מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהי תחושת זכאות (Entitlement)?
תחושת זכאות (Entitlement) היא תכונת אישיות המתאפיינת בתחושה מוגזמת של האדם ש״מגיע לו״, מעין מנטליות של עליונות, שבצורתה הקיצונית מקבלת מאפיינים נרקיסיסטיים וגבוליים.
זכאות פסיכולוגית היא למעשה האמונה שהאחר חייב לך.
אנשים עם תחושת זכאות גבוהה במיוחד נוטים לחשוב שאחרים חייבים להתאים את הצרכים ולוחות הזמנים שלהם אליהם.
כאשר הציפיות הגבוהות שלהם אינן מתגשמות, הם נוטים להבין את המצב כחוסר הוגנות ולהגיב בכעס.
תחושת זכאות נחשבת, בין היתר, לרכיב המופיע אצל אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית (אישיות בורדרליין) ובייחוד עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית שבשילוב עם חוסר רגישות לצרכים של אחרים, עלולים לנצל אותם לצרכיהם הרגשיים.
כאשר ההתייחסות המצופה אינה מגיעה, יתעוררו בזכאים חוסר סבלנות, קושי לשלוט בכעס ואף התקף זעם קשה שמותיר את הצד השני המום.
בצד השני של ״ספקטרום הזכאות״ יש את מי שסבורים שאינם זכאים לקבל את מה שהם מבקשים.
למשל, במחקר חכם הועברה שאלה אחת פשוטה למטופלים במסגרת פסיכיאטרית: ״האם מגיע לך להרגיש יותר טוב?״.
הממצאים הולידו כיוון רב-ערך שיכול לתת הסבר מעניין לתקיעות בטיפול:
מי שהאמין שלא מגיע לו להשתפר אכן נמצא בסיכון גבוה יותר לכישלון ההתערבות הטיפולית.
נחזור לאנשים שתחושת זכאות מסבה להם הרבה בעיות בכל תחום בחיים.
מהם המחירים הנפשיים של בעלי תחושת זכאות מופרזת?
המתאפיינים בתחושת זכאות גבוהה מתקשים להתפשר או לקיים משא ומתן יעיל ומקדם ביחסים בין-אישיים, בזוגיות או בעבודה.
הם סובלים יותר מאחרים מאירועי חיים שאינם לשביעות רצונם, וחשים מאוימים בעקבותיהם.
ההתמודדות עם בעיות זוגיות, כלכליות, מקצועיות, חברתיות, בעיות בריאותיות וכל בעיה אחרת המאפיינת את החיים שאינם מושלמים מטבעם, קשה הרבה יותר לחיות עם תחושת זכאות, שכן המציאות המתסכלת של החיים מפרה פעם אחר פעם את תפיסתו את עצמו כנעלה, מיוחד, מועדף, כזה שצריך להיות ״חסין״ בפני בעיות החיים השונות.
אבל צריך לשים לב:
אנחנו לא מדברים פה על אנשים שמרגישים באופן קבוע שהם קורבן פסיבי אגרסיבי.
כאשר הם נמצאים בתחרות עם אחרים, אין להם שום בעיה להיות תוקפניים, ואפילו רומסים.
לעיתים קרובות הם רואים את המתחרים כאיום, או אפילו כאויבים של ממש.
בלי לשים לב, על גבול הפסיכופתיה, הם פוגעים באחרים על ימין ועל שמאל, מה שמביא את הסביבה לשמור מהם מרחק בטוח.
כאשר הם מפסידים ונפגעים (כי אלה החיים), עלולים להופיע מן הצד האחד דיכאון ותחושת ערך עצמי פגוע ומן הצד השני זעם נרקיסיסטי עד כדי משאלות או אקט נקמה.
על פי מחקר שהתפרסם בכתב העת Psychological Bulletin- תחושה זו יכולה להוביל לאכזבות כרוניות, ציפיות שווא, ולמעין מעגל התנהגותי, המלבה את עצמו, של מחירים נפשיים וחברתיים כבדים.
המחקר מצא כי א בעלי תחושת זכאות גבוהה מועדים יותר לחוות תסכול, עצבות וחוסר שביעות רצון.
הסיבה לכך היא שתחושת הזכאות מתאפיינת בציפיות לא סבירות, באמונות בלתי מותאמות למציאות, אשר חושפות את האדם לאכזבות ולתסכול כאשר התקוות פוגשות את המציאות, ומתבדות.
איך מודדים תחושת זכאות?
הדרך הכי טובה לבדוק תחושת זכאות היא שימוש בסולם הזכאות הפסיכולוגית (Psychological Entitlement Scale).
בשאלון זה בו מתבקשים המשיבים לדרג את מידת הסכמתם לאמירות כמו "אני באמת מרגיש שמגיע לי יותר מאחרים".
שאלון PES נמצא בעל תוקף ומהימנות גבוהים, יציב לאורך זמן, בלתי תלוי ברצייה חברתית ומצוי בקורליציה שלילית עם שני גורמים מתוך ה-Big Five - נטיה להסכמה ויציבות רגשית.
תוצאה גבוהה בשאלון PES מצויה בקורלציה עם מאפייני אישיות נרקיסיסטיים.
מתי מתחילה להופיע תחושת זכאות?
המופעים הראשונים של זכאות מוגזמת מופיעה כבר בילדות.
כחלק מהמעבר לעצמאות מתחילים ילדים, כבר משנות האמצע של בית סהפר היסודי, לבוא בדרישות תובעניות כלפי הוריהם. הם בדרך כלל משמיעים משפטים בסגנון מ״תקנה לי״, ״אני צריך״, ״לא בא לי..״.
כאשר התביעות של הילדים הופכות לחלק הדומיננטי ביחסים או בתקשורת עימם, כדאי להסתכל באופן מעמיק יותר על המניעים שלהם להתנהגות הזו.
רבות מהדרישות המופרזות מצד ילדים מעידות על חסכים רגשיים. אם רוצים עוד זוג עיניים וראש חושב, מומלץ לפנות בעניין לכמה מפגשים של הדרכה הורית.
מה הקשר בין נרקיסיזם לזכאות?
המחקר הפסיכולוגי מעלה שהרכיב הנרקיסיסטי בתחושת הזכאות, האמונה של אדם שפשוט מגיע לו יותר ממה שמגיע לאחרים, קשור ישירות לקונפליקטים בין-אישיים ולשלל דפוסי התנהגות לא אדפטיביים:
קשה מאוד לפתח זוגיות מחייבת ויציבה, קריירה לאורך שנים ומערכות יחסים עם חברים קרובים, כאשר מתחוללת סערה פנימית בכל צומת בה עומדת טובת האדם מול טובת אדם אחר.
מחקר מ-2009 מלמד עד כמה פוגעניות וטראגיות הן תוצאות המאבק המתמיד בדרך להשגת מטרות של דימוי עצמי נשגב. מאבקים פנימיים וחיצונייים כאלה מחריבים פעם אחר פעם את מערכות היחסים הקרובות שלהם.
מחקר מ-2022 מצא כי תכונות אישיות שליליות כמו נרקיסיזם, מקיאווליזם ופסיכופתיה, קשורות באופן חיובי לזכאות פסיכולוגית ולהסתרת ידע. הרעיון הוא שלאנשים עם שלוש התכונות הללו יש תחושת זכאות גבוהה לידע שברשותם והם נוטים להסתירו מאחרים בכוונה. דוגמא לכך יכולה להיות מנהל/ת מחלקה בבית חולים שדואג לא לחשוף מתמחים ורופאים מומחים צעירים לטכניקות הדורשות מיומנות מקצועית ייחודית או חדשנית.
המעגל השלילי של הזכאות
״:הנרקיסיסט שמגיע לו״ חווה סערת נפש בכל צומת קונפליקטואלית בו מתקבלות החלטות שאינן לשביעות רצונו:
הוא חווה תחושה אותנטית עמוקה של אי-צדק, שמובילה לפגיעה רגשית.
זו הופכת בתורה לדרמה בין-אישית שמתבטאת לכעס, מה שמקשה עליהם מאוד להירגע ולווסת את רגשותיהם.
התגובה ההתנהגותית בדרך כלל תופיע די מהר - בביטוי כעס בעל-פה או בכתב, בניתוק חד-צדדי של היחסים, בהאשמת אחרים (שחווים את ההתנהגות כגחמה וקפריזה), תוך הצדקה עצמית וחיזוק לתחושת הזכאות שתופיע בקונפליקט נוסף שיתחיל שוב את המעגל הזכאות.
דוגמא ארוכה, אך יפה, של תחושת זכאות.
נחקר הנחשד בירי בבת זוגו, מנסה לשכנע את
החוקרים ואת אמו השופטת בצדקתו
ומשוכנע שמגיע לו יותר:
האם זכאות היא תולדה של פינוק?
מבוגרים שחוו ילדות בה לא פגשו את התסכול למשמע המילה ״לא״, התענקו על פינוק קצר טווח.
למעשה, ההמנעות מהצבת גבולות הוריים הביאה לכך שההורים לא החדירו בהם משמעת, מחויבות וכישורי חיים בסיסיים.
המעבר החד, בגיוס לצבא למשל, ממצב בו ההורים עשו עבורם הכל, למצב בו הם נאלצים לציית לסמכות תובענית, נוחתת עליהם כרעם ביום בהיר, שכן אף אחד לא דאג להציג בפניהם באופן הדרגתי את המסגרת התפיסתית של ״מה זה להיות אדם בוגר״.
אותם ילדים שגדלו בכלוב של זהב, מבלי להתאמץ כדי להשיג, מתקשים לעשות את המעבר ההכרחי מילד מפונק למבוגר מתפקד.
האם תחושת זכאות יכולה להיות חיובית?
התייחסתי כאן לתחושת זכאות בהקשרים השליליים שלה, כי היא באמת מעוררת הרבה בעיות.
אולם על פי מחקרים, מידה מסוימת של זכאות, בעיקר כל עוד היא זמנית ותלוית מצב, עשויה להיות חיובית.
למשל, זכאות עשויה להגביר יצירתיות ולהוביל לפתרונות חדשים, יוצאי דופן, לבעיות קיימות, חשיבה מחוץ לקופסה שארגונים ומנהלים נבונים מעודדים.
בואו נדבר על זכאות
במרחב האישי שלכם
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
16 בדצמבר 2023
כתיבה:
איתן טמיר, MA,
ראש המכון
מקורות:
W. Keith Campbell, Angelica M. Bonacci, Jeremy Shelton, Julie J. Exline & Brad J. Bushman (2004) Psychological Entitlement: Interpersonal Consequences and Validation of a Self-Report Measure, Journal of Personality Assessment, 83:1, 29-45
Grubbs, J. B., & Exline, J. J. (2016). Trait entitlement: A cognitive-personality source of vulnerability to psychological distress. Psychological Bulletin, 142(11), 1204-1226.
Karim DN. Linking dark triad traits, psychological entitlement, and knowledge hiding behavior. Heliyon. 2022 Jun 29;8(7):e09815. doi: 10.1016/j.heliyon.2022.e09815. PMID: 35815141; PMCID: PMC9257334.
Moeller, S. J., Crocker, J., & Bushman, B. J. (2009). Creating Hostility and Conflict: Effects of Entitlement and Self-Image Goals. Journal of Experimental Social Psychology, 45(2), 448
Zimmerman M, Becker L. Psychiatric Patients Who Do Not Believe They Deserve to Get Better. J Clin Psychiatry. 2022 Jun 8;83(4):21br14314. doi: 10.4088/JCP.21br14314. PMID: 35687863.
Zitek, E. M., & Vincent, L. C. (2015). Deserve and diverge: Feeling entitled makes people more creative. Journal of Experimental Social Psychology, 56, 242-248. doi:10.1016/j.jesp.2014.10.006
http://wkeithcampbell.com/wp-content/uploads/2013/01/Campbelletal2004-JPA-PES.pdf
https://en.wikipedia.org/wiki/Entitlement
