תקיפה והתעללות מינית היא חוויה טראומטית שעלולה להשאיר צלקות פסיכולוגיות ארוכות טווח. השלכותיה של אלימות מינית עלולות להשפיע על כל היבטי חייו של אדם ולהקשות על ההתמודדות עם חיי היומיום. פנייה לטיפול יכולה להיות צעד מכריע לקראת ריפוי והחלמה, אך עבור נפגעים רבים, תהליך הפנייה לטיפול מלא במכשולים ואתגרים.

אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני נפגעי התעללות ותקיפה מינית הוא הסטיגמה שאופפת לעתים קרובות חוויות אלו. אנשים רבים שנפלו קורבן לאלימות מינית חשים בושה ומבוכה, אשר עשויים למנוע מהם לפנות לעזרה הדרושה להם. בנוסף, הפחד שיאשימו אותם או שלא יאמינו להם יכול להיות גם מחסום עיקרי בפנייה לטיפול.

שירה ברקאי, MSW, מטפלת בפגיעה מינית, מכון טמיר בהוד השרון

אתגר נפוץ נוסף שעומד בפני הנפגעים הוא הפחד לחוות מחדש את החוויה הטראומטית. עבור רבים, רק המחשבה לדבר על ההתעללות מציפה מדי ויכולה לעורר תחושות של חרדה ופאניקה. פחד זה עלול גם למנוע מנפגעים לפנות לטיפול ולתמיכה שהם צריכים כדי להחלים.

הקשיים של פנייה לטיפול בקרב מתבגרים או בוגרים צעירים לרוב נובעים מחוסר גישה למשאבים וגורמי תמיכה. נפגעים צעירים עשויים להסס לפנות לטיפול כי הם מרגישים שאף אחד לא יבין מה עובר עליהם. ובנוסף לכך, עשויים גם לחוש בושה או מבוכה כלפי מה שעבר עליהם ואינם ששים לחלוק את הסיפור שלהם עם אדם זר.

למרות האתגרים הללו, פנייה לטיפול יכולה להיות צעד חשוב לקראת ריפוי והחלמה עבור נפגעי אלימות מינית. במכון טמיר לפסיכותרפיה אנו מבינים את האופי המורכב והרגיש של פניות המגיעות בעקבות התעללות ותקיפה מינית, ואנו מחויבים לספק סביבה בטוחה ותומכת למטופלינו.

אנו מתמחים בטיפול בטראומה מורכבת, לרבות התעללות מינית וגילוי עריות. המטפלים שלנו בעלי הכשרה מקצועית בהבנת הצרכים והחוויות הייחודיים של נפגעים, ומשתמשים במגוון גישות טיפוליות מבוססות ראיות כדי לסייע למטופלים להתגבר על הטראומה שלהם ולהחלים. טיפולים אלו יכולים לכלול בין היתר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול בחשיפה וטיפול ממוקד טראומה.

בטיפול, אנו עובדים עם המטופלים שלנו כדי לעזור להם להבין את החוויות שלהם ולפתח אסטרטגיות וכלים כדי להתמודד עם הסימפטומים שלהם. אנו גם עוזרים למטופלים שלנו לזהות ולטפל בכל דפוסי חשיבה או התנהגויות שליליות שעשויות למנוע מהם להתקדם בחייהם.

אחד המרכיבים המרכזיים בגישת הטיפול שלנו הוא הדגש שאנו שמים על טיפול פרטני. אנו מבינים שהחוויה של כל נפגע או נפגעת היא ייחודית, ואנו עובדים עם כל מטופל על מנת לפתח תכנית טיפול מותאמת אישית העונה על הצרכים והמטרות הספציפיות שלו. גישה מותאמת אישית זו עוזרת למטופלים שלנו להרגיש ששומעים ומבינים אותם, והיא מאפשרת להם להתקדם משמעותית במסע הריפוי שלהם.

לסיכום, פנייה לטיפול יכולה להיות תהליך מאתגר עבור נפגעי התעללות ותקיפה מינית, אך זהו צעד מכריע לקראת ריפוי והחלמה.

במכון טמיר בהוד השרון, אנו מחויבים לספק סביבה בטוחה ותומכת למטופלינו ולעזור להם להתגבר על האתגרים העומדים בפניהם בזמן שהם פועלים לריפוי הטראומה שלהם.

אם אתה או מישהו שיקר לך הוא נפגע של אלימות מינית, אנא אל תהססו לפנות אלינו. אנחנו כאן כדי לעזור.

אם אתם נכונים ומוכנים לעשות את הצעד הראשון לקראת ריפוי והחלמה, פנו עוד היום למכון טמיר בהוד השרון.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת 

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

טיפול רגשי והדרכה הורית למתבגרים בהוד השרון

תקופת גיל ההתבגרות היא תקופה מאתגרת הן עבור בני הנוער והן עבור משפחותיהם, כאשר הם מנווטים את המעבר המורכב ולעיתים הסוער לבגרות.

כמטפלת בהוד השרון, לנוער ולמבוגרים, ראיתי ממקור ראשון את האתגרים הרבים של בריאות הנפש שיכולים לצמוח בשלב זה של החיים. 

אחת הבעיות השכיחות ביותר של בריאות הנפש עימן מתבגרים מתמודדים היא דיכאון, שעלול להופיע כרגשות של עצב, חוסר תקווה וחוסר אנרגיה או מוטיבציה.

שירה ברקאי, MSW, מטפלת בבני נוער, מכון טמיר בהוד השרון

חרדה היא בעיה רווחת נוספת, המאופיינת בדאכה מוגזמת, פחד וחוסר שקט. הפרעות קשב וריכוז (ADHD) והפרעות אישיות יכולות להוות גם כן אתגרים משמעותיים עבור בני נוער, כמו גם הפרעות מצב רוח, כגון הפרעה דו קוטבית. 

עם זאת, למרות השכיחות של בעיות נפשיות אלו בקרב בני נוער והלגיטימציה לטיפול, רבים מהססים עדיין לפנות לטיפול.

סטיגמה, פחד משיפוטיות וחוסר הבנה לגבי מה כרוך בטיפול יכולים לתרום לחוסר הרצון לפנות לעזרה.

במכון טמיר אנו מבינים את המורכבות והקשיים הסובייקטיביים הכרוכים בפנייה לטיפול, ואנו כאן כדי לעזור. הגישה שלנו מותאמת לצרכים ולחוויות הייחודיות של כל אדם במטרה לספק תמיכה, הכוונה וכלים יעילים להתגברות על אתגרי בריאות הנפש. 

אחד התחומים המרכזיים שבהם אנו מתמקדים בטיפול בבעיות נפשיות של בני נוער הוא שימוש בסמים ואלכוהול. שימוש בסמים יכול להיות מנגנון התמודדות עבור בני נוער הנאבקים בבעיות נפשיות, והתייחסות לנושא זה חיוני לבריאות הכללית. באמצעות טיפול, אנו מסייעים לבני נוער להבין את הסיבות העיקריות לשימוש בחומרים ומספקים דרכים חלופיות לנהל את הרגשות והלחץ שהם חווים. 

אתגר נפוץ נוסף לבני נוער הוא קונפליקטים עם ההורים ובית הספר. אתגרים אלו יכולים לגרום לתחושות של תסכול, כעס וחוסר תקווה, ויכולים להיות בעלי השפעה משמעותית על הבריאות הנפשית.

בטיפול, אנו עוזרים לבני נוער ובני משפחותיהם לנווט את הקונפליקטים הללו ולמצוא דרכים לתקשר ביעילות ולפתור את הבעיות שלהם.

הדרכת הורים

כדי להבין יותר טוב, ביקשנו מצליל עמוס סגל לקיים ראיון העל הדרכת הורים עם אפרת קלפר, עמיתת המכון מטפלת בנוער והורים בהוד השרון: 

כיצד ניתן לדעת באילו מקרים נדרשת הדרכת הורים או טיפול בילד/ה?

בכל פניה לטיפול עבור נער או נערה, הצעד הראשון הוא פגישה עם ההורים.

קודם כל מתוך כבוד למקומם הטבעי בחיי ילדם וגם מתוך רצון להבין את התמונה הרחבה.

מתוך המידע שעולה בפגישה קל יותר לדייק את המענה ולהבין האם יש צורך בהדרכת הורים בלבד, בטיפול בנער/ה או מענה משולב.

אפרת, ספרי במספר משפטים על החשיבות של השילוב בהדרכת הורים במקביל לטיפול בילדים ובבני נוער? אנא תקני דוגמא מהקליניקה

כיוון שבני הנוער חיים עדיין בבית ההורים, נמצאים בסמכותם ומושפעים מהם, יש חשיבות גדולה לשילוב הנ"ל.

לדוגמא, הורים שפנו עבור בתם המתבגרת שסבלה מקושי חברתי משמעותי, במהלך השיחה הראשונה איתם הבנתי עד כמה הם מגוננים עליה מגיל צעיר ובעצם לא מאפשרים לה להתמודד בעצמה מול החברה ולפתח חוסן.

כך שעם המורה עבדתי על הביטחון העצמי שלב ועל העלאת הערך ובמקביל הדרכתי את ההורים כיצד לשחרר מעט ולסייע לה לבנות בה חוסן פנימי. 

כיצד ניתן להתמודד עם מצבים בהם הילד/ה מתנגדים להשתלבות בטיפול? 

במקרה שהילד מתנגד, נתמקד קודם כל בעבודה עם ההורים, נעזור להם לחזק את הקשר עם ילדם ומתוך כך לגייס אותו לטיפול.

בנוסף, תמיד אציע פגישה אחת עם הילד ללא התחייבות מצדו להמשך, בתקוה שמתוך ההכרות ויצירת הקשר הראשוני יוסרו חלק מההתנגדויות ותיווצר מוטיבציה להמשיך.

כיצד הדרכת הורים יכולה לסייע להורים ומתבגרים הנמצאים בקונפליקט? 

ההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו של הילד ויש להם השפעה מכרעת על אופן התפתחותו.

כל עוד הנער בחזקתם יש להם הזכות והחובה לפעול לטובת שיפור היחסים.

אני מאמינה שכאשר ההורים עושים שינוי, באופן טבעי זה משפיע ישירות על היחסים עם ילדם ועל האוירה המשפחתית. 

נסיגה אקדמית וחברתית היא סימפטום נוסף השכח בקרב בני נוער. במכון טמיר, אנו עובדים עם בני נוער כדי לעזור להם לשוב ולהתחבר לפעילויות בית ספריות וחברתיותת, תוך מתן אסטרטגיות ותמיכה להתגברות על תחושות של חרדה וחוסר תקווה. 

חשוב לזכור שהטיפול הוא תהליך, וייתכן שיקח זמן לראות שינויים משמעותיים. עם זאת, עם התמיכה וההכוונה הנכונה בני נוער יכולים ללמוד לנהל את הבעיות הנפשיות שלהם, להתגבר על מכשולים ולבנות חיים מספקים ומשמעותיים יותר. 

לסיכום, אם אתה או אדם אהוב נאבקים עם בעיות נפשיות טיפוסיות של בני נוער, כמו דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז או הפרעות מצב רוח אל תהססו לפנות לעזרה.

אנחנו כאן כדי לספק את התמיכה וההכוונה הדרושה כדי להתגבר על האתגרים הללו ולחזור לדרך המלך. 

הורים יקרים,

התקשרו אלינו עוד היום כדי לקבוע פגישת ייעוץ ולעזור למתבגר שלכם להתקדם לעבר שיפור המצב. 

יחד, נוכל לעזור לכם לנווט בתהליך המורכב ולעיתים הקשה של פנייה לטיפול.

נמצא יחד את הפתרונות הדרושים כדי להתגבר על אתגרים נפשיים ולבנות עבורו עתיד מבטיח יותר.

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

שרית, דיילת בת 27 באל-על, נאבקת בתחושות של חוסר התאמה ודימוי עצמי נמוך.

היא מאמינה שהעבודה הקשה שלה לא מורגשת ולא מוערכת על ידי עמיתיה לעבודה ומנהליה. כל אלו הובילו לתחושות של חרדה ודיכאון, המשפיעים על איכות חייה וביצועי העבודה שלה.

שרית מתחילה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עם המטפל שלה, דניאל.

במהלך הפגישות שלהם, הם עובדים על זיהוי ומסגור מחדש של דפוסי חשיבה שליליים באמצעות טכניקה הנקראת הבנייה קוגניטיבית.

באחד הפגישות חולקת שרית עם דניאל את מחשבתה החוזרת "לא מעריכים אותי בעבודה". דניאל מבקש משרית להביא ראיות בעד ונגד מחשבה זו. שרית מתקשה בתחילה לספק ראיות נגד, אך בהדרכתו של דניאל היא מצליחה לזהות מקרים שבהם כן זכתה להכרה ולשבחים מעמיתיה ומההנהלה.

לאחר מכן דניאל מבקש משרית לשקול דרכים חלופיות לחשיבה על המצב. שרית מציעה "אולי הם מעריכים אותי, אבל הם פשוט לא מראים את זה". דניאל מעודד אותה לשקול מחשבות מאוזנות עוד יותר, כמו "שמים לב לעבודה הקשה שלי והיא ומוערכת, גם אם היא לא תמיד באה לידי ביטוי במפורש".

לאחר מכן, דניאל מנחה את שרית לחשוב מחדש על המחשבה "לא מעריכים אותי בעבודה", לאור העדויות החדשות ונקודות המבט החלופיות. שרית מבינה שהמחשבה שלה הייתה שלילית מדי ולא לגמרי מדויקת.

לבסוף, דניאל עוזר לשרית ליצור תכנית כיצד תוכל להחליף את המחשבה השלילית למחשבה מאוזנת וחיובית יותר בכל פעם שהיא תתעורר בעתיד.

שרית מרגישה מועצמת ובטוחה יותר לגבי היכולות והערך שלה כתוצאה משימוש בטכניקה של הבנייה קוגנטיבית.

דו שיח:

דניאל: את יכולה לספר לי על המחשבה החוזרת שלך, "לא מעריכים אותי בעבודה?"

שרית: כן, אני פשוט מרגישה שכל העבודה הקשה שלי לא מורגשת ולא מוערכת.

דניאל: אתה יכול לספק כמה הוכחות למחשבה הזו?

שרית: ובכן, לאחרונה לא קיבלתי הטבות או בונוסים.

דניאל: האם את יכולה לחשוב על מקרים שבהם כן קיבלת הכרה או שבחים מהקולגות או המנהלים שלך?

שרית: עכשיו כשאתה מציין את זה, המנהל שלי כן החמיא לשירות שלי בטיסה האחרונה. וחבר לעבודה הודה לי על שעזרתי עם נוסע קשה.

דניאל: מצוין, אז יש ראיות התומכות הן במחשבה "לא מעריכים אותי בעבודה", והן במחשבה האלטרנטיבית, "העבודה הקשה שלי נראית ומוערכת". האם את יכולה למצוא דרכים חלופיות לחשוב על המצב?

שרית: אולי הם מעריכים אותי, אבל הם פשוט לא מראים את זה.

דניאל: זו התחלה טובה. האם את יכולה לחשוב על דרך נוספת שתהיה מאוזנת יותר?

שרית: העבודה הקשה שלי מוערכת ומוערכת, גם אם היא לא תמיד באה לידי ביטוי במפורש.

דניאל: מצוין, עכשיו בואי נחשוב מחדש על המחשבה, "לא מעריכים אותי בעבודה", לאור הראיות החדשות הללו ונקודות המבט חלופיות. מה דעתך עליה?

שרית: אני רואה שהמחשבה שלי הייתה שלילית מדי ולא לגמרי מדויקת.

דניאל: נפלא, בואי נעבוד על יצירת תוכנית כך שתוכלי להחליף את המחשבה השלילית למחשבה מאוזנת וחיובית יותר בכל פעם שהיא תתעורר בעתיד. באילו אסטרטגיות את יכולה להשתמש כדי לעשות זאת?

שרית: אני יכולה להזכיר לעצמי את המחמאות וההכרה שקיבלתי, ולהתמקד בצדדים החיוביים של העבודה שלי ובערך שאני מביאה לצוות.

באמצעות תהליך זה של הבנייה קוגניטיבית, שרית מסוגלת לראות את מצבה באור חדש ולהרגיש בטוחה יותר ביכולותיה.

בחלקים ממאמר זה נעשה שימוש בתכנת בינה מלאכותית.

מהי סייסמופוביה?

סייסמופוביה היא פחד מוגזם, מתמשך ובלתי נשלט מרעידות אדמה.

פחד זה לעיתים עלול להפריע לאדם, להשפיע על פעילותו, החלטותיו ואף הדרך בה הוא מכווין את חייו ואת חיי משפחתו. ה

התנהגויות שעלולות להעיד על סייסמופוביה

פחד מרעידות אדמה הוא טבעי, שכן הוא מופיע בשל יצר ההישרדות; עם זאת, יש כמה התנהגויות שאנשים מאמצים ביחס לאירוע זה שיכולות לתת אינדיקציות לסייסמופוביה. למשל:

• פחד מתמשך למרות שחלפו מספר שבועות

• בידוד עקב חשש מרעידות אדמה ורצון מועט להתרועע

• שינוי תוכניות או פעילויות עקב חוסר ביטחון

• מחשבות חוזרות ונשנות על האירוע

• בין היתר התנהגויות שיכולות להימשך מספר חודשים.

המלצות להתמודדות עם סייסמופוביה

• לדבר עם אדם קרוב על הפחד שאת/ה מרגיש/ה.

• זיהוי המחשבות השליליות במטרה למזער אותן.

• שימוש בטכניקת הרפיה/נשימה.

• פנייה לטיפול פסיכולוגי עם מטפל/ת CBT.

פנייה לטיפול מקצועי רלוונטית כאשר הפחד מוגזם ומתחיל להשפיע על היבטים נוספים בחייו של אדם, כך שהוא מאבד הזדמנויות או מגביל את ההתפתחות האישית והן המקצועית שלו.

הבעיה העיקרית של כל הפוביות היא נטייה להמנעות. למשל, ילד יימנע מהשתתפות בחוג ספורט שהוא אוהב כיוון שאולם האימונים ממוקם בבניין קומות גבוה. הוא מתמודד עם חרדה מפני אירוע סיסמי, ובמצב זה עבודה עם  מומחה CBT לילדים יכולה לעזור לשפר את המצב.

אודי, ילד בן 9, גר בתל אביב עם שני אחיו הקטנים. לאחרונה אודי מתמודד עם חשש מפני רעידות אדמה.

הכל החל אחרי ששמע בחדשות וב״דיבור של הגדולים״ על רעידות האדמה שהתרחשו בטורקיה וחשש מאוד שמא תתרחש רעידה כזו בתל אביב, העיר בה הוא מתגורר.

הוריו של אודי היו מודאגים מהפחד של בנם והחליטו לפנות לעזרה ממטפלת. הם נפגשו עם אוראל, מטפלת המתמחה בטיפול בפוביות בילדים.

במהלך הפגישה הראשונה למדה אוראל על הפחד של אודי מרעידות אדמה והשפעתה על חיי היומיום שלו. אודי פחד ללכת לבית הספר, לישון לבד, ואפילו לצאת החוצה. במקביל אוראל שוחחה עם הוריו של אודי כדי להבין את חששותיהם ותמיכתם בסיוע לאודי להתגבר על הפחד. יחד, הם הגיעו להבנה שיש צורך בתוכנית טיפול שתכלל טיפול בחשיפה וכן טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). המטרה הייתה לעזור לאודי להתמודד בהדרגה עם הפחד בסביבה מבוקרת ובטוחה.

לאורך הטיפול, אודי ואוראל עבדו יחד כדי לזהות ולאתגר את המחשבות והאמונות השליליות שהעצימו את הפחד של אודי מרעידות אדמה. הם תרגלו טכניקות הרפיה ותרגילי הדמיה כדי לעזור לאודי להרגיש יותר שליטה ולהפחית את החרדה שלו. כמו כן, אודי השתתף במפגשי טיפול בחשיפה בהם נחשף בהדרגה לסימולציות של רעידות אדמה, החל מקלות והולכות וגדלות בעוצמתן. המפגשים הללו נועדו לעזור לאודי להתעמת עם הפחד שלו ולפתח הן תחושת שליטה והן שליטה במצב.

לאורך כל הטיפול, הוריו של אודי היו מעורבים ותמכו בהתקדמות בנם. הם למדו על האסטרטגיות והטכניקות שאודי תירגל בטיפול והמשיכו לחזק אותן גם בבית.

לאחר מספר שבועות של טיפול, החשש של אודי מרעידות אדמה פחת משמעותית. הוא היה מסוגל ללכת לבית הספר, לישון לבד, ואף לצאת החוצה מבלי להרגיש מוצף מפחד. אודי ואוראל המשיכו לעבוד יחד במשך כמה פגישות נוספות כדי לגבש את ההתקדמות שלו ולהבטיח שלאודי את יהיו הכלים והאסטרטגיות המתאימים כדי להמשיך לנהל את הפחד שלו.

לסיכום, מקרה הפחד של אודי מרעידות אדמה היה מצב מורכב, אך בעזרתם של אוראל, המטפלת שלו והוריו התומכים, הצליח אודי להתגבר על הפחד ולהשיב לעצמו את חייו. משך הטיפול היה בטווח ה-10-12 מפגשים וכלל שילוב של טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטכניקות הרפיה. באמצעות עבודה משותפת, הם הצליחו לעזור לאודי לפתח תחושת שליטה ושליטה בפחד שלו, ולאפשר לו לחיות חיים שלווים ומספקים יותר.

בואו נדבר

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

חרדה יכולה להיות חוויה מתישה עבור מבוגרים רבים, ולגרום לתחושות של דאגה, פחד וחוסר ודאות שיכולים להשפיע על חיי היומיום.

נדבר כאן על הדרכים בהן יכולים המטפלים במכון טמיר בהוד השרון, לעזור לך להתגבר על החרדה ולנהל חיים מספקים יותר.

הפרעות חרדה הן חלק מהמצבים הנפשיים השכיחים ביותר.

כמה הפרעות חרדה נפוצות כוללות:

• הפרעת חרדה כללית.

• הפרעת פאניקה.

• חרדה חברתית.

• פוביות ספציפיות.

בלי קשר להפרעה הספציפית, חרדה יכולה להיות חוויה מעיקה שמקשה מאוד על החיים.

אנו מבינים במכון טמיר את ההשלכות של חרדה על החיים ואנו אתך כאן כדי לעזור.

המטפלים שלנו עברו הכשרה במגוון שיטות פסיכותרפיה, כולל טיפול פסיכודינמי, וטיפול CBT, שניהם נמצאו יעילים כטיפול בחרדה.

 רויטל זילברמינץ, MA, פסיכותרפיה למבוגרים, מכון טמיר בהוד השרון

איך טיפול פסיכודינמי ממוקד עוזר להתמודד עם חרדה?

טיפול פסיכודינמי הוא צורת פסיכותרפיה המתמקדת בחקר הלא מודע והתפקיד שהוא ממלא בעיצוב המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו.

ככלל, חרדה נתפסת בגישה זו כרבת-משקל, והיא יכולה לנבוע ממגוון קונפליקטים פנימיים שמחייבים הבנה.

שירה ברקאי, MSW, מטפלת בחרדות. אצל ילדים ונוער

מכון טמיר בהוד השרון

מטרת הטיפול הפסיכודינמי היא לעזור לאנשים להבין את הרגשות והחוויות שלהם, וכיצד חוויות אלו עשויות להשפיע על החיים בהווה. 

לאחר מכן ניתן להשתמש בהבנה זו כדי לעבוד ולפתור את הקונפליקטים הרגשיים המצויים בבסיס החרדה.

בטיפול פסיכודינמי, תעבוד עם מטפל כדי לחקור מחשבות, רגשות וחלומות בסביבה בטוחה ותומכת.

המטפל שלך יעזור לך להבין את הקשרים בין חוויות העבר וההווה, וכיצד הם עשויים להשפיע על עוצמת החרדה.

הם גם יעזרו לך לפתח כישורי התמודדות ואסטרטגיות לניהול החרדה בעתיד.

אחד היתרונות המרכזיים של טיפול פסיכודינמי הוא שהוא עוזר לך לקבל הבנה עמוקה יותר של עצמך.

מודעות כזו יכולה לעזור ולקדם שינויים חיוביים בחייך ולשפר את איכותם.

בנוסף, טיפול פסיכודינמי הוא תהליך בינאישי, בו אתה והמטפל עובדים יחד כדי לזהות דפוסים ולמצוא פתרונות מתאימים עבורך.

תהליך הטיפול הפסיכודינמי כולל בדרך כלל מספר שלבים.

במהלך השלב הראשוני, תיפגש עם המטפל שלך כדי לדון בסימפטומים, באירועי חיים ובמקרים מסוימים בזכרונות ילדות.

המטפל ינסה להבין יחד אתך את הזיקה בין חוויות העבר וההווה, ולפתח תקווה לגבי העתיד.

לאורך הדרך תחקרו את העולם הנפשי כדי למפות את הקונפליקטים הרגשיים הבסיסיים העומדים בבסיס החרדה.

לבסוף, בשלב מאוחר יותר של הטיפול, תעבדו על פיתוח מיומנויות התמודדות ואסטרטגיות לניהול המצב בעתיד, שכן מטרת הטיפול היא שינוי עמיד.

מיכל שני, מטפלת בחרדות בכפר סבא, מכון טמיר

איך טיפול CBT עוזר להתמודד עם חרדה?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא סוג של פסיכותרפיה המסייעת למטופלים, ילדים, נוער ומבוגרים, לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות התורמות לפיתוח ולהנצחה של החרדה.

המטפל מזהה עם המטופל אמונות לא רציונליות ועוד איתו על ערעור עליהן.

בנוסף מטפל Cה-BT מלמד אסטרטגיות התמודדות ומעודד חשיפה לגירויים מפחידים בסביבה מבוקרת ובטוחה.

CBT עוזר לאנשים להבין את הקשר בין המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלהם ומלמד אותם כיצד לשנות את המעגל הזה כדי להפחית את החרדה שלהם.

המפגשים מתקיימים אחת לשבוע.

נטשה זסלבסקי, מטפלת CBT בהוד השרון, מכון טמיר

לסיכום, המטפלים שלנו במכון טמיר בהוד השרון מנוסים בהקניית דרכים להתגבר על החרדה.

אנו מאמינים שלכולם מגיעה גישה לטיפול נפשי איכותי, ואנו מחויבים לספק סביבה בטוחה, תומכת ודיסקרטית בדרך להקלה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

הכנסו לדף שלנו על טיפול בחרדות בצורן וקדימה <

הת'ר בכחוס מספרת על בנה רנדי, שהחל להשתמש במריחואנה בגיל 15 ופיתח הפרעת תלות בקנאביס אחרי שנה של עישון.

לאחר שלא הצליח להתנקות בתהליך גמילה, הוא עבר לקולורדו והפך למשתמש קבוע. כשהגיע לגיל 21, צריכת המריחואנה שלו עלתה מדרגה והובילה לאפיזודות של דלוזיות וחשיבה פרנואידית, שלאחריהן הגיעה התמוטטות פסיכוטית מלאה בחודשים שקדמו למותו הטרגי ביולי 2021.

ל-Fox news היא אומרת שרנדי סבר שהמריחואנה מסייעת לו להתמודד עם חרדה ודיכאון, מצבים נפשיים שמעולם לא נאלץ להתמודד עמם אף פעם לפני תחילת השימוש.

הוא חשד ששותפיו לדירה זוממים נגדו והאמין שגם עמיתיו לעבודה עושים עליו קומבינה, מה שהביא אותו להתפטר בפתאומיות ממקומות עבודה.

הוא גם החל לשמוע ״דברים שלא קיימים״ והאמין שאנשים עוקבים אחריו טכנולוגית.

נקודת השיא הייתה התאבדותו הטראגית של רנדי. 

מה הקשר בין שימוש בקנאביס וסכיזופרניה?

מחקרים אחרונים הראו מתאם בין שימוש בקנאביס לסיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה.

כתוצאה מכך, חשוב להבין את הקשר בין השניים ואת ההשלכות האפשריות עבור אנשים המשתמשים בקנאביס.

נתחיל מהסוף:

אם אתם מתמודדים עם קושי להשתחרר מעישון קנאביס עדיף לעצור שעה אחת קודם, להפסיק לעשן או לטפל מקצועית (באמצעות שיחות).

ההמלצה הזו חשובה כפליים במידה ויש לכם רקע של הפרעות נפשיות קשות במשפחה. 

סכיזופרניה

סכיזופרניה היא מחלת נפש קשה וכרונית המשפיעה על יכולתו של האדם לחשוב, להרגיש ולהתנהג בצורה ברורה.

ההערכה היא כי אחוז מתושבי העולם מתמודדים עמה. נכון להיום היא נטולת מרפא ובמקרים מסוימים כרוכה בהידרדרות קבועה ופרוגרסיבית.

התסמינים של סכיזופרניה כוללים בין היתר דלוזיות, הלוצינציות, הפרעות בחשיבה והתנהגויות חריגות.

בעוד שהגורם המדויק לסכיזופרניה אינו ידוע, אבל יש הסכמה על שילוב בין גורמים גנטיים, סביבתיים וכימיים במוח.

הקשר בין שימוש בקנאביס לסכיזופרניה

מחקרים הראו באופן עקבי קשר בין שימוש בקנאביס והתפתחות סכיזופרניה (Torrey, 2023).

ההערכה היא שלאנשים המשתמשים בקנאביס יש סיכוי גבוה פי שניים עד ארבעה לפתח סכיזופרניה בהשוואה לאלו שאינם משתמשים בסם.

מחקר שפורסם לאחרונה מתקף את הקשר החזק בין שימוש בקנאביס וסכיזופרניה, אך מחדד הבדל מגדרי חשוב:

ביחס לנשים, לגברים צעירים יש רגישות במיוחד לפריצת סכיזופרניה כתוצאה משימוש לרעה בקנאביס (Hjorthøj et al, 2023).

מתכתב עם המקרה של רנדי בתחילת המאמר.

המנגנונים המדויקים שבהם שימוש בקנאביס מעלה את הסיכון לסכיזופרניה אינם מובנים במלואם.

עם זאת, מחקרים מראים כי השימוש בזנים בעלי עוצמה גבוהה של קנאביס, כמו גם גיל תחילת השימוש, עשויים למלא תפקיד בהגברת הסיכון לפתח את המצב.

גם ההבחנה המוכרת בין THC ל-CBD מניבה תוצאות מסקרנות: 

טיפול באמצעות CBD מפחית גלוטמט, נוירוטרנסמיטור שקשור בפריצת סכיזופרניה (Davies et al, 2023).

CBD הוא הרכיב נטול ההשפעה הפסיכואקטיבית בצמח 

הסיכונים של שימוש בקנאביס עבור בעלי היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה

אנשים עם היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה עשויים להיות בסיכון גבוה עוד יותר לפתח את המצב אם הם משתמשים בקנאביס.

מחקרים הראו שאלו עם היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה המשתמשים בקנאביס נוטים יותר לחוות תסמינים מוקדם יותר ובחומרה רבה יותר בהשוואה לאלה ללא היסטוריה משפחתית.

לכן, חשוב לאנשים עם היסטוריה משפחתית של סכיזופרניה להיות מודעים לסיכון ולא להתעלם מהסטטיסטיקה, שאינה לטובתם. 

מודעות כזו יכולה לעזור בתכנון, כמו הימנעות או צמצום השימוש בגראס (הכי מומלץ).

לחלופין, ניתן התערבות מוקדמת, או התערבות דחופה במצבים בהם ניכרת גלישה פסיכוטית.

בגדול, גילוי מוקדם וטיפול בסכיזופרניה יכולים לעשות הבדל משמעותי בתוצאה ובאיכות החיים הכוללת.

החשיבות של התערבות מוקדמת

התערבות מוקדמת היא חיונית עבור מתמודדים/ות עם סכיזופרניה.

כאשר הטיפול מתחיל מוקדם, אנשים נוטים יותר לחוות תוצאות טובות יותר, כולל תסמינים משופרים, תפקוד מוגבר ואיכות חיים טובה יותר.

טיפול שמתחיל מוקדם יכול לעזור לנהל את הסימפטומים של סכיזופרניה, לצמצם את התקדמות המצב ולהפחית את הסיכון להישנות.

בנוסף, התערבות מוקדמת יכולה לעזור למתמודדים עם המחלה לזהות ולטפל בכל מצב בריאותי נפשי שעומד בבסיס הסכיזופרניה ותורם להתפתחותה. מצבים כאלה יכולים לכלול דיכאון, חרדה או התמכרויות, כולם בעלי פוטנליאל להחמיר את הסימפטומים של סכיזופרניה.

לסיכום, יש קשר ברור בין שימוש בקנאביס לסיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה.

בעלי/ות היסטוריה משפחתית עם סכיזופרניה מצויים סיכון גבוה אף יותר.

חשוב לאנשים להיות מודעים להשלכות האפשריות של שימוש בקנאביס ולחפש התערבות מוקדמת אם הם חווים תסמינים כלשהם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Davies, C., Bossong, M. G., Martins, D., Wilson, R., Appiah-Kusi, E., Blest-Hopley, G., Allen, P., Zelaya, F., Lythgoe, D. J., Brammer, M., & Perez, J. (2023). Hippocampal Glutamate, Resting Perfusion and the Effects of Cannabidiol in Psychosis Risk. medRxiv. https://doi.org/10.1101/2023.03.02.23286709

Is Cannabis Use Increasing Schizophrenia? Jan 5, 2022. by E. Fuller Torrey, MD: https://www.psychiatrictimes.com/view/is-cannabis-use-increasing-schizophrenia 

Hjorthøj, C., Compton, W., Starzer, M., Nordholm, D., Einstein, E., Erlangsen, A., . . . Han, B. (2023). Association between cannabis use disorder and schizophrenia stronger in young males than in females. Psychological Medicine, 1-7. doi:10.1017/S0033291723000880

https://www.foxnews.com/media/mother-lost-son-suicide-marijuana-use-contributed-mental-breakdown

איך מסיחים את הדעת כדי לעצור מחשבה טורדנית?

ברסקי וארן (2004) מציעים 12 דוגמאות להסחת דעת:

הסחת דעת יכולה להסיט את המודעות מתחושות מטרידות ודאגות חוזרות ונשנות.

בסופו של יום, כולנו עסוקים בעשרות אלפי מחשבות, איש אינו חסין מפניהן (אלא אם אתם נזירים בודהיסטים אדוקים: תרגול מדיטציה מצמצם גרויים חיצוניים).

מתוארות להלן מספר טכניקות, אך כל פעילות שעשויה לסייע ומעוררת עניין עבורכם היא בחירה טובה.

• עברו על האלפבית, תנו שמות של זני מרק. לדוג': א = אספרגוס, ב = בטטה, ג = גזר. 

• בצעו משימה פשוטה כמו שטיפת כלים, השקיית צמחים, תיקון של משהו. תנו לפעילות את מלוא תשומת הלב.

• הקדישו זמן לפרויקט יצירה מהנה: סריגה, תפירה, עבודה בעץ, השחלת חרוזים.

• כתבו יומן, ציירו, שרבטו או צבעו.

• התמקדו בעולם שבחוץ. עמדו ליד חלון וספרו את המכוניות שעוברות. תארו את השינויים שאתם מבחינים בהם בגינה או בסביבת ביתכם מאז השבוע שעבר.

• חיזרו לרגע מאושר בעברכם כאילו אתם צופים בו כעת בסרט. השתמשו בכל החושים שלכם כדי להחיות את הסצנה, כלומר, נסו לדמיין את הטמפרטורה, את הקולות סביבכם, את איכות האור,

• משב הרוח וכו'.

• פעילויות מקצב: שירו יחד עם הרדיו, תופפו באצבעות, דקלמו שירה או לטפו את חיית המחמד שלכם.

• התרכזו בתכנון פעילות שאתה מצפים לה.

• משחקים הם הסחת דעת נהדרת: משחקי מחשב, קלפים, תשבצים, משחקי מילים.

• הרימו טלפון למישהו שיש לו חוש הומור טוב. הימנעו בכוונה מלדבר על תסמינים או בריאות.

• אמבטיה או מקלחת חמה. התמקדו בניחוח הסבון, בנוחות של מגבת רכה. הפכו זאת לחוויה מהנה ומענגת.

• בצעו אימון גופני או צאו לטיול.

• עסו את הפנים/צוואר/ידיים/כתפיים/רגליים עם קרם בניחוח נעים ואהוב.

מקורות:

Barsky, A. J., & Ahern, D. K. (2004). Cognitive behavior therapy for hypochondriasis: a randomized controlled trial. JAMA, 291(12), 1464–1470. https://doi.org/10.1001/jama.291.12.1464

Medvedev, S. V., Boytsova, J. A., Bubeev, Y. A., Kaplan, A. Y., Kokurina, E. V., Olsen, A., Smoleevskiy, A. E., Syrov, N. V., Yakovlev, L. V., Zhironkina, Y. S., Rinpoche, T. T., Chhonden, T., Dorje, Y., Lhakpa, S., Lobsang, T., Lhundup, K., Norbu, N., Phuntsok, L., Sangpo, L., Sherap, T., … Wangchuk, T. (2022). Traditional Buddhist meditations reduce mismatch negativity in experienced monk- practitioners. International journal of psychophysiology : official journal of the International Organization of Psychophysiology, 181, 112–124. https://doi.org/10.1016/j.ijpsycho.2022.08.011

מי היה אויגן בלוילר ומה הייתה תרומתו לעולם הפסיכותרפיה?

פול יוגן בלוילר היה פסיכיאטר שוויצרי שעבודתו הניחה את התשתית לרבים מהמושגים והתאוריות שרלוונטיים עד ימינו, בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה, בעיקר בהבנה ובטיפול בסכיזופרניה.

הוא נולד ב-30 באפריל 1857 בז'ליקון, כפר קטן ליד ציריך, שוויץ.  

חיים אישיים

חייו האישיים של בלוילר, אף שאינם מתועדים היטב כמו הישגיו המקצועיים, נותנים מעט רקע על האיש שעומד מאחורי העמדה האמפטית להבנה וטיפול בהפרעות נפשיות.

הוא למד רפואה בציריך ולאחר מכן התמחה בפסיכיאטריה. למרות ההתמקדות המקצועית שלו, יש מעט מידע מפורט זמין לציבור על מערכות היחסים האישיות שלו, תחביביו או חיי היום-יום שלו.

עם זאת, ידוע שהתחתן והקים משפחה. בנו, מנפרד בלולר, הפך גם הוא לפסיכיאטר בולט. 

המשגת סכיזופרניה

אחת התרומות המשמעותיות של בלוילר וזו שהותירה את חותמו ההיסטורי המשפיע ביותר, הייתה פיתוח המושג "סכיזופרניה", זאת לצד האתגור המעמת שהציב מול ההבנה המקצועית המקובלת בתקופתו לגבי הפרעות נפשיות.

לפני בלוילר, המונח Dementia praecox שימש לתיאור קבוצה של הפרעות נפשיות המאופיינות בסימפטומים כמו הזיות, דלוזיות וחשיבה לא קוהרנטית.

הוא זיהה שהפרעות אלו אינן סוג של דמנציה, אלא קבוצה מובחנת של הפרעות נפש אותן כינה "סכיזופרניה".

בלוילר פיתח גם את המושג "פיצול אישיות" או "פיצול האגו" כדי לתאר את הפיצול של העצמי הנראה לעיתים קרובות בסכיזופרניה.

הוא זיהה כי מתמודדים עם סכיזופרניה חווים לעיתים קרובות פיצול בין רגשות למחשבות, מה שעלול להוביל לפגיעה בתובנה ולנתק מהמציאות.

בלוילר תרם לתיאוריה הפסיכואנליטית, בעיקר בהדגשת הסובייקטיביות באבחון ובטיפול בסכיזופרניה.

הוא היה תומך נלהב בשימוש בפסיכואנליזה בטיפול פרטני וקבוצתי בסכיזופרניה ובדומה לרוח הפסיכואנליטית שפרחה בתקופתו, האמין שההפרעה מבטאת כישלון של האגו סאינטגרציה בין היבטים מפוצלים של האישיות.

מטרת הטיפול, לדידו, היא לעזור למטופל להשיג תחושת עצמי אינטגרטיבית יותר.

ז'אן מרטין שארקו היה פסיכיאטר ונוירולוג צרפתי חלוץ שתרם תרומה משמעותית לתחום הפסיכותרפיה והפסיכיאטריה.

לעבודתו הייתה השפעה משמעותית על התפתחות הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה החברתית.

למשל: 

• השימוש שעשה בהיפנוזה ככלי להבנה וטיפול בהפרעות נפשיות.

• מתן דגש על הבנת הלא מודע.

• השפעתם של גורמים חברתיים וכלכליים על עולם הנפש.

כל אלה הניחו את היסודות לרבים מהמושגים והתיאוריות שעדיין מצויים בשימוש בתחום כיום.

היפנוזה

אחת התרומות המשמעותיות ביותר של שארקו לפסיכותרפיה הייתה השימוש שלו בהיפנוזה ככלי להבנה וטיפול בהפרעות נפשיות.

שארקו היה אחד הפסיכיאטרים הראשונים שהשתמשו בהיפנוזה בטיפול בהיסטריה ובהפרעות נפשיות אחרות, והכיר בפוטנציאל של שיטה זו לגשת למחשבות ולרגשות לא מודעים.

הוא האמין שניתן להשתמש בהיפנוזה כדי לחשוף את הסיבות הבסיסיות להפרעה ולעזור לחולים להבין ולהתגבר על הסימפטומים שלהם.

פסיכואנליזה

לעבודתו של שארקו הייתה השפעה מהותית על התפתחות הפסיכואנליזה.

הוא היה המנטור של זיגמונד פרויד, שהושפע עמוקות מהשימוש של שארקו בהיפנוזה ומהדגש שלו על הבנת החלקים הלא מודעים בנפש.

עבודתו המאוחרת של פרויד על פסיכואנליזה הושפעה רבות מהתיאוריות של שארקו, ורבים מהמושגים והטכניקות המשמשים בפסיכואנליזה כיום מיוחסות ליצירתו החלוצית.

נוירולוגיה

שארקו תרם גם הוא תרומה משמעותית לחקר מערכת העצבים, ויש המתייחסים אליו כ״אבי הנוירולוגיה״.

הוא היה אחד הרופאים הראשונים שהשתמשו בצילום כדי לתעד ולחקור את הסימפטומים של הפרעות נוירולוגיות כמו היסטריה.

הוא גם פיתח את המושג "היסטרו-אפילפסיה", מתוך הכרה שהתסמינים של היסטריה ואפילפסיה קשורים קשר הדוק.

שארקו והפסיכיאטריה החברתית

בנוסף לתרומתו לפסיכותרפיה, תרם שארקו גם תרומה משמעותית לפסיכיאטריה החברתית, תחום שפחות מוכר לציבור הרחב, פשוט כי הוא מתחבר לכל מי שמחכה בימינו לפסיכיאטר דרך הקופה כמה חודשים או משלם 1500 ש״ח לפסיכיאטר פרטי.

שארקו הכיר בחשיבותם של גורמים חברתיים וכלכליים בהתפתחות הפרעות נפשיות והציע שטיפולי בריאות הנפש יתחשבו בסביבה החברתית והכלכלית של המטופל.