מהילדים, שאולי לא יבינו מדוע נגזר עליהם שלא לקבל את הדברים שהיו רגילים אליהם. 

החזרה לעבודה

במידה שחזרתם לאותו מקום עבודה אחרי הרילוקשיין, ייתכן שתרגישו לפתע שפני הדברים השתנו עד מאד. העובדים מסביבכם התחלפו ואולי יש לכם מנהל חדש שכלל לא הכיר אתכם. לחילופין, יכול להיות שהחברה עברה למקום חדש או שהתרחשו שינויים ארגוניים שונים בזמן היעדרותכם, אליהם גם תצטרכו להתרגל. 

כמו כן, אם אתם אלו שנשלחתם לרילוקיישן מטעם החברה אתם עלולים לחוות פער במידת העצמאות שניתנה לכם במהלך הרילוקיישן לעומת אחרי החזרה לארץ. לרוב, העובדים שנשלחים לרילוקיישן מקבלים עצמאות גדולה ומימד משמעותי של קבלת החלטות כנציג מטעם החברה. זאת בעוד שכשחוזרים לארץ, החברה לא תמיד מצליחה למצות מהחוזר את הכלים שרכש ולמד בצורה מקסימלית והעובד עלול להרגיש שהוא חוזר לאותו המקום בדיוק על אף ההתפתחות והשינוי שחווה בעצמו. 

הצורך בהסתגלות מחדש בעבודה עשוי לעלות גם אצל מי שנשלח לרילוקשיין וגם אצל בן או בת הזוג. אולם ברוב המקרים לבן או בת הזוג שנסעו לא תהיה עבודה לחזור אליה. במידה שיש מקצוע ברור ורצוי לחזור אליו, רוב המאמצים יידרשו לטובת התנעת חיפוש עבודה. פעמים רבות חוויה זו אינה פשוטה שכן ייתכן שקשרים קולגיאליים שהיו התנתקו עם הזמן והמרחק, או שהרמה המקצועית קפאה על השמרים. חווית חיפוש העבודה נחווית כמנוע שצריך לשמן מחדש ולהתניע אותו והדבר לוקח זמן. 

במקרה אחר, אין זהות תעסוקתית או מקצוע ברורים לשוב אליהם.

חווית החזרה לארץ תהיה של חיפוש עצמי תעסוקתי מאפס.

שאלות כמו, מי אני? מה עושה לי טוב? באיזו מקצוע אני רואה את עצמי בהתפתחות לאורך זמן? איך אוכל לממש את עצמי? עשויות לעלות ולהציף אותנו.

זהו משבר תעסוקתי זהותי.

כדי להפוך את החזרה למעט יותר פשוטה תוך ליווי ותמיכה בנושאים השונים, אנחנו מציעים הן טיפול פסיכולוגי מרחוק לקראת החזרה לארץ והן לאחר החזרה וההתמקמות האישית והתעסוקתית.

כתיבה:

עומר ביגי אמויאל, MA, פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית

מקורות:

Trope, Y., & Liberman, N. (2012). Construal level theory. Handbook of theories of social psychology, 1, 118-134.

‏

Wood, D., Halfon, N., Scarlata, D., Newacheck, P., & Nessim, S. (1993). Impact of family relocation on children's growth, development, school function, and behavior. Jama, 270(11), 1334-1338.